משפחה בצמיחה: על מה הולך הכסף שלנו?

מקום טוב באמצע: במסגרת פרויקט "משפחה בצמיחה" של ynet, ידיעות אחרונות ובנק הפועלים, החלטנו לבדוק על מה בדיוק הולך הכסף שלנו. מחקר חדש שנערך בחברת פילת מקבוצת הייקפיטל, אשר בוחן את התפלגות הוצאות משקי בית בישראל ביחס לנתוני ארגון ה-OECD, מראה כי הוצאות משק הבית בישראל קרובות מאוד לממוצע יתר המדינות. המשמעות היא שבתחומי המזון, הביגוד וההנעלה ואפילו הדיור - שיעור ההוצאה של משפחה ברמת גן דומה לזו שבניו-יורק או בברצלונה.

משפחה בצמיחה: כדאי למחזר את המשכנתא?

משפחה בצמיחה: איך חוסכים נכון לפנסיה?

משפחה בצמיחה: כך מבצעים קנייה חכמה

אז על מה אנחנו מוציאים יותר מדי? על פי המחקר, ההוצאות שלנו על תקשורת ותחבורה הן מהגבוהות בעולם. כך, לדוגמא, משפחה המוציאה 13,500 שקלים בחודש, מוציאה על תחבורה כ-2,050 שקלים בחודש המהווים 15.2% מכלל ההוצאות של אותה משפחה.

איפה אנחנו בסדר? מסתבר שישראלים מוציאים הכי מעט מבין מדינות ה-OECD על ביגוד. אפילו ההונגרים מוציאים יותר מאתנו. לידיעת שרת התרבות - אנחנו גם מבלים פחות וצורכים פחות תרבות.

על מה הולך הכסף שלנו?

מדד ההנאה שלנו מהכסף מושפע מהאופן שבו אנו בוחרים להוציא אותו. ככל שנתח משמעותי יותר מההכנסה יהיה מופנה להוצאות קבועות כגון משכנתא, גני ילדים ומסים; כך יישאר לנו פחות כסף להוצאות השוטפות, כלומר - ללכת לסרט ולקנות יותר בסופר - וכך נרגיש יותר "חנוקים" כלכלית. ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו לאחרונה, נותן לנו תמונה ברורה על התפלגות סוגי ההוצאות של משק בית ישראלי ממוצע.

בתהליך ייעוץ כלכלי למשפחה אנחנו מחלקים את הוצאות משק הבית ל-5 סוגי הוצאות עיקריות: הוצאות קבועות, הוצאות שוטפות, הוצאות חד פעמיות, הוצאות לתמיכה באחרים והוצאות לטובת חיסכון. באופן זה חילקנו את נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה. ניתן לראות כי יותר ממחצית מההוצאות שלנו הן הוצאות קבועות, יותר מרבע הן הוצאות שוטפות ולחסכון אנו מפנים 13%.

אי אפשר בלעדיהן - ההוצאות הקבועות

כשמן כן הן, הוצאות קבועות הן הוצאות אשר סכום ההוצאה בגינן יחסית קבוע ואינו משתנה מדי חודש. הן כוללות שכר דירה, משכנתא, מסים, גני ילדים ועוד. הוצאות אלו מהוות את הנתח המשמעותי של ההוצאות שלנו (כ-51.8%).

על פי מנכ"ל פילת, זוהר מימון, "הוצאות קבועות נובעות בחלקן מהחלטה אחת בעלת השלכות נלוות רבות, ולכן הגמישות לצמצם אותן היא יחסית נמוכה". לדוגמא: כשאנו בוחרים לגור באזור מגורים מסוים, בדירה גדולה במגדל חדש, החלטנו למעשה לשלם יותר כסף לוועד הבית עבור 3 המעליות החדשות וגינת המשחקים.

באותה הנשימה, למעשה החלטנו גם לשלם יותר ארנונה, יותר חשמל ואפילו יותר כסף על גני הילדים שבאזור. באותו אופן, כשאנו בוחרים לקנות רכב נוסף - אנו מגדילים לא רק את הוצאות המימון עבור הרכב, אלא גם את סעיף הביטוחים, הטיפולים והרישוי. היכולת שלנו לצמצמם הוצאות לאחר מכן היא בעיקר בסעיף הדלק.

הבשורה הטובה היא שקל מאוד לנהל את ההוצאות הקבועות: צריך לבצע מו"מ פעם אחת אל מול כל הספקים (כבלים, ביטוחים וכדומה), ולאחר מכן לנהל מדי חודש מעקב שלא חויבנו יותר מדי.

היומיום שלנו - הוצאות שוטפות

מזון, ביגוד, בילויים ותרבות - כל אלה מהווים חלק מההוצאות השוטפות שלנו. "באזור הזה נמצא גם הפיתוי שלנו להוציא יותר כסף", אומר מימון. כולנו מתפתים לקנות עוד קפה בחוץ, לקנות בסופר ליד הקופות, לרכוש עוד זוג נעליים חדשות, עוד משחק לילדים. הסכום שאנו מוציאים כל חודש עבור כל אחד מהסעיפים משתנה לרוב. הדרך לנהל את ההוצאות הללו היא להחליט מראש כמה אנו מוציאים כל חודש עבור כל ההוצאות השוטפות, ולוודא שלא עוברים את הסכום שנקבע.

