מגן על המולדת מהצללים ומהפרלמנט
לפני שבע שנים וחצי השתחררו האלבנים מקוסובו מעולה של סרביה, וכעת הם עשויים לעמוד בפני בית דין בינ"ל שיוקם לחקור פשעי מלחמה וסחר באיברים. "מדובר בשקרים. העבר שלנו קשה וחווינו דברים שגם העם שלכם חווה", אומר קאדרי וסלי, ראש הפרלמנט וראש הביון לשעבר. "זקוקים להכרה של ישראל"
ימים לא קלים עוברים על קאדרי וסלי, נשיא הפרלמנט של רפובליקת קוסובו. האיש החייכן, בעל החזות של שחקן הוליוודי, נחשב לאחד האנשים החזקים ביותר במדינה הצעירה ביותר באירופה. בעבר כיהן וסלי כראש שירות הביון של "צבא השחרור הקוסוברי", תפקיד שבו החזיק עד להכרזת העצמאות של קוסובו מסרביה ב-2008. במסגרת תפקידו זה היה וסלי אחראי על תיאום המאבק המזוין בצבאו של רודן סרביה לשעבר סלובודן מילושביץ', ולקשרים ההדוקים עם שירותי המודיעין המערביים שסייעו לאוכלוסייה האלבנית בקוסובו להשתחרר מעול הדיכוי של המשטר הלאומני הסרבי. וסלי ידע בדיוק אילו פעולות ביצע "צבא השחרור הקוסוברי". וכעת, כנשיא הפרלמנט בפרישטינה, הוא אחראי על העברת החלטה שתאפשר הקמת בית דין בינלאומי מיוחד, שיבחן את ההאשמות בדבר ביצוע פשעי מלחמה על-ידי לוחמי צבא השחרור.
דו"ח שהגיש לפני חמש שנים התובע השווייצרי דיק מרטי למועצת אירופה אישר מידע, שהופיע לראשונה בספרה של התובעת הבינלאומית קרלה דל פונטה, לפיו בכירים ב"צבא השחרור הקוסוברי" היו מעורבים ברצח חיילים ואזרחים סרביים ובסחר של איברים מגופות הנרצחים. מועצת אירופה אישרה את הדו"ח וקראה לפתוח בחקירה מקיפה ויסודית בנושא. תוכן הדו"ח הוכחש באופן מוחלט על-ידי ראשי "צבא השחרור", בהם מי שכיהן כראש ממשלתה הראשון של קוסובו העצמאית וכיום משמש כשר החוץ, האשם ת'אצי.
גם גורמים רשמיים של האיחוד האירופי, בכלל זה משורות משלחת האיחוד לשמירת החוק והסדר בקוסובו, טענו תחילה כי "דו"ח מרטי" אינו מציג ראיות כלשהן שיעניקו להאשמותיו תוקף. "אין גופות ואין עדים", טען אחד מראשי המשלחת האירופית. אך האיחוד החליט לקיים חקירה משלו, ובקיץ האחרון הכריז התובע הראשי של המשלחת האירופית בקוסובו כי כמה מבכירי צבא השחרור יוכרזו אחראים על ביצוע פשעים נגד האנושות וכי יש ראיות חותכות לכך ש"כמה אנשים" נרצחו בכוונה לעשות שימוש מסחרי באיבריהם. עם זאת, התובע הבהיר כי לא מדובר במאות נרצחים, כפי שטוענים הסרבים ובעלי בריתם.
בעקבות ממצאים אלו החליטו שותפיה של רפובליקת קוסובו, ארצות הברית והאיחוד האירופי, ללחוץ על פרישטינה להסכים להקמתו של "בית דין בינלאומי מיוחד" שיפעל לפי חוקיה של קוסובו אך מחוץ לגבולות המדינה - ככל הנראה בהאג, ובפניו יובאו החשודים האלבנים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. לצורך הקמתו של בית משפט כזה יש צורך בהכנסת תיקון לחוקתה של קוסובו.
ההצעה הובאה בשבוע שעבר להצבעה בפני הפרלמנט הקוסוברי, וזכתה לתמיכה מוחלטת מצדו של מי שנחשב לחשוד הראשי, שר החוץ האשם ת'אצי. עם זאת, לתומכי ההצעה חסרו חמישה קולות כדי להעביר אותה ברוב של שני שליש מחברי הבית, כנדרש. רק 75 מ-125 צירי הפרלמנט תמכו בהקמת בית הדין המיוחד. מתנגדי ההצעה טענו שבית הדין הבינלאומי ישכתב את ההיסטוריה של המאבק על קוסובו ויציג את האלבנים כפושעים ולא כקורבנות.
קאדרי וסלי, 47, רגיל מחייו הקודמים למאבקים מאחורי הקלעים. עד לאחרונה הוא העדיף לפעול בין הצללים, בהיותו איש ביון. למרות זאת, יש הרואים בו הכוח האמיתי מאחורי צבא השחרור ומאחורי מי שנחשב לפנים של המאבק הלאומי הקוסוברי, האשם ת'אצי. לפני כמה חודשים הוא החליט לצאת מהצללים אל האור ולהצטרף לפוליטיקה. אם ת'אצי ייאלץ לוותר על תפקידיו הרשמיים בגלל שיוזמן לבית הדין המיוחד, וסלי יתפוס את מקומו. בינתיים, זה שישה חודשים שהוא יושב בראש הפרלמנט של ארצו.
"אני אומר זאת באופן ברור ומוחלט: מדובר בשקרים", מבהיר וסלי את עמדתו ביחס לטענות על ביצוע פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות במהלך המאבק לשחרור קוסובו, בראיון שהעניק ל-ynet בלשכתו המאובטחת בבית הפרלמנט במרכז בירת קוסובו. "בכל מהלך המאבק שלנו לא היה סחר כלשהו, כפי שנטען, ולא היה רצח מסיבי של אזרחים סרבים. הייתה אז מלחמה. העם הקוסוברי הותקף על-ידי הצבא הסרבי, שמפקדיו היו פושעי מלחמה. הם ביצעו הרבה מאוד פשעים נגד העם שלנו. עם זאת, אנחנו לא מעוניינים בנקמה. אנחנו צריכים לחשוב על העתיד".
"אנחנו מעוניינים להתמודד במלוא הפתיחות עם ההאשמות הללו", הוא מבהיר. "באמצעות ההליך המשפטי אנחנו נוכיח שמדובר בשמועות ושקרים, שנועדו להזיק לעמנו ולמדינתו החדשה. במצב הנוכחי אנחנו צריכים להסכים ליוזמה להקים בית משפט. זה לא משהו שקוסובו דורשת או רוצה. קוסובו מחויבת לעשות משהו כדי להציג את האמת, ולכן נסכים לכך. מבחינתנו אין צורך בבית משפט כזה, אך מאחר שנדרש מאיתנו על-ידי השותפים שלנו לעשות זאת, נקבל את הדבר, נבצע אותו בגאווה ונוכיח שמעולם לא היה סחר באיברים או רצח המוני".
ובכל זאת, למה לכם כאב הראש הזה?
"אנחנו מדינה חדשה, הוקמנו בסיוע הקהילה הבינלאומית ואנחנו מודים לה על כך. ישנן שמועות, תלונות שבאות בעיקר מצד סרביה ואלו שלא מוכנים להכיר בנו (רוסיה וגרורותיה - א"ב). ההאשמות החמורות הללו נגד צבא השחרור של קוסובו חסרות כל שחר. אנחנו רוצים להתמודד עם הדברים הללו, ולהראות לכל העולם שאין כל אמת בהאשמות הללו המופנות נגד צבא השחרור ונגד קוסובו עצמה. אנחנו רוצים להראות שנילחם עבור חופש. מי שהיה אחראי לביצוע פשעים הייתה המדיניות של סלובודן מילושביץ', שהנהיג באותה תקופה את סרביה. עם זאת, אנחנו מאוד מעוניינים לקיים יחסים טובים עם סרביה של היום. עלינו להסתכל אל העתיד ולא אל העבר. העבר שלנו קשה וחווינו דברים שגם העם שלכם חווה".
איך אתם יכולים להיות בטוחים שסרביה תקבל את החלטות בית המשפט הזה?
"אנחנו מדינה עצמאית. איננו מקשיבים לכל מה שסרביה אומרת אלא לשותפים הבינלאומיים שלנו, בעיקר לארה"ב והאיחוד האירופי. אם יוקם בית משפט שיעסוק בתלונות הללו, נלך אליו ונראה לכולם שמדובר בהאשמות שווא מצד סרביה ושותפיה, שנועדו להזיק למדינה הצעירה שלנו".
לא תהיה חסינות לאיש בקוסובו בפני בית המשפט המיוחד?
"לא תהיה חסינות. זו דעתי האישית. אנחנו לא זקוקים לחסינות כדי להוכיח שהיינו לוחמי חופש".
בימים של סוף הרמדאן, בתי הקפה ברחובות הראשיים של מרכז פרישטינה מלאים בכל שעות היום. רוב האוכלוסייה האלבנית היא מוסלמית. "איסלאם לייט", כך מכנים זאת המקומיים. אולם במהלך תפילות יום הששי, המסגדים ששופצו או הוקמו לא הרחק ממסעדות אלו בעזרתה הכספית הנדיבה של טורקיה, מלאים כפי שלא היו זה זמן רב. ברית לא קדושה בין טורקיה, סעודיה ואיראן פועלת להקצנה דתית בקרב האלבנים בקוסובו, כמו בקרב שאר האוכלוסיות המוסלמיות בבלקן. ברחובות מסתובבות נשים שגופן ופניהן מוסתרים בבגדים וכיסויי ראש שחורים, ולצדן נראים צעירים מזוקנים. בחנויות הסמוכות למסגדים ניתן לרכוש ספרות וסרטים אנטישמיים. בשוק הספרים המאולתר בשדרת "האם תרזה" הראשית מוצעים למכירה כתביו של אדולף היטלר וספרים בשפות שונות על "הפיהרר". עשרות צעירים מקוסובו הצטרפו לשורות דאעש בסוריה ובעיראק, בהם גם אחד הספורטאים הידועים של קוסובו - המתאבק ואלדט גאשי, שנראה בסרט וידאו משתתף בעריפת ראשים ולפי דיווחים שונים נהרג.
וסלי אינו מודאג מחדירת האיסלאם הקיצוני לארצו. "אנחנו מכבדים מאוד את הדת שלנו", הוא מדגיש, "אבל לא תהיה איסלאמיזציה של הבלקן. צריך לעשות הבחנה בין דת לאיסלאמיזציה כמטרה פוליטית. משהו כמו המדינה האיסלאמית היום, או אל-קאעידה אתמול, ואין לדעת מה יילד מחר, לא יתרחש בקוסובו. אנחנו מדינה מערבית. הזהות והתרבות שלנו מערביות. אנחנו נמשיך להיות כאלו. אנחנו ניאבק בתופעות כאלו באופן נחרץ וחסר פשרות. אין לדברים כאלו עתיד במדינה שלי. אנחנו חלק מהמערב".
כלומר ההתערבות של סעודיה, איראן, טורקיה בעניינים הפנימיים שלכם לא מהווה איום?
"לא הייתי מדבר על מדינות כלשהן. אנחנו מעוניינים בקשרים טובים עם כל המדינות, אבל אנחנו מדינה מערבית. קוסובו שייכת למערב. כך נולדנו ולא ניתן לאיש להתערב בעניינינו ולשנות את רוחנו. ייתכן שתופעות מסוימות או אנשים מסוימים הם בעלי כוונות כאלו, אך הם לעולם לא יצליחו ביישומן, הרבה פחות מאשר במדינות אירופיות מסוימות - כמו גרמניה".
כאיש מודיעין לשעבר אתה עוקב בדאגה אחר העובדה שהמדינה האיסלאמית מנסה לחדור לאירופה דרך הבלקן - יוון, בוסניה, בולגריה?
"כן, יש ידיעות על כך. אבל יש לנו מסר ברור לאנשים הללו: צאו מקוסובו. עדיף להם כך. הם לעולם לא ימצאו