השר אריאל התחרט: נדחה הדיון בתוכנית הנפיצה להסדרת היישובים הבדואים
הכנסת הייתה אמורה לדיון במתווה פראוור, אבל על רקע המחאה הודיע שר החקלאות על שינוי בתוכנית. בפזורה מתכוננים להפגנות: "זאת תוכנית גזענית, נעצור אותה בכל מחיר"
בניגוד למתוכנן, הכנסת לא תקיים היום (א') דיון נוסף בתוכנית פראוור להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. שר החקלאות אורי אריאל, שלפני סוף השבוע נשמע נחוש לקיים את הדיון בנימוק ש"ככל שהזמן עובר הוא פועל לרעת כולם", עשה הבוקר סיבוב פרסה והודיע כי הוא מושך את הבקשה לאישור הממשלה לרציפות חוק פראוור.
"מתווה פראוור": שאלות, תשובות ומחלוקת
"בהמשך לשיחות שקיימתי בסוף השבוע עם גורמים בפזורה הבדואית וכן עם ראש הממשלה, אני מושך באופן זמני את הדיון ברציפות", אמר השר אריאל. "בתקופה הקרובה אמשיך ואקיים שימוע ציבורי נרחב עם כלל הגורמים במטרה לגבש מתווה ראוי שיביא לסיום המצב הקיים. לאחר מכן נמשיך ונקדם את החוק בהתאם לשימוע הזה".
הודעתו של אריאל מגיעה על רקע הקולות הרבים במגזר הערבי, שקראו לערוך הפגנות במסגרת המאבק נגד התוכנית. "אם פראוור יחזור - אז כולנו נחזור לכבישים", אמרה הודא אבו עביד, תושבת לקיה ופעילה חברתית ב"אל-חראק א-שבאבי". "הפעם המאבק שלנו יהיה חזק יותר מהפעם הקודמת. כל המעצרים והרימונים לא ירתיעו אותנו. כולנו מוכנים להיות חלק גדול ממאבק ציבורי צודק. לא נעבור על התוכנית הגזענית בשתיקה. נעצור אותה בכל מחיר".
בכל הנוגע להליך בכנסת, כדי לקצר הליכים רצה משרד החקלאות, האחראי על הסדרת ההתיישבות, להשתמש בחוק ישן מתקופת השר לשעבר בני בגין. השר אריאל התכוון לערוך שורה של שימועים ולשמוע את ראשי הקהילה בנגב, ובהתאם להערות שלהם אף להביא לשינויים. אלא שכאמור, התמונה השתנתה הבוקר.
חברי תנועת "אל-חראק א-שבאבי" ערכו בסוף השבוע ישיבה דחופה ביפו, כדי לגבש את הצעדים שהם ינקטו בעקבות הניסיונות להפעלת תוכנית פראוור. סלים אבו אלקיעאן, תושב אום אלריחאן בפזורה הבדואית, אמר: "מדינת ישראל רוצה לגרש אותנו מאדמותינו בכל מחיר. אנו בעלי האדמות בנגב, נישאר בהן ולא נצא אפילו אם יהרגו אותנו. הפעם אנחנו מוכנים להקריב את חיינו למען קיומנו וזכויותינו. אנו קוראים לכל החברה הערבית להיות עמנו כדי שנציל את הכפרים שלנו".
חברת כנסת חנין זועבי, שהייתה שותפה בעבר למאבק נגד תוכנית פראוור, אמרה: "מטרת החוק היא לתת מעמד חוקי לתוכנית שוד האדמות של הערבים בנגב, כאשר בית המשפט שלל בעצמו את טענת המדינה שהתושבים הערבים פלשו לאדמות. ברור שלא היה שום צורך לחוק מיוחד על מנת להסדיר את הבעלות על האדמות בנגב, יש כבר מספיק חוקים שיכולים להסדיר את העניין. העניין אינו 'הסדרת' הבעלות על הקרקעות, אלא האי-הכרה המכוונת, שלא מתבססת על עובדות - הבעלות הערבית - וסלילת הדרך לשליטת המדינה, שבצורה כמעט אוטומטית ואינסטינקטיבית מעבירה את האדמות האלו לשליטת יישובים יהודיים שהיא מקימה. מדובר בתוכנית עקירה, תוכנית גירוש, תוך ביסוס שלטון אפרטהייד".
חבר הכנסת לשעבר טלב א-סאנע: "האוכלוסייה הערבית בנגב והאוכלוסייה הערבית בכלל מתנגדת בתוקף לחוק גזעני זה שיחול אך ורק על האזרחים הערבים, ומיועד לנשלם מקרקעותיהם ולעקור אותם מכפריהם. הצעת החוק גרועה יותר מחוקי האפרטהייד של דרום אפריקה". טומאן אבו רקייק, ראש המועצה המקומית תל שבע, הוסיף כי "החוק להסדרת ההתיישבות הבדואים חייב להיות בהידברות עם הבדואים ולא בכפייה, אחרת זה יהיה עוד חוק לא ישים, והבדואים ימשיכו לסבול מהזנחה ואפליה. הסדרת הבדואים היא סוגיה אזרחית ולא משפטית". איברהים אל-וקילי, יו"ר הכפרים הלא מוכרים לשעבר, אמר כי "מתווה החוק מפלה לרעה את הבדואים ולא נותן פתרון הולם לאוכלוסייה ולאתגרים העומדים בפניה".
"ההצעה פוגעת בזכויות הבדואים"
עו"ד סנא אבן ברי, ראש תחום זכויות הקהילה הערבית והבדואית באגודה לזכויות האזרח, אמרה כי "הצעת חוק פוגעת בזכויות החוקתיות לשוויון, לכבוד ולקניין של עשרות אלפי תושבים ערבים בדואים בנגב. משמעותה היא עקירתם ופינוים של עשרות כפרים בדואים, שחלקם קיימים מלפני הקמת מדינת ישראל. התוכנית תחרוץ את גורלן של אלפי משפחות לעוני, אבטלה והרס של חיי הקהילה והמרקם החברתי".
בעמותה דורשים להכיר בכפרים הבלתי מוכרים, שחלקם נמצאים במקומם עוד לפני קום המדינה, ולפתח אותם. "אנו קוראים לממשלה לאמץ את התוכנית שהוצעה על ידי תושבי הכפרים הלא מוכרים, לפעול קודם כול להכרה תכנונית בכל היישובים, באופן שיבטיח את זכויותיהם הבסיסיות של אזרחי המדינה הבדואים בנגב".
בפורום דו-קיום בנגב אמרו כי "התוכנית של ממשלת ישראל להשיב את תוכנית פראוור לשולחן הדיונים, כמעט שנתיים לאחר שהוקפאה, היא שערורייתית. מדובר בתוכנית שמטרתה להעביר עשרות אלפי אזרחים בכפייה ממקום מגוריהם אל עיירות נחשלות שלא מסוגלות להכילם. כבר לפני שנתיים הראתה הקהילה הבדואית בנגב את התנגדותה לתוכנית כשיצאה למחאה נרחבת נגדה. הגיע הזמן שממשלת ישראל תציע תוכנית חדשה לקהילה הבדואית בשיתוף עם הקהילה, ולא תנחית תוכניות שאינן ניתנות ליישום על ראשה. אנו קוראים לממשלה לתכנן תוכנית חדשה שתשאף להכרה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ולא להחרבתם".
גורם ברשות להסדרת ההתיישבות ציין כי "יש אמרה לפיה חוק שמגיע לוועדה - הוא לא אותו חוק שייצא מהוועדה. גם אחרי האישור יהיו דיונים, הערות ומשא ומתן, זו רק ההתחלה. השר לשעבר בני בגין חזר בו מהמסקנות אחרי שראה שאינו מקבל את התמיכה בתוך הממשלה. עכשיו הדברים השתנו".
לפנייה לכתב/ת 
