חכמה בשלג: שווייץ מעצמת כדורעף חופים
עם מזג אוויר חורפי ובלי חופים, זכתה המדינה ההררית במדליה אולימפית, הכניסה למאייה הראשונה בעולם 8 זוגות של גברים ונשים, ועל הדרך זכתה בזהב במשחקי אירופה. וגם: האם בזכות ההצלחה של פייגה והילמן בבאקו, הענף יתפוס תאוצה בישראל?
אז איך דווקא בשווייץ, מדינה בלי חופים ועם הרבה גשם ושלג, כדורעף החופים שסימן ההיכר שלו הוא הקיץ וחול הים, הפך לענף כל כך מצליח? קבלת החלטות.
שינוי קו מחשבה
השווייצרים ידעו לזהות כי בענף שנכנס לאולימפיאדה באופן רשמי רק ב-1996, לעומת כדורעף האולמות בו הם מעולם לא נחלו הצלחה, קיים סיכוי לא רע בכלל להשיג תוצאות טובות. לשם כך פוצל איגוד הכדורעף המקומי לאולמות וחופים, ומהרגע שנפלה ההחלטה להשקיע בענף החדש, הכספים המושקעים בחופים גדולים בהרבה מאלה המושקעים באולמות.
לשם כך הוקמו לא פחות מ-1,000 מתקנים המתאימים לכדורעף חופים, מאתרים מלאכותיים בערים מרכזיות ועד אולמות סגורים עם משטחי חול כדי שהשחקנים יוכלו להתאמן גם בחורף.
"המטרה של השווייצרים הייתה להכניס לתוך 15 הראשונים בעולם לפחות 2-3 צמדים וככה זה אכן היה בתחילת המילניום", מספר יניב נוימן, מנכ"ל איגוד הכדורעף הישראלי שחלק נרחב מעבודתו המסכמת לתואר השני התייחס להתפתחות כדורעף החופים בשווייץ, "הם משקיעים סכומים אדירים בנושא. רק כדי להבין, בטורניר הגרנד סלאם בשטאד שייערך בסוף החודש בהשתתפות הזוגות הטובים בעולם, הם משקיעים קרוב ל-2 מיליון יורו".
הטורניר בהרי שטאד הוא אמנם פסגת הפירמידה של השווייצרים, אבל במקביל הם מארגנים עוד שלוש תחרויות ברמות קצת יותר נמוכות, כאלה שבישראל היו חולמים לארח על בסיס קבוע. במדינה יש גם סבב קבוע בו לוקחים חלק קרוב ל-3,000 ספורטאים עם פרסים שנעים בין 5,000 ל-10,000 דולר בכל סוף שבוע.
מדליית ארד בבייג'ין
השווייצרים שולחים לאולימפיאדות צמדים באופן קבוע (לפעמים אף שניים בגברים). ב-2004 פטריק האושר וספטן קובל זכו במדליית הארד, אבל בשנתיים האחרונות הענף נמצא יחסית בירידה מבחינת הישגים.
"יש להם תקופה פחות טובה, בעיקר בנשים, אבל אני בטוח שמהר מאוד הם יתקדמו ויחזרו לטופ העולמי", מספר נוימן. אריאל הילמן, שהגיע יחד עם שון פייגה למקום ה-5 במשחקי באקו, נותן את הזווית שלו: "זו לא רק שווייץ, הרבה מאוד מדינות באירופה בלי חוף ים נמצאות גבוה בדירוג כי פשוט משקיעים שם. גם הבנות השווייצריות יחזרו לדבר חזק. כאן בבאקו יש להן שתי בנות רק בנות 19 שזכו כמעט בכל תואר אפשרי בגילאים הצעירים וצופים לשתיהן עתיד גדול".
סיבה נוספת לירידה היא פרישת דור הזהב של כדורעף החופים השווייצרי. למעשה רוב השחקנים שכרגע מסתובבים בסבב העולמי (4 זוגות במאייה הראשונה בנשים ובגברים) כוללים שחקנים ושחקניות צעירים בגילאים 19-25, כאשר שחקן כדורעף חופים מגיע בד"כ לשיאו בסביבות גיל 30-32.
"כדורעף החופים קם למעשה משחקנים בוגרים לקראת סיום הקריירה שרצו לשנות כיוון", מספר שקד חיימי, מאמנם של הילמן ופייגה, "בשנים האחרונות מתחיל שינוי כאשר שחקנים מתחילים בכדורעף החופים כבר מגיל נוער וכך הסבב העולמי הפך לצעיר בהרבה. אבל עדיין הניסיון מדבר וככל שיש לך יותר שעות חול או בכלל שעות כדורעף, רוב הסיכויים שתהיה טוב יותר".
