שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "האם אפשר להגיד לילדים 'לא' לאוכל"?
    איך לתת לילדים מזון מגוון, איך להימנע מג'אנק פוד גם אם הם ממש מבקשים ומה עושים כשיש לחץ חברתי מצד הילדים בכיתה לאכול לא בריא? אתם שואלים והדיאטנית רותי אבירי עונה, וגם צפו בשלושה ניסויים מקוריים להפחתת כמות הסוכר באוכל

    האם לא לתת ג'אנק פוד אף פעם?

    אנחנו מאוד משתדלים שהתזונה בבית תהיה בריאה, לחם מלא, הרבה ירקות ואוכל מבושל ומזין. פעם בשבוע לפחות הילדים מבלים עם סבא וסבתא שממש לא מקפידים ומרגישים צורך לפנק את הילדים בכל מה שלא בריא, ג'אנק פוד וכמובן ממתקים וחטיפים. הם יודעים שאנחנו לא בעד אבל לא מבינים את החשיבות ובעיקר לא רוצים לומר לא לילדים.

      

    קראו עוד במדור בית בריא  

    כמה פעמים אתם משקשקים במלחיה לפני האוכל?

    איך תדעו אם הילדים אוכלים יותר מדי סוכר?

    צפו: כך יכולה להיראות ארוחת ערב הבריאה שלכם

     

    מה עושים?

    אכן בלהיות סבתא וסבא יש פריבילגיה מיוחדת של ליהנות רק "מדובשם" של הילדים. אין ספק שהתפקיד הלא מוצהר שלהם בזמן שהם פוגשים את הילדים הוא לפנק ולא לחנך.

     

    יחד עם זאת, יש חשיבות גדולה למידת הפער בין מה שהם עושים כשהם מפנקים את הילדים לאיך שאנחנו רוצים לשמור ולחנך את הילדים וכמובן לתדירות שהם פוגשים את אותם.

     

    פערים גדולים ככל שיהיו אצל סבתא וסבא שפוגשים את הילדים פעם בחודש או פעם בשנה, אינם משמעותיים ואינם צורכים בעיניי התייחסות וטיפול מבחינתנו, אולם בקרב כאילו שפוגשים את הילדים פעם או מספר פעמים בשבוע, כבר הייתי ממליצה לא להיכנע לאופן בו הם בוחרים לפנק אם אינו לטעמנו ובהחלט לנסות להשפיע.

     

    איך משפיעים עליהם בלי להעליב אותם?

    לפני הכל חשוב לזכור שכוונתם טובה ושהכל נעשה מאהבה לנכדים. קרוב לודאי שהם חושבים ש"מה כבר יכול להיות..קצת ג'אנק פוד פעם בשבוע.." או שאולי "אצלנו עושים רק כף ולכן הכל מותר.." או שאולי אפילו, שככה הם קצת "יקנו" את הנכדים שיאהבו יותר לבוא אליהם.

     

    כך או כך, מאחורי הפינוק דרך האוכל הלא בריא אך הטעים, מסתתרת העובדה שהם רוצים לפנק אבל לא באמת יודעים איך לעשות את זה שלא דרך האוכל! לכן, אחת הדרכים תהיה קודם כל להזמין אותם לשיחה בנושא, שבה מסבירים בעדינות את הערכתכם אליהם, לעזרה ולהשקעה בילדים, לצד העובדה שהם כבר חינכו אתכם כראות עיניהם, וכעת אתם תפקידכם לחנך את ילדיכם כראות עיניכם אתם ואתם מבקשים מהם להימנע מלעשות דברים שעלולים לדעתכם לפגוע בילדים גם אם הם חושבים אחרת.

     

    היות וזה לבד לא יעזור כנראה, ספקו להם מיד רעיונות תחליפיים לפינוק והרעפת אהבה על הילדים שלא דרך האוכל. למדו אותם משחקים שונים המתאימים לגילאי הילדים (טאקי, חתחתול, דומינו או משחקי קופסה "של פעם" כגון מונופול ואחרים..) וריכשו את המשחקים כדי שיהיו גם אצלהם בבית, או אפילו משחקי מחשב מסוימים שמקובלים עליכם.

     

    אם הם מרגישים שהם חייבים לקנות להם דברים שעולים כסף, למדו אותם איזה מדבקות, קלפים, או שגעון עונתי אחר שהם אוהבים באותו זמן, לקנות להם במקום הממתקים, אבל המסר העיקרי שכדאי שתעבירו להם הוא שלא תמיד חייבים "לעשות" משהו או "לקנות" משהו, אלא שהנוכחות שלהם היא זאת בעלת המשמעות. כן, כן, בדיוק הדבר הזה שלנו אין לפעמים זמן בשבילו...פשוט סתם לשבת לידם כשהם עסוקים בעניניהם או אפילו לשבת לידם ולראות יחד סרט בטלויזיה.

     

     

    בשיתוף תנובה

    בשיתוף תנובה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לסרטונים נוספים

     

    לחץ חברתי מצד ילדים אחרים

    איך מתמודדים עם לחץ חברתי שיש על הילדים במערכת החינוך? לשמחתנו הילדים אוהבים פירות וירקות ואנחנו דואגים שיקבלו מהם הרבה. למשל הם לא מסכימים לאכול לחם מלא/שיפון בארוחת הבוקר בבית הספר ובגן – הם טוענים שזה לא טעים להם אבל אנחנו יודעים שהסיבה האמיתי היא שלילדים האחרים יש פיתה ולחמניה.