"הדרך הכי טובה לנהל גם את ההוצאות הקבועות וגם את הוצאות השוטפות, היא להתייחס אליהן בראיה שנתית", ממליץ מימון. מי מאתנו לא הגיע לחופש הגדול וגילה כמה יקרה קייטנה, או הופתע כשהגיע הטסט לאוטו? הוצאות אלו הן, למעשה, הוצאות שנתיות אשר "מפתיעות" אותנו בכל שנה; ובכל זאת, הדרך להתמודד עם זה פשוטה, קלה ליישום ועובדת!

ההמלצה שלנו למשפחות היא להעריך כמה תעלה לנו ההוצאה בשנה, לחלק ל-12 ולהפריש בכל חודש סכום עבור מטרה זו. לדוגמא, אם אנו מעריכים כי ההוצאות עבור החופש הגדול (קייטנות, בריכה, יציאות לסרטים) יעלו לנו כ-4,000 שקלים, נשים כל חודש 350 שקלים לטובת הוצאה זו. לכשיגיע הקיץ, יהיה לנו את כל הסכום הדרוש זמין ומיידי. התכנון הזה נכון לכל הוצאה שלא מתבצעת כל חודש אלא מספר פעמים בשנה. כל שנה יש טסט לאוטו, ולמרבה הצער גם כל שנה יש טיפולים ותיקונים. בואו נחליט שהשנה אנחנו נערכים!

(צילום: shutterstock)

היעד הבא: אייפון 6 - הוצאות חד פעמיות

כולנו רוצים לקנות אייפון חדש, מחשב לבית ולנסוע לפריז. מבחינה של המשפחות שאנו מלווים בתהליכי יעוץ ואימון לצמיחה כלכלית, עולה כי ממילא כולנו עושים זאת אחת לכמה שנים: משדרגים משהו גדול, רוכשים משהו גדול, קונים בגדול.

הטלפון שלנו התקלקל, ובמקום לתקן אותו החלטנו לקנות מכשיר חדש. לא סתם מכשיר, את הדגם הכי משודרג ומתקדם. והנה, החל מהרגע שנכנסנו לחנות ועד שיצאנו ממנה, נפרדו לשלום מ-5,000 שקלים שכלל לא היו בתוכנית. הבעיה עם ההוצאות הללו היא שאנו לא מתכננים אותן מראש והן אלו שמכניסות אותנו למינוס.

אתם לא יכולים לעבוד על עצמכם. אם אתם יודעים שכל כמה שנים תרצו להחליף רכב, לטוס לחו"ל או לקנות משהו חדש, וממילא תעשו זאת, הגדירו זאת כיעד ושימו בצד כל חודש כסף עבור היעד. אם בכל 4 שנים בממוצע אנו משדרגים את הנייד ומשלמים על כך כ-3,000 שקל, יש לחלק את הסכום ב 4 שנים ולאחר מכן ב-12 חודשים - ולשים בכל חודש בצד 60 שקלים. כך תשיגו את היעד בלי להרגיש "חנוקים" כלכלית.

שקל לבן ליום שחור - הוצאות לחיסכון

אז סיימנו את השלב הראשון ואנו מסיימים כל חודש באיזון. אפילו לקחנו בחשבון את ההוצאות השנתיות והן כבר לא יפתיעו אותנו, אבל מה עם מקרי חירום? האם אנו מוכנים לקראת כל שיבוא?

מחקר שפורסם בינואר השנה (The Pew Charitable Trusts) מראה כי 55% מהאמריקאים אינם יכולים לשרוד יותר מחודש ללא הכנסה, מבלי להיקלע לקשיים כלכליים. האם בהתמודדות היומיומית המאתגרת גם כך אנו שמים בצד כסף ליום שחור? למקרה של פיטורים, בעיה רפואית או לחילופין לידה והרחבת משפחה?

ביטחון כלכלי הוא מצב שבו יש למשפחה חיסכון בגובה של 6 משכורות לפחות ששמורות לה לזמני משבר. לשם עלינו לשאוף. לדברי מימון, "מרבית הוצאות החיסכון של משפחה הן הוצאות לחיסכון פנסיוני. לחיסכון זה משמעות גדולה יותר מכפי שאנו רואים זאת כשאנו צעירים. חשוב שנשכיל, למרות הלחץ היומיומי ועומס ההוצאות הנתון על משפחה, להסתכל צעד אחד קדימה ולדאוג לשים בצד כסף למקרי חרום". לסיכום, בתכנון נכון נוכל ליהנות מהכסף שלנו בצורה טובה יותר, להשיג יעדים ואפילו לחסוך.