באקו: הניסוי עבר בהצלחה
כאמור, למשחקי אירופה הראשונים שלחו השווייצרים את הזוגות הצעירים שלהם. ניקול איהולזר ונינה בטשארט בנות ה-19 חזרו מאזרבייג'ן עם מדליית זהב אחרי ניצחון גדול על זוג אוסטריות (1:2) שכבר הוליך עליהן 0:1 במערכות והיו לו ביד שתי נקודות משחק. השווייצריות ביצעו מהפך גדול בדרך ל-1:2 (14:21 ו-13:15).
בטשארט נחשבת לאחת השחקניות הצעירות הטובות בעולם. היא היחידה בהיסטוריה שזכתה במקביל באליפות אירופה לגילאי 20 ולגילאי 22 באותה שנה, כשגם איהולזר רשמה לא מעט הישגים בנוער.
למרות ששתיהן נחשבות לעתיד, בשווייץ לא ממהרים לזרוק את כל הביצים לסל שלהן ולאט לאט מכניסים אותן לסבב הבוגרות העולמי. "לפנינו יש כרגע בשוויץ שלושה זוגות בדירוג העולמי ואנחנו מכבדות אותם", סיפרה איהולזר אחרי שענדה את מדליית הזהב בבאקו. אם מישהו חשב שהשתיים נמצאות באופוריה בעקבות ההישג בבאקו, הגיעה התשובה של בטשארט: "אנחנו חוזרות לשווייץ ואז שבוע אימונים חדש יתחיל. לדעתי המאמן ייתן לנו יומיים חופש ואז הכל ישוב להיות כמו לפני משחקי אירופה".
כדורעף החופים בישראל - לאן?
8 מיליון תושבים חיים בשווייץ, כמות זהה גם בישראל. כאן בערך מסתיים הדמיון בין שתי המדינות, בטח בכל מה שקשור לכדורעף החופים. אם לשווייצרים יש 4 זוגות במאייה הראשונה, לישראל יש רק את הילמן ופייגה (מקום 47 בעולם לפני ההישג בבאקו). גם בנשים המצב דומה.
הילמן ופייגה החלו לשחק יחד באופן מסודר ורציני רק לפני שנתיים וחצי. את התחרויות בסבב העולמי הם פתחו ב-2013 ומאז הרוויחו רק 6,880 דולר. אז איך בכל זאת הם מצליחים להסתדר מבחינה כלכלית?
השניים זוכים למלגות חודשיות הן מאיגוד הכדורעף והן מהוועד האולימפי. המלגה מהאיגוד היא על סך 5,000 שקלים כאשר השניים משתייכים לסגל הבכיר של הוועד האולימפי, הנחשב לאחרון מתוך ארבעה (לא כולל שני סגלים מיוחדים לריו), וההשתייכות אליו מקנה להם עוד 3,000 שקלים בחודש. מדובר בסכומי ברוטו ולא נטו.
"איגוד הכדורעף משקיע בשון ואריאל קרוב למיליון שקלים בשנה. למשכורת צריך גם להכניס את כל נושא הטיסות, הלינה, שכר המאמן ומחנות האימונים", מספר נוימן, "ברור שהמשכורת הזו לא מספיקה, בטח למי שיש משפחה, אבל צריך לזכור שהכסף שהם מרוויחים וירוויחו מהתחרויות, הולך אליהם ישירות, ולדעתי אחרי באקו ולאור הניסיון שהם צברו בשנתיים האחרונות, הם יתחילו להרוויח כסף בתחרויות הקרובות".
הילמן ופייגה יכלו היום בקלות לשחק כדורעף אולמות בחו"ל, זה למעשה מה שהם עשו עד שהחליטו יחד לעבור לחופים, "שניהם מאוד רוצים להגיע לאולימפיאדה והם הבינו שדרך האולמות יהיה להם מאוד קשה. שון ואריאל בקלות היו יכולים להפוך את 8,000 השקלים שהם מרוויחים בארץ ל-8,000 יורו בחו"ל. אין ספק שספונסר רציני שייתן להם עוד 1,000-2,000 דולר בחודש יסדר להם עוד אוויר לנשימה ויאפשר להם להתרכז רק בקטע המקצועי. נקווה שאחרי ההצלחה בבאקו, הספונסר הזה יגיע".
לפנייה לכתב/ת 
