שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    "היא סומנה". ילדה הועברה לאימוץ בלי אישור

    ההורים לא אישרו, בית המשפט לא אישר - אבל הילדה הועברה למשפחת אומנה. האב ערבי - והיא נמסרה למשפחה יהודית דתית. ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט: "שירותי הרווחה אחראים למחדלים. צריך בדק בית". חשיפת ynet פותחת צוהר לכשלי האימוץ

     

    האב ח'. לא מוותר על הילדה ()
    האב ח'. לא מוותר על הילדה

     

    "נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור כזה שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד, הן של האב והן של הקטינה. לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו". כך תיאר בית המשפט לענייני משפחה את ההתנהלות של שירותי הרווחה מול אב פלסטיני ואם יהודייה פגועת נפש, בניסיון להוציא מידיהם בת ולמסור אותה לאימוץ. השופט קבע כי הילדה תיכנס לתהליך אומנה ארוך, אך לא תאומץ כפי שדרשה המדינה. משפחת האומנה כבר הודיעה כי תערער על החלטתו. המקרה נחשף ב-ynet.

     

    ח' (35), פלסטיני בעל היתר שהייה ועבודה בישראל זה שנים ארוכות, נלחם על הזכות לגדל את הבת שלו ושל בת זוגו היהודייה. היא הועברה זמן קצר לאחר הלידה, עוד כשהייתה בבית חולים, למשפחת אומנה בהליך המכונה "אומנה עם אופק של אימוץ", בעקבות מחלות נפש כרוניות של האם.

     

    לאחר הלידה נלקחה התינוקת למשפחת אומנה דתית יהודית, אף שאביה ערבי. על הכשלים והמחדלים של שירותי הרווחה בהליך זה לא חסך השופט דניאל טפרברג ביקורת. בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דנו בעתירת המדינה, שביקשה להשלים את הליך האימוץ, וקיבלו את עמדת ההורים.

     

    "ביקשתי את הילדה כבר כשנולדה ועוד לפני שנמסרה לאומנה. בכל יום הייתי איתה בבית החולים אבל ברווחה התנגדו בגלל סיבות לא ענייניות ולא אפשרו לי לגדל אותה. אני לא מבין איך ומדוע החליטו שם לקחת אותה ממני ולמסור אותה לאימוץ", סיפר ח', האב. "אף אחד לא הסביר שמדובר באומנה למטרות אימוץ, הובטח לי שזה עניין זמני ושהיא תחזור אליי. הכוונה שלי הייתה שהיא תקבל בית בטוח רק עד שאוכל לעמוד על הרגליים ולגדל אותה בבית משלי".

     

    השופט: שירותי הרווחה צריכים להפיק לקחים

    בפסק דין מקיף ויוצא דופן בחומרתו, הבוחן את סוגיית האימוץ בישראל, נחשפה תמונת מצב מבהילה של כשלי הרשויות בהוצאת ילדים מחזקת הוריהם. "נסיבות תיק זה הן מהמורכבות ביותר שבית המשפט עסק בהן", כתב טפרברג בפתח החלטתו בחודש שעבר. "אין לבית המשפט ספק, כי לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי על מורכבותו באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו, ומצופה ונדרש כי שירותי הרווחה יערכו בדק בית מקיף ויפיקו לקחים ממקרה זה למקרים הבאים. נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור לבית משפט זה שטיפל במקרה כזה שבו ההתרשמות היא, למרבה הצער, של שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד הן של אלמוני והן של הקטינה. הרושם של ביהמ"ש מההתנהלות הכוללת של שירותי הרווחה בתיק דנן אינו פשוט".

     

    הילדה נלקחה מהאם עם לידתה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הילדה נלקחה מהאם עם לידתה(צילום: shutterstock)

      

    בני הזוג נפרדו לפני כמה שנים, ומאז נישא ח' לישראלית אחרת ואף נולדה לו בת נוספת, אך הוא התנגד למסור את בתו לאימוץ, וכך גם אמה. מאז הלידה פנה לרשויות הרווחה ולבתי משפט כדי לקבל משמורת עליה ולגדלה בעצמו. הוא שמר על קשר רציף עמה והקפיד להיפגש איתה בבית החולים ובהמשך במרכז קשר ומחוצה לו.

      

    לאחר שהועברה למשפחת אומנה עתר משרד הרווחה לבית המשפט בבקשה להכריז על הילדה "בת אימוץ". למרות חוות דעת שהגיש מומחה שמינה בית המשפט ולפיה יש להשיב את הילדה לאביה, בכפוף להסדרת מעמדו בישראל, היא נותרה בחזקת הורי האומנה.

     

    באמצעות עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא הביע ח' התנגדות נחרצת לבקשה לאמץ את הילדה ודרש להעביר את המשמורת עליה לידיו. עם זאת, בשל טובת הבנות והמורכבות שנוצרה עקב הימשכות ההליכים המשפטיים, הסכים ח' להשאירה במשפחת האומנה בתנאי שיוכל להמשיך ולהיפגש עמה באופן אינטנסיבי וקבוע. האם הביולוגית התנגדה גם היא למסירת בתה לאימוץ וביקשה להעבירה למשמורתו של ח' כדי שתוכל להחלים ממחלתה, לשקם את חייה ולשוב ולגדל אותה.

     

    הדיונים הובילו להשארת הבת באימוץ יותר מהמתוכנן

    הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה בשאלת האימוץ התקיימו לאחר הליכים קודמים שהתקיימו בבית המשפט לנוער בשאלת הוצאת הילדה מחזקת הוריה הביולוגיים. כך התארכו מאוד ההליכים המשפטיים ובבית המשפט לענייני משפחה הם התארכו שוב לאחר שרשויות הרווחה הטילו ספק - שהוסר רק לאחר בדיקה מקיפה ופסיקה משפטית אחרת - לגבי אבהותו של ח'.

     

    בין היתר הדיונים התארכו גם בעקבות ניסיון גישור שלא צלח בין האב לרשויות הרווחה ובשל מחלוקות שהתגלעו לגבי "מסוגלותו ההורית" של ח', בין המומחה שמינה בית המשפט ובין חוות הדעת שהגישו שירותי הרווחה. בנוסף נדחו הדיונים עד להסדרת מעמדו של ח' בישראל. בעקבות העיכובים הללו טען ח' כי אין הוא צריך "לשלם" על הקשיים והעיכובים שגרמו הרשויות, והביאו לכך שמשך הזמן שבו שהו בנותיו בחזקת משפחת האומנה התארך מאוד. טענה זו, בדומה לכל טענותיו האחרות של ח', התקבלה במלואה בבית המשפט.

     

    בפסק הדין ציטט השופט טפרברג פסקי דין קודמים בסוגיית האימוץ, וקבע: "לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים. זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית בבחינת ביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם. אין המדינה רשאית לשבור את התא המשפחתי וליטול מאדם את ילדיו על מנת להיטיב עמם". עוד מציין טפרברג את פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שכתב כי "בהעדר חשש לפגיעה בילד, הדל שבהורים הוא טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים".

     

    המפגשים עם האב היטיבו עם הילדה (צילום: דלית שחם) (צילום: דלית שחם)
    המפגשים עם האב היטיבו עם הילדה(צילום: דלית שחם)
     

     

    עוד קבע כי אמה הביולוגית של הילדה עונה על העילות הנדרשות על פי חוק האימוץ, לפיהן "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין".

     

    השופט הדגיש כי בשל מצבה הנפשי הבלתי יציב של האם לא יתקיים כל קשר בינה ובין בתה, למעט מכתבים שהמליצו כי האם תכתוב והם יועברו לתיק האימוץ, כדי שבנותיה יוכלו לקרוא לאחר התבגרותן. "אין ספק שהיא אוהבת את הקטינה. האם לא ויתרה עליה מרצונה ולא נטשה אותה. האם חפצה בקטינה בכל נפשה ומאודה וסבלה רב מכך שאינה גדלה בחיקה", כתב.

     

    בעניינו של ח' ציין השופט כי מדובר ב"אב בעל מסוגלות הורית שהולכת ומשתפרת ככל שעובר הזמן", ואף ציין: "התרשמתי כי הוא מונע מטובת הקטינה, מבין את טובתה וצרכיה. הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינה".

     

    לבסוף קבע טפרברג כי "חרף הקשיים ששירותי הרווחה הערימו בפני האב, הוא מוצא את הכוחות לשים את צורכי הקטינה לפני רצונו וזכותו לגדלה. לדעת בית המשפט אין מסוגלות הורית גבוהה מזו", ובניגוד לחוות הדעת של שירותי הרווחה שגרמו להרחקת בתו ממנו, הדגיש השופט: "לאב הבנה בפועל של מצבים מורכבים ויכולת להתמודד עמם".

     

    "שירותי הרווחה לא נתנו הזדמנות לאב" 

    טפרברג מתח ביקורת חריפה על רשויות הרווחה: "לאב מעולם לא ניתנה הזדמנות על ידי שירותי הרווחה להוכיח את טענתו כי הוא מסוגל לגדל את הקטינה. הוא מעולם לא ויתר עליה ולא הסכים לאימוץ. האב מילא כל דרישה של שירותי הרווחה". עוד ציין השופט כי "לא הובאה כל ראיה לקיומו של קשר 'הפכפך' (בין האב לאם) כטענת המבקש (משרד הרווחה)". בהמשך פסק: "אינני מקבל את טענת המבקש כי האב התעלם מהתנהגותה הפסיכוטית של האם בעבר. האב עבר להתגורר עם האם לקראת הלידה כדי לסייע ולעזור לה. האב לא נטש ולא נעלם חרף מצבה הקשה".

    עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא ()
    עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא

    פסק הדין אף מלמד כי שירותי הרווחה "הזמינו" חוות דעת חיצונית בניגוד להסכמתו של בית המשפט ובהמשך הסתירו את תוצאותיה במשך חודשים ארוכים. ביחס להוצאת הילדה פוסק השופט טפרברג כי "התרשמות בית המשפט היא כי לו היו שירותי הרווחה נוהגים כנדרש וכמצופה, אין זה בלתי נמנע כי לא היינו עומדים היום במקום שבו אנו עומדים במסגרת פסק דין זה".

     

    הוא הצביע על שורה של כשלים חמורים נוספים, בהם ההחלטה הראשונית כי הבת תימסר למשפחת אומנה עם "אופק של אימוץ" מבלי שהתקבל לכך כל אישור של בית משפט כנדרש בחוק ומבלי שנבחנה מסוגלותו ההורית של האב. "הוצאת הבת מחזקת הוריה נעשתה להתרשמות בית המשפט ללא הסכמה מלאה ומדעת של ההורים", נכתב.

     

    השופט התרשם "שעולה חשש של ממש כי הקטינה 'סומנה' כמיועדת לאימוץ עוד בטרם הייתה תשתית כלשהי כדי לתמוך בכך. התנהלות זו מטילה צל כבד על כל התנהלות המבקש לאחר מכן, ועולה חשש כי הייתה מגמתית".

     

    בית המשפט קיבל את עמדת האב שאמר כי הבין שהאומנה היא זמנית בלבד: "התנהלות שירותי הרווחה הייתה בלתי מידתית ובטרם התבררה התמונה או שמוצו אפשרויות טיפול והשמה חלופיות. האב, האם והקטינה היו צריכים להיות במרכז מעייניהם של שירותי הרווחה, והרושם הוא שבמקרה הזה התהפכו היוצרות, והמשפחה האומנת זכתה למקום זה בשוגג".

     

    האב ערבי, הילדה במשפחת אומנה יהודית-דתית

    בית המשפט מתח ביקורת גם על החלטת שירותי הרווחה להעביר את הילדה למשפחה יהודית-דתית אף שמדובר באב ערבי: "בנסיבות אלה היה מצופה שהשמתה של הקטינה תהא אצל משפחה ערבית ישראלית או לפחות משפחה יהודית לא דתית". בפסק הדין מאשים השופט כי שירותי הרווחה לא עשו די להציע עזרה וסיוע לאב. "לא נעשה כל ניסיון מטעם שירותי הרווחה לנסות ולשקם את התא המשפחתי... התנהלות שירותי הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם התחייבות מדינת ישראל כחברה באמנת זכויות הילד". הוא אף האשים את רשויות הרווחה ב"הצגה מגמתית של העובדות" בדיונים המשפטיים.

     

    פסק הדין קבע כי בשל טובת הילדה, הצורך לשמור על יציבות בחייה והסכמתו של האב הביולוגי, היא תתגורר אצל משפחת האומנה במסגרת "אומנה ארוכת טווח והמשך הקשר האינטנסיבי עם אביה". מפגשיהם השבועיים יוארכו וההחלטות על עתידה

     יתקבלו בשיתוף שני הזוגות. השופט הזהיר לבסוף כי אם משפחת האומנה תדחה את החלטתו, תועבר הבת לחזקתו המלאה של ח' בהליך הדרגתי.

     

    "אנחנו שמחים על פסק הדין המיוחד הזה. האב היה ראוי לצדק ובית המשפט אמר את דברו", מסרו ל-ynet עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, פרקליטיו של ח'. "בית המשפט מצא סוף סוף לנכון להעמיד את גורמי הרווחה על טעותם בצורה ברורה. הגיע הזמן ששירותי הרווחה לא יחשבו שכל החכמה והצדק בידיהם, אלא שיש גם צדדים וגורמים נוספים שגם להם ואצלם יש לעתים היגיון, צדק ויושרה".

    עו"ד רונן דליהו. "השאלה החשובה היחידה - מהי טובת הילדה?" ()
    עו"ד רונן דליהו. "השאלה החשובה היחידה - מהי טובת הילדה?"

    עו"ד ד"ר רונן דליהו, המייצג את הורי האומנה, מסר בתגובה כי "השאלה היחידה שחייבת להישאל היא מהי טובת הקטינה הספציפית. מבלי להכנס לשאלת האינטרסים הסומיים של האב הביולוגי או לטענה שנטענה כלפי רשויות הרווחה לפיה נהגו כביכול שלא כשורה, ואין בידנו לקבוע מסמרות בעניין זה, טובת הקטינה היא השאלה האחת והיחידה שראויה להישאל בתיקי אימוץ בכלל ובוודאי בתיק שכזה".

     

    לדבריו, "מיום לידתה ועד היום, גדלה הקטינה באהבה ובמסירות אין קץ אצל ההורים המיועדים לאימוץ וזה המקום הראוי ביותר עבורה, גם בהתאם לחוות דעת מקצועיות שהוגשו לבית המשפט. אין גם חולק על כך שהקטינה מטופלת בקפידה במסירות ועטופה באהבה אין קץ על ידי ההורים המיועדים לאימוץ. מכאן שהם סבורים שהפיתרון של אימוץ על ידם הינו הפיתרון הנכון ביותר. זאת ועוד, ההורים המיועדים לאימוץ הם ההורים היחידים שהיוו עבורה משענת תמיכה ומקור להתפתחות סדירה ותקינה בצד יציבות בחייה. הקטינה רואה רק בהם כדמויות המשמעותיות בחייה ובהווייתה. אנו מאמינים כי בית המשפט המחוזי יתמוך בפתרון המוצע על ידי המדינה. כך או כך, בכוונת ההורים המיועדים לאימוץ להאבק להיות ההורים המאמצים של הילדה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים