פינוקיו בקולנוע: זה לא האף שגדל

ייתכן שאתם סבורים שלא צריך להיות תולעת ספרים כדי להכיר לפרטים את "פינוקיו" - סיפור המוסר הקלאסי והחינוכי עד זעזוע של קרלו קולודי. הרי רוב הסיכויים אומרים כי גם אם לא קראתם את הספר, הרי ראיתם את הסרט, או לפחות איזשהו סרט עם המילה פינוקיו בכותרת. אבל בסרטי פינוקיו השאלה המכרעת אינה: האם ראיתם? אלא: איזה ראיתם?
לא פחות מ-15 עיבודים קולנועיים רבי-גיוון נעשו לסיפורה של בובת העץ הקטנה, הרוצה להפוך לילד אמיתי. ולרשימה עתידה להצטרף בקרוב גירסה חדשה של חתן פרס האוסקר הצעקני, אך המצחיק, רוברטו בניני.
מעניין מה היה עושה קולודי לו היה מתבקש לעבד את "פינוקיו" לסרט. האם היה מצליח לעשות סדר קולנועי בעקרונות המוסר הנוקשים של ספרו? או לפחות משתדל יותר מן האחרים, שהסריטו בהשראתו סרטים הנהנים מדרגות שונות של מתירנות, עם יותר משמץ של אי דיוק ביחס לגירסה הכתובה.

הדוד הנחמד וולט

הוא השתדל, מאוד השתדל, וולט דיסני, לשווק את "פינוקיו" שלו כגירסה הנאמנה ביותר, ובמידה רבה גם הצליח. אלא שבדיקה פשוטה מעלה שמדובר באשליה. יותר מ80% מאירועי הספר נותרו בחוץ, כי בקצב בו מתנהלים הסרטים הקלאסיים של דיסני היו נדרשות לסאגת המוסר של קולודי 30 שעות מוסרטות לפחות. מלבד זאת קשה מאוד להעביר את מסכת ההתאכזרות הנוראית שעובר פינוקיו ברוח אנימציה פסטלית חמודה.
הדבר הכי מעניין בסרט של דיסני זה שהוא לא ממש מעניין. מעט מאוד דברים קורים והם בדרך כלל דווקא נראים נחמדים. אמנם מדובר בקלאסיקה מופתית, אבל 60 שנה חלפו ואפילו סגנון האנימציה של דיסני התבגר והתחספס. כרגיל יש שפע של שירים נהדרים בפס הקול, וביניהם “When You Wish Upon a Star”, שיצליח להפיח תקווה נוגה גם בלבותיהם של גדולי הציניקנים. כמובן שתחושת הנועם הלירית באה על חשבון התוכחה הבלתי מתפשרת של קולודי. כשזה מגיע לפינוקיו, אפילו אולפני דיסני הצדקניים נראים כמו ילדים שובבים.

האדם אינו עשוי מעץ

ישנה בדיחה עתיקה ומוכרת שהולכת כך: בוקר אחד התישבה הפיה הטובה על אפו של פינוקיו ופקדה בעונג: "עכשיו מותק, תתחיל לשקר!". מסתבר שיש מי שלקח את הבדיחה העבשה הזו ברצינות יתרה ורקח את סרט הפורנו הקאמפי "הרפתקאותיו הארוטיות של פינוקיו", תחת הסלוגן החד-פעמי: "זה לא האף שלו שגדל". זה קרה כמובן בשנות ה-70', כשהעלילה בסרטי פורנו עדיין היתה חשובה.
מעשה בג'פטה, בתולה ענוגה, המגלפת בובת עץ חריגת ממדים לסיפוק תאוותה. מהר מאוד מסתבר לה שפיסת עץ גלופה אינה הפרטנר האידיאלי למעשי אהבה, ופינוקיו הופך לגבר רב מעללים. אברו המגודל מוסיף להתארך לממדים מפלצתיים עם כל אקט, עד שגופו מאיים להתמוטט והוא נזקק להיתמך במריצה כדי לעמוד. מעניין שלמרות שמדובר בקומדית סקס, הצליחו היוצרים לשמור על עיקרון ההרתעה המוסרית באופן מעורר התפעלות, כפי שיעיד כל גבר.

רב המרצחים פינוקיו

מה שבאמת מחריד ביצירתו של קולודי זו הענישה המחמירה המוטלת פינוקיו על עברות פעוטות שילדים אחרים מבצעים חופשי. עם כל שקר קטן אפו מתארך ללא צורך, כל מעשה קונדס מוביל אותו לכלא או הופך אותו לחמור. איך לומר? פשוט לא פייר. אי השוויון המשווע הזה ודאי לא חמק מעיניו של פינוקיו עצמו והיה זה רק עניין של זמן עד שמישהו ירתום את תסכולו המצטבר לסרט האימה בעל השם המוצדק בתכלית: "נקמתו של פינוקיו".
הפעם פינוקיו הוא בובה רצחנית המוצאת פורקן לתאוותה הנקמנית בשלל מעשי רצח מלבבים. המהדרין יתעקשו שמדובר בהעתק חיוור במיוחד לסידרת סרטי "משחק ילדים", אבל מה זה חשוב? כשסופסוף, למעלה ממאה שנה לאחר שנוצר, זוכה פינוקיו המסכן בנקמתו המתוקה והעקובה מדם. בגרסה הזו, לחומרת העונשים שהוא סובל יש לפחות מעט פרופורציה.

לאן נעלמה הפיה הטובה?

הגרסה העדכנית ביותר של פינוקיו נעשתה אך לפני שלוש שנים וכבר כמעט ונשכחה. ב"הרפתקאות פינוקיו" כיכב מרטין לנדאו בתפקיד ג'פטו, ובובת העץ התעוררה לחיים באמצעות גרפיקת מחשב יפהפיה. עלילתית דומה הגרסה החדשה מאוד לזו הקלאסית של דיסני, אך זו החדשה עשירה ומלאה ממנה. רק הבדל אחד מהותי בין השתיים: הפעם אין פיה טובה. משונה, אבל הפיה הטובה, שהיתה תמיד לסמל חיובי של רגש ופיוס, נמחקה כליל מן הסיפור. אולי כשיש בנמצא מחשבים רבי עוצמה אין צורך בפיות טובות. הן הפכו מיושנות ומיותרות והלכו למקום אחר, בו עדיין מאמינים בהן. חבל, כי בטווח הארוך תחסר לנו ודאי הכוונתה האכפתית והעדינה.

הו! היפנים המשוגעים האלה

כיצד אפשר לסיים את הסקירה הזו מבלי לציין את הגירסה היפנית החולנית לסיפור המעשה? "פינוקיו 964" הוא מיספרו הסידורי של אנדרויד סקס, שאינו מסוגל לספק את בעליו הלסבית בשל ליקוי במנגנון הזיקפה התמידית שלו. הוא מושלך אל הרחוב ונאסף על ידי צעירה רחמניה, הבוחרת לבטא את חיבתה דווקא במסכת התעללויות סאדיסטיות קשות כמו ריתוך גופו למשקולות מתכת. יחדיו הם עושים כל מיני דברים נוראיים, ובין היתר משתתפים בסצינה הנחשבת, מן הסתם בצדק, לסצינת ההקאה הארוכה ביותר בתולדות הקולנוע, הנמשכת מספר דקות. התוצאה היא יצירה חתרנית דוחה וביזארית במיוחד, שמעריציה המושבעים טוענים כי צריך להיות קולנוען יפני או פסיכופת (שזה לעתים קרובות אותו דבר) כדי להבין ממנה משהו. תבינו או לא תבינו, רוב הסיכויים שאנשים בריאים בנפשכם לא תוסיפו להיות.

כל הדרכים מובילות לרומא

ועתה, לאחר תקופת נדודים ארוכה ברחבי העולם עומד לשוב פינוקיו לרשות האיטלקים. כבר שנים שרוברטו בניני מכריז על רצונו ליצור עיבוד חדש של "פינוקיו" עם דגש חזק על הומור מטורף. פינוקיו, קומדיה מטורפת? קולודי ודאי מתהפך בקברו. ולא בפעם הראשונה.