שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מצוקת דיור ביישובים הדרוזיים: "המדינה זורקת אותנו לכביש"
    15 אלף בתים ביישובי הדרוזים בגליל נבנו ללא קבלת היתר כחוק והתושבים מלינים כי מצוקת הדיור עלולה להחמיר: "בחלק מהיישובים תוכנית המתאר לא הורחבה כבר יותר מ-40 שנה", אמר תושב סאג'ור. צעיר שצפוי להשתחרר מצה"ל: "אנחנו מסכנים את חיינו, והמדינה לא מעריכה את זה"

     

    מצוקת הדיור ביישובים הדרוזיים    (צילום: חסן שעלאן)

    מצוקת הדיור ביישובים הדרוזיים    (צילום: חסן שעלאן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הם משרתים בצבא, משלמים מסים, אבל נראה שהמדינה לא מתייחסת אליהם כאזרחים בעלי שוויון זכויות. קרוב ל-15 אלף בתים ביישובי הדרוזים בצפון נבנו ללא קבלת היתר כחוק, ובקרב התושבים נשמעת טענה שמצוקת הדיור עלולה עוד להחמיר. "למאות חיילים דרוזים משוחררים אין שטחים להקים בית", קבל תושב ג'וליס.

     

    לפי הנתונים שהגיעו לידי ynet, ביישוב הדרוזי הגדול ביותר, דליית אל כרמל, נבנו 3,841 בתים ללא היתר. בעוספיה 2,672, בחורפיש 500, בבית ג'אן 900, בסאג'ור 300 ובג'וליס 170. תושבים ביישובים הדרוזיים טוענים כי בניגוד לנעשה אצלם, ביישובים היהודיים הסמוכים בגליל הבעיה כמעט שאינה קיימת. לטענתם, ביישובים כמו כפר ורדים, כרמיאל ומעלות נתנו הרשויות למרבית בעלי הבתים את היתרי הבנייה הדרושים.

    ירכא. הדרוזים טוענים כי ביישובים היהודיים התמונה אחרת לגמרי (צילום: חסן שעלאן) (צילום: חסן שעלאן)
    ירכא. הדרוזים טוענים כי ביישובים היהודיים התמונה אחרת לגמרי(צילום: חסן שעלאן)

    המציאות המורכבת הניעה כמה מבני העדה הדרוזית לעזוב את היישובים שבהם נולדו ולעבור למקומות אחרים. ראש מועצת עוספיה וג'יה כיוף אמר בהקשר זה כי "עד שנכנסתי לתפקיד ב-2010 לא היה תכנון, לא מתארי, ולא מפורט. ב-2011 השגתי תקציב ממשרד ראש הממשלה והלכנו על תוכנית מתאר. התכנון ביישובים הדרוזיים קשה, אנחנו צריכים להשתנות, אני מאמין שנצליח לעבור את בעיית הדיור. אני באופן אישי מתנגד לבנייה מחוץ לתוכנית המתאר".

     

    חייל שמשתייך לעדה הדרוזית סיפר: "בעוד תקופה קצרה אני משתחרר מצה"ל ואין לי איפה לבנות בית. אני מסתכל על הקנסות שאחרים מקבלים ומשתגע מהעניין. כולנו נאבקים ומסכנים את חיינו, אנחנו הראשונים שמשתתפים בקרבות הכי קשים, אבל לצערי המדינה לא מעריכה את מה שאנחנו עושים, לא מתעניינת בעתיד שלנו וזורקת אותנו לכביש".

    "מדברים על הרחבת מתאר מ-86'" (צילום: חסן שעלאן) (צילום: חסן שעלאן)
    "מדברים על הרחבת מתאר מ-86'"(צילום: חסן שעלאן)

     (צילום: חסן שעלאן) (צילום: חסן שעלאן)
    (צילום: חסן שעלאן)

    עמאד אבו טריף, חבר מועצה ביישוב ירכא, מודה שבנה את ביתו ללא היתר. "עם כל העסקים והמתחמים אצלנו, עדיין מדברים על הרחבת תוכנית מתאר משנת 86'. המדינה רק מבטיחה דברים ואין שום התקדמות. יש לנו בעיה רצינית מאוד בעניין הדיור, אני למשל הייתי מוכרח לבנות את הבית על שם אבא שלי. אני לוקח חשמל משכן שלי כבר חמש שנים. אפילו אורות או כבישים מסודרים ומדרכות אין לנו".

     

    על הפגיעה במשרתים אמר אבו טריף כי "לכל אזרח במדינה, יהודי, נוצרי, צ'רקסי, מוסלמי, בדואי ונוצרי מגיע לקבל את אותו דבר. אנחנו משרתים ושומרים על המדינה, לשרת את המדינה זה חלק מהחיים וזה לא צריך להיות תלוי בתוכנית מתאר".

    "לוקח חשמל משכן שלי". אבו טריף (צילום: חסן שעלאן) (צילום: חסן שעלאן)
    "לוקח חשמל משכן שלי". אבו טריף(צילום: חסן שעלאן)

    "יש פה הפקרות מסוימת". נבואני (צילום: חסן שעלאן) (צילום: חסן שעלאן)
    "יש פה הפקרות מסוימת". נבואני(צילום: חסן שעלאן)

    גם בג'וליס מעידים על מצב שהולך ומידרדר. "מצוקת הדיור אצלנו גורמת לתסכול רב. אי אפשר להמשיך ככה", אמר בן היישוב נזיה נבואני. "יש פה הפקרות מסוימת, המדינה לא מקצה שטחים לצעירים הדרוזים ולא קרקעות מדינה. היא תוקעת אותנו, שולחת אנשים שייתנו קנסות וגוררת אותנו לבתי המשפט.

     

    ראש מועצת סאג'ור גבר חמוד המשמש גם כיו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות אמר בהתייחסותו לנושא כי "בחלק גדול מהיישובים הדרוזיים תוכנית המתאר לא הורחבה כבר יותר מ-40 שנה. יצרו אצלנו דבר שנקרא תמ"א 35, כמו גדר הפרדה. הלכו והכריזו על רוב הקרקעות הפרטיים שלנו כקרקע של שמורת טבע. עד החלטת הממשלה האחרונה בעניין לא יכולנו לתקצב תכנון על קרקע פרטית, ובחלק מהיישובים אין קרקע בכלל, כי מאז קום המדינה ועד היום לקחו מהקרקעות שלנו עד 60 אחוזים. נוצר מצב שלכל החיילים המשוחררים והזוגות הצעירים ב-15 השנים האחרונות לא ניתנו חלקות ואין להם איך לרכוש אדמה".

     

    חמוד אמר עוד כי "אנו דורשים להרחיק את תוכנית תמ"א 35 ואת שמורת הטבע מאיתנו, כי אי אפשר שחזירים יחיו יותר טוב מבני אדם, זה זלזול באזרחים. כיו"ר השמעתי את זעקתנו בכל מקום כי הצורך לגור ולבנות בית ולחיות יותר חשוב מכל שמורת טבע. ועדות התכנון והבנייה ומשרדי הממשלה כבלו אותנו בחוקים ובכללים שמביאים לקנסות וגורמים לעוני, אבטלה ופגיעה בחינוך".

     

    ואם לא די במצוקה הישירה של התושבים, באחרונה התווספה דאגה נוספת על רקע האפשרות שדרוזים סורים ייכנסו לתחומי ישראל. נזיה נבואני מג'וליס אמר כי "אם המדינה תחליט שהיא מקבלת את הדרוזים מסוריה, אנו נצטרך לקבל אותם בזרועות פתוחות ולהושיב אותם היכן שיידרש ולדאוג להם. אנחנו לא נפקיר אותם למרות מצוקת הדיור שלנו". מנגד, עמאד אבו טריף מירכא טוען כי הדרוזים הסורים יישארו במולדתם: "הם לא ייצאו מהאדמה שלהם, הם יישארו שם ואנחנו נעזור להם".

     

    ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי " נושא התכנון והבנייה עבר למשרד האוצר".

     

    ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ועדת גורן הוקמה על ידי שר הפנים דאז, גדעון סער, ועסקה בסוגיית הדיור למגזר הדרוזי. המלצות הוועדה הוטמעו בהחלטת ממשלה מס 2332, 'תכנית חומש למגזר הדרוזי 2019-2015', שהתקבלה בחודש דצמבר 2014, ובחודש יוני 2015. (ההחלטה התחלקה לשניים עקב פיזור הממשלה).

     

    "תכנית החומש מתייחסת למכלול ההיבטים הנדרשים לחיזוק והעצמת המגזר הדרוזי והצ'רקסי, ביניהם נושאי תכנון ובנייה. בנושאים אלה, הטילה התכנית על מינהל התכנון ומשרד הבינוי לקדם תכניות מפורטות ביישובים הדרוזים והצ'רקסים הנכללים בהחלטה (16 יישובים). וכן הטילה על מינהל התכנון לקדם תכניות מתאר יישובים.

     

    "לגבי התכניות המפורטות, מינהל התכנון מקדם יחד עם הרשויות המקומיות את התכניות, שכעת נמצאות בשלב ראשוני של התקשרות עם היישוב ובחירת צוות התכנון. לגבי תכניות מתאר ליישובים, בכל היישובים או שישנה תכנית מתאר מאושרת עדכנית בתוקף, או שמקודמת ביישוב תכנית מתאר. נציין גם כי בחודש האחרון אימצה הממשלה את המלצות צוות 120 הימים שדן במצוקת הדיור באוכלוסייה הערבית בארץ. מבין המלצות היו התייחסויות מפורטות לסוגיית הבנייה הבלתי חוקית, ופתרונות מוצעים להתמודדות איתה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים