למה שאפרגן לדייויד בלאט? / טור
לומר במסיבת עיתונאים ש"שבעה מיליון אנשים" צופים עם עלות השחר במשחק של קבוצתך - זו שחצנות ויהירות. עינב שיף שייך למיעוט שהבטיח לקפוץ לבריכה בכיכר רבין אם גולדן סטייט תזכה באליפות
פתאום קם אדם לפנות בוקר ומגלה שהוא חלק מ"היסטריה לאומית." מסתבר שהעובדה שהוא ומאמן קבוצת כדורסל בחוף המזרחי של ארצות הברית מצוידים בתעודת זהות כחולה הופכת אותם לאחים לנשק. כל ישראל חזית מול המאבק בחרם הבינלאומי ובלברון ג'יימס הרשע (אבל שלא ישכח לקלוע 40 נקודות בערב). רוצים שגולדן סטייט תנצח? גיס חמישי.
גמר ה-NBA ב-ynet ספורט:
- כשהבלתי ייאמן הופך למאומן / סיכום משחק 3
- גם ברשת - דלבדובה עושה צחוק מקרי
- בלאט: "אנחנו לא נשברים"
- לברון כיכב, קליבלנד ב-1:2 על גולדן-סטייט
- למרות הניצחון, כאב הראש החדש של דייויד בלאט
מסיקור גמר NBA-ה בישראל אפשר לחשוב שדייויד בלאט מקבל את משכורתו ממני ושהוא מתאמץ לנצח בשבילי. מי יודע, אולי בסוף השנה הוא גם הוא יחזיר לי דיווידנדים. אבל בלאט הוא אדם פרטי שהגיע למעמד מכובד בכוח כישרונו ויכולותיו המקצועיות. אין לזהות הלאומית שלו שום קשר בזה. הקבוצה שלו משחקת כדורסל שאפשר לאהוב ואפשר שלא. אני לא אוהב אותו ומעדיף בכל יום את הסגנון האלגנטי ושובה העין של סטף קרי וקליי תומפסון.
לבלאט יש גם אישיות שאפשר לאהוב ואפשר שלא. אני, למשל, לא אוהב אותה. בעיניי, לומר במסיבת עיתונאים ש"שבעה מיליון אנשים" צופים עם עלות השחר במשחק של קבוצתך – כמעט פי שישה מהרייטינג של גמר העונה האחרונה של "המרוץ למיליון" - זו שחצנות ויהירות שאין בהן אפילו מידה של חן. לא מתחבר לאנשים שחצנים ויהירים. אבל כשזה נוגע לישראלים
מצליחים בחו"ל, זו בכלל לא אופציה. הרי "מדינה שלמה" עומדת מאחוריו. ומי שלא, מואשם בסעיף החברתי החמור מכולם במקרים כאלה - "חוסר פרגון." העונש: צפייה בלופ ב"יציע העיתונות."
זכותם של ישראלים להחליט שבלאט מייצג אותם משל היה נדב גדג' באירוויזיון. זכותו גם של בלאט לרכוב על כך. אחרי מספיק שנים בתוך המערכת המשומנת של מכבי ת"א, הוא למד שתמיד כדאי להצטייר כשליח של משהו. עם זאת, נותרו כמה וכמה אוהבי כדורסל שחושבים שהצ'פחה הקולקטיבית הזאת מאולצת ומביכה; שיש בה כדי להעיד על חברה מפורדת ומעורערת, שמחפשת בכוח כל סיבה להבליט את החזה ולהראות לעולם הגדול והעוין מה זה. אותו מיעוט מפוחד צופה בעיניים טרוטות במופעי האימים של שימי ריגר ובדיווחים האקסטטיים בטלוויזיה ובעיתונים ומבטיח לעצמו: אם גולדן סטייט לוקחת את האליפות, קופצים
לבריכה בכיכר רבין.
לפנייה לכתב/ת 