     

    מה עושים?

    אחד השלבים הקשים לנו כהורים בגידול הילדים הוא השלב בו הילדים יוצאים מתחת לכנפינו וחווים את השפעות "העולם החיצון" שלא תמיד נוהג לפי מידותינו, ערכינו, ודעותינו.

     

    האמת היא ששכל שנקדים להשלים עם העובדה שגם אם נצליח להשפיע על השפעה סביבתית אחת מסוימת, לעולם לא נוכל להצליח להשפיע על כל מה שיקרה לילדים שלנו כשהם לא איתנו, ולכן אני ממליצה לא לנסות להשפיע על הסביבה או לשנות אותה.

     

    הדבר היחיד שאנחנו יכולים לנסות להשפיע עליו הוא על הילדים שלנו כשהם נמצאים באחריותנו. התנהלות נכונה מבחינתנו כלפיהם, יכולה לשנות את האופן בו יגיבו להשפעות הסביבתיות הלא רצויות.

     

    התנהלות נכונה למשל במקרה של השפעות בבית הספר על בחירת סוג הלחם יכולה להיות אחת מהאפשרויות הבאות:

     

    1. לחזק אותם במקומות אחרים כשהם בוחרים בחירה עצמאית שאינה תלויה בבחירות של אחרים.

     

    2. לתת להם לחמניה או פיתה מקמח מלא ולזכור שלא מדברים על זה אלא פשוט שמים להם את זה לבית הספר.

     

    3. לנסות להכין להם "כריך זברה" (כריך או לחמניה שהם חצי לחם לבן וחצי לחם מלא) באופן שהם יהיו בעלי הכריך המדליק ומובילי הלחץ החברתי כך שאפילו הילדים שקיבלו רק לחמניה לבנה יבקשו מהוריהם גם לחמניית זברה.

     

    4. היות והדבר הכי משמעותי הוא לא לריב איתם על אוכל ולא לעשות ממנו עניין שיראה להם עד כמה זה חשוב לנו, כדי שהם לא ישתמשו בזה אח"כ נגדנו ככלי במערכת היחסים, אני ממליצה אפילו לשקול לתת להם (שומו שמיים..רחמנא לצלן..) לחמניה או פיתה לבנה רק לביה"ס ובשאר היום לתת להם דגנים מלאים.

     

    חישבו, האם לא עדיף לתת להם את הבחירה הפחות בריאה שהיא הלחמניה מקמח לבן תמורת האפשרות הבריאה הרבה פחות (ליחסים איתנו), והיא להפוך את האוכל לכלי משחק בידיהם נגדנו?

     

    האם חיוני לגוון באכל שאנחנו נותנים?

    האם צריך להתעקש לגוון לילדים את ארוחת הערב? אני מנסה להציע מידי פעם רעיונות חדשים אבל נראה שהילדים לא מעוניינים. בסוף כמעט כל ערב אוכלים חביתה סלט וגבינות. אני יודעת שזו ארוחה טובה בסך הכל, אבל מוטרדת מכך שאין גיוון. אשמח לשמוע את דעתך.

     

    מה עושים?

    אין ספק שאחת ההנחיות העיקריות לתזונה בריאה היא גיוון, אך כל עוד הילדים לא זקוקים לו ואוכלים בכל ארוחה מכל קבוצות המזון, הרי שלא בטוח שישנה סיבה לדאגה.

     

    יש כמה דרכים להגיש את ארוחת הערב הישראלית השכיחה. האחת, היא לשים על השולחן את כל האופציות: לחמים, גבינות שונות, ביצים, טונה, קטניות, ירקות וכו' וכל אחד לוקח לו לצלחת ואוכל מה שבא לו מתוך המגוון. הסיכון באפשרות הזאת הוא שהילדים לא יאכלו מכל קבוצות המזון ו"ידבקו" למזון מסוים אחד כפי שקורה פעמים רבות לילדים.

     

    השנייה, לתכנן מראש תפריט שבועי שבו מגישים בכל יום משהו אחר לשולחן. למשל ביום אחד ביצים, גבינות וירקות, ביום שני סלט עם לחם וטונה וביום אחר פשטידה עם גבינות וירקות וכו'. האפשרות הזאת טובה אם היא נעשית בהסכמת הילדים ובשיתופם בתכנון היות וכך יגדל הסיכוי שאכן יאכלו את מה שיוגש.

     

    והשלישית, שנראית לי שאולי הכי תתאים לילדייך, היא להגיש כל יום את כל קבוצות המזון אך רק מזון אחד שאתם בוחרים מתוך כל קבוצה. למשל: מקבוצת הפחמימות: לחמים שונים או קטניות כגון גרגרי תירס או חומוס למשל.

     

    מקבוצת החלבונים: גבינות שונות עד 5%, ביצים, דגים כגון טונה או סרדינים, יוגורטים וכו'. מקבוצת השומנים: אבוקדו, טחינה, זיתים. ומקבוצת הירקות: לגוון כל פעם עם ירק אחר ובצבעים שונים או להכין מהם מרקים או פשטידות.

     

    רותי אבירי היא דיאטנית תנובה

     




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מה הילדים אוכלים לארוחת ערב?
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים