שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שינויים בארוחות בצהרונים: תם עידן הקטשופ
    הנחיות חדשות של משרד הבריאות ינסו לשנות את דפוסי האכילה ואיכות המזון בצהרונים. המגמה היא מזון בריא יותר המכיל פחות סוכר ומלח. האם מדובר במהפכה או בעוד חוזר שהמלצותיו יישארו בגדר כוונות טובות בלבד?

    עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא: לאחרונה פרסם משרד הבריאות חוזר חדשני בנושא הארוחות בצהרונים (בגילאי 3-10 שנים). מדובר בתחום שלא טופל עד כה במסגרת משרד הבריאות. בחוזר ישנם שינויים רבים שנדרשים כדי לשמר את בריאות הילד ולהרגיל אותו לאכול מזון שיעזור לו להתפתח בצורה בריאה, כך שימוצה פוטנציאל הגדילה שלו.

     

    כתבות חדשות בערוץ הורים:

    10 טעויות שהורים עושים עם מתבגרים

    למה לא כדאי לילד שלכם לומר לילד אחר - "זה לא נעים לי"

    טיפת חלב: המדריך המלא - שלב אחר שלב

     

    ילדים אינם אוהבי שינויים, בוודאי כאלה הלוקחים מהם מזון האהוב עליהם כשהם נדרשים לעשות מאמץ ולהכיר מזון אחר. כיוון שרוב הילדים לא נחשפים בבית למזונות אלה, הם, מן הסתם, אינם רגילים לאכול אותם ויגיבו בדחייה ראשונית.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    המלצות לשיפור תזונת הילדים בצהרון 

    ידוע היום ממחקרים רבים שתזונה בריאה בילדות משפיעה על איכות הבריאות בבגרות. כיוון שיותר מ-50% מילדי ישראל אוכלים את הארוחה המבושלת שלהם במסגרות החינוך, מהלך זה הינו חיוני וחשוב.

     

    חלק מההמלצות הכלולות בחוזר החדש הן:

     

    גיוון בסוגי המזונות במהלך השבוע: הגיוון מאפשר לילדים לפגוש את אותו המזון בצורות הגשה שונות. למשל ירק כגזר. הם יכירו אותו עתה כגזר חי, גזר מבושל, גזר גמדי או במסגרת של תבשיל ירקות עם בשר. בדרך זו הילדים מרחיבים את ההיכרות עם אותם מאכלים ומגמישים את הנכונות שלהם להתנסות ולאכול אותם.

     

    הורדת הגשת מזון מטוגן: דבר שיוריד את כמות השמן שאינו איכותי ואינו מומלץ בתפריט הילדים.

     

    • הגשת שתייה של מים בלבד: השינוי ירגיל את הילדים לשתיית מים ולא מיצים ממותקים. אלה האחרונים גורמים לצריכת סוכר גבוהה שמובילה להרגל לקוי ופוגעת בבריאות (שתיית מיצים היא צריכה מיותרת של סוכרים הגורמים בהמשך ליצירת כבד שומני והשמנה.

     

    • הפחתת המלח במזון: על ידי הפחתה בכמות המלח המוסף למזון, כולל התוספת שלו באבקות המרק. ידוע שילדים צורכים היום כמויות מלח גבוהות בעיקר עקב אכילה של מזון מתועש או כתוצאה משימוש ברטבים, כדוגמת קטשופ, המכילים הרבה מלח. צריכה גבוהה של מלח בילדות יוצרת הרגל המתקבע ועלול בהמשך בחיים הבוגרים לגרום ללחץ דם גבוה.

     

    • מעבר לדגנים מלאים: מדובר בדגני בוקר, לחמים ודגנים כמו אורז מלא, קוסקוס מלא, בורגול וחיטה. שינוי זה יוסיף סיבים תזונתיים לתזונת הילדים בשילוב של מינרלים וויטמינים הקיימים בכמויות גדולות יותר במזונות המלאים. זהו אחד השינויים העיקריים שידרשו תהליך של היכרות והתרגלות.

     

    דגניים מלאים שונים בטעמם ולכן יידרש משך זמן להטמיעם. לשם כך ניתנת בחוזר שנה שלמה לשינוי זה. כדי לעזור לילדים להתרגל לשינוי אפשר בהתחלה להגיש שילובים, למשל 1/3 אורז מלא בשילוב 2/3 אורז לבן. בהמשך להעלות את כמות האורז המלא. דרך נוספת היא להגיש רטבים כרוטב עגבניות שעוזרים להתרגל לטעם ולמרקם שונה.

     

    • הוספת קטניות כמנה שבועית: כתחליף למנה הבשרית או בשילוב דגנים, כדרך להעשיר את צריכת הסיבים היומית של הילדים. למשל, הגשת מג'דרה או גרגרי חומוס עם קוסקוס.

     

    • הורדת הקטשופ: בשנה הראשונה ניתן יהיה להוסיף לתפריט קטשופ פעם בשבוע. החל משנת הלימודים אשר תתחיל בספטמבר 2016 לא יוגש קטשופ במהלך הארוחות בבתי הספר. מדובר בשינוי משמעותי עבור ילדים רבים, בצהרונים רבים הקטשופ הינו רכיב קבוע בארוחה והילדים התרגלו לאכול את הארוחה רק בשילוב קטשופ. העובדה כי הוא מכיל כמויות ניכרות של סוכר ומלח גורמת לטעם שילדים מתחברים אליו ואולי אפילו מתקשים לאכול בלעדיו.

     

    לפייסבוק הורים כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו

     

    כדי לסבר את האוזן כף קטשופ אחת מכילה בסביבות 3/4 כפית סוכר וכ- 140 מ"ג נתרן. אם ניקח בחשבון שארוחה מבושלת של ילדים בגילאי 3-6 שנים צריכה להכיל עד 400 מ"ג נתרן והמנות הבשריות המוגשות בלי תוספת רבה של מלח מכילות כמעט כמות זו, כל תוספת של נתרן היא מיותרת.

     

    יש אפשרות להחליף את הקטשופ התעשייתי ברוטב עגבניות ביתי המכיל מעט מאד מלח ובעיקר תבלינים אחרים כמו אורגנו ופפריקה אדומה, ניתן לשלב ברוטב ירקות כגזר וכסלק מבושלים וטחונים שיעניקו לרוטב את המתקתקות במקום הסוכר. ניתן הכין רוטב עגבניות בכמות נדיבה ואת הכמות הנוספת להכניס למכלים ולהקפיא לשימוש עתידי נוסף.

     

    • מודל לחיקוי: בחוזר ישנה המלצה כי הצוותים החינוכיים יאכלו יחד עם הילדים. אנשי החינוך מהווים מודל חיקוי ודוגמה, ולכן ישנה חשיבות בארוחה משותפת עם הילדים. בנקודה זו יש מקום להבין שגם דרך הגשת האוכל לילדים והשיחה איתם לעידוד והתנסות במזון חדש תשפיע מאד על מוכנות הילדים להתנסות ולאכול את המזון המוגש להם.

     

    בחלק זה של חוזר משרד הבריאות חסרה ההנחיה כי יש מקום להדריך ולהעביר את הצוותים החינוכיים סדנאות בהן ילמדו את חשיבות השינוי התזונתי, ויוסבר להם איך לגייס את הילדים להתנסות במזון חדש כדי להרחיב את המגוון התזונתי.

     

    • מזון קנוי: בחוזר מוזכר כי אם קיים מקום לממכר מזון במתחם שבו מתקיים הצהרון, גם עליו יחולו הגבלות לגבי סוג המזון הנמכר וההורים יוכלו לקבל את הרכב המזון וערכו התזונתי על פי בקשתם.

     

    • תפריט מסודר: תכנון והרכבת התפריט יעשה על ידי דיאטנית, תוך הבטחת הגיוון והקפדה על הערכים התזונתיים הכוללים של הארוחות. בנוסף תתאפשר להורים קבלת מידע מקצועי ומהימן על הרכב התפריט והתאמתו לגיל הילדים ולסטנדרטים התזונתיים החדשים שמתווה החוזר.

     

    מי ישלם?

    שתי בעיות עיקריות עולות מההנחיות:

    1. עלויות כספיות: דגניים מלאים עולים יותר מדגניים "לבנים". אם לא תהייה התערבות ממשלתית לסבסוד, לפחות חלק מהדגניים המלאים, כפי שקיים היום סבסוד של הקמח הלבן, ההמלצות לא יקוימו עקב עלויות גבוהות הנופלות על ההורים המממנים את הארוחות בצהרונים.

     

    2. אכיפה: אם לא תתקיים אכיפה, חוזר זה והמלצותיו לא יצאו לפועל בדיוק כפי שקרה אחרי פרסום חוזרים דומים בעבר. החוזר החדש קובע כי האכיפה מוטלת על הרשות המקומית והשלטון המקומי. בכך נוצרת בעיה שכן רבות ממסגרות הצהרונים הינן פרטיות ולרשות המקומית אין דרך לאכוף עליהן את המלצות חוזר זה.

     

    במקביל, גם ההורים שילדיהם נמצאים בצהרונים נקראים לסייע באכיפה על ידי רישום לצהרונים שבהם ישנה התייחסות לחוזר. נקודה זו חשובה בעיקר עכשיו, לקראת פתיחת שנת הלימודים בספטמבר והרישום המחודש לצהרונים.

     

    השקעה לטווח ארוך

    זה הזמן הנכון לבדוק מה יודע מנהל הצהרון על החוזר החדש והאם הוא מתכוון לערוך את השינויים המתבקשים באוכל המוגש לילדים. במהלך השנה מעקב אחר האוכל המוגש לילדים ומשוב חיובי בבית לילדים על התנסות במאכלים חדשים, למרות הקושי, יעודדו את הילדים עצמם בתהליך השינוי.

     

    חשיבות חוזר זה היא גדולה כי הוא מאפשר שינוי תזונתי בגיל הרך שישפיע על בריאות הילדים בעתיד. יש בו הזדמנות להשקעה ארוכת טווח בבריאות הציבור שאינה אופיינית למדינת ישראל. לרוב מערכת הבריאות משקיעה בכיבוי שרפות ובטיפול בבעיות אקוטיות.

     

    השקעה כספית יחסית קטנה בתזונת הילדים היום תקטין את ההשקעה העתידית בטיפול במחלות כרוניות כמו השמנה, לחץ דם וסוכרת שמספר האנשים הלוקים בהן רק הולך ומתרבה.

     

    המצב מצריך מדי שנה תוספת של משאבים כספיים רבים להתמודדות עמן. ניתן לקוות שבעזרת ההורים כתומכים ומעודדים יכול שינוי בתפריט הילדים בצהרונים.

     

    רונית אנדוולט, מנהלת מחלקת התזונה במשרד הבריאות, מסרה: "ההמלצות הן לכל מערך המספק הזנה לילדים בגילאי 3-10, במסגר ציבורית או פרטית. לגבי אכיפה, המלצתנו היא שהרשויות המקומיות יקימו גוף מפקח, יחד עם נציגים ממערכת החינוך, נציגי ההורים ודיאטניות, כדי לוודא שהילדים מקבלים את התזונה המתאימה.

     

    "מבחינת עלות, אפשר ליצור סל תזונה בריא במחיר הוגן. אחת ההמלצות היא שיהיה יום ללא בשר. השיקול היה מבחינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית. החיסכון ביום שלא קונים בשר יכול לעבור לימים אחרים בהם יקנו בשר איכותי יותר ודגנים מלאים. החוכמה היא לעשות איזון נכון בתקציב הקיים, לקנות את הכמויות המתאימות, לא להעמיס ולא לזרוק אוכל מיותר, וזה בהחלט אפשרי".   

     

    הכותבת היא דיאטנית ילדים, מחברת הספר האלקטרוני "תזונת ילדים – המדריך השלם להורים"







     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    שינוי מבורך - פחות מלח ויותר קטניות
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים