מגיע לאן? 

״ל-JCC לפסטיבל הסרטים, רכשתי לנו כרטיס לסרט מעולה שאני בטוח שתאהב״. 

המחשבות על בילוי בחיק הטבע נמוגו כלעומת שבאו, מצטער, שכחתי מזה לגמרי.

״טוב, אז אתה מגיע?״ 

כן, בטח שאני מגיע, אני לא ממש רחוק ויכול להגיע תוך כמה דקות. 

כעבור זמן קצר מצאתי את עצמי בלובי המרווח של ה-JCC במערב העיר, מקבל הסבר לגבי פסטיבל הסרטים המתקיים, חשיבות הנוכחות של יוצרים ישראלים בניו יורק, ועל פריצת הדרך המדהימה שהקולנע הישראלי עשה בעשור האחרון.  

תוך זמן קצר נכנסנו לאולם ההקרנה שהיה מלא עד אפס מקום. "אתה רואה, אמרתי לך שזה סרט טוב, אין כמעט מקום באולם".

אני כמעט לא זוכר שבישראל כשהלכתי לבית הקולנוע ראיתי את האולם מלא עד אפס מקום. המחזה הציף אותי ברגש של גאווה כמי ששייך לקהילה הישראלית בני יורק. 

על מה הסרט, שאלתי את דניאל, ״תראה בעצמך״.  

בתום ההקרנה פונה אלי דניאל: ״נו, מה אתה אומר?״

אני חושב שזה היה סרט מעניין ויש כאן כמה פריצות דרך של כל אחת מהדמויות בדרכה שלה.  

״באמת? אני לא מצליח להבין איך אתה חושב, ראיתי פריצת דרך רק של הגיבורה הראשית״. 

מתי פריצת דרך מתרחשת לדעתך?

״כשעושים משהו  שלא רגילים לעשות״.

זה נכון באופן חלקי. ההגדרה היותר מקובלת היא לעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי, ואם בוחנים את הסרט, אפשר לראות שיש לא מעט אנשים שעשו את הבלתי אפשרי לאפשרי. 

על הסרט בקצה המזלג: רבקה גדלה במשפחה חרדית בשכונה בירושלים ומגלה את העולם שמחוץ לחומות הדת ושואפת להיות חלק ממנו. שאול, אבא של רבקה, איש קשוח, אינו שבע רצון מהעובדה שיש לו רק ילדה אחת ומההתנהגות המתמרדת שלה. האמא ויקטוריה היא אשה כנועה ומסורה לתפקידה כאשתו של שאול.

רבקה בורחת מהבית כי היא מסרבת להנשא לשאלתיאל האלמן, שיש לו כבר כמה ילדים, ועוברת לגור בקיבוץ עם החבר החילוני שלה. שאול לא עושה שום מאמץ לאתר את רבקה, ואינו מראה שום רגש מלבד כעס. האם הכנועה מצדדת בבעלה בניגוד לדעתה המוחלטת, ומחזיקה לכאורה בעמדה פאסיבית, אבל פועלת בהסתר לאתר את רבקה. היא מצליחה למצוא אותה ומבקרת אותה בקיבוץ.

כאשר שאול מגלה את העניין, הוא מגיע לקיבוץ ועומד על כך שרבקה תחזור לירושלים. מפגש הנשים מעניין. רבקה בחרה להתמקד בעולם החיצוני ובאה ממקום של סקרנות ושאילת שאלות. לעומתה, ויקטוריה האימא באה מעולם סגור ופנימי שכולו סימן קריאה אחד גדול, ובו לאישה יש תפקיד אחד בלבד - להיות האישה של בעלה. ברגע שהיא מבינה שהיא יכולה לשאול שאלות, מתרחשת פריצת הדרך שתוביל לסוף מפתיע ומעניין.

אני מזמין אתכם לראות את הסרט המרתק, ‘תפוחים מן המדבר’, שעשוי לשמש הזדמנות מעולה לרבים מאיתנו להסתכל ולבחון מהי האמת המוחלטת שלי, שבגינה מוכנים לוותר לפעמים על הכל. הרי כמה פעמים שמענו על אחים שאינם מדברים זה עם זה, שחיים רק בתוך האמת האישית שלהם, ומה המחירים שעשויים לשלם בעקבות האחיזה הבלתי מתפשרת באותה “אמת".

שלמות זה מבחירה.

הכותב: ניסים שדה, M.A מטעם אוניברסיטת תל אביב. מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו-יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.

nissimsade@gmail.com | www.nissimsade.com | 917-225 8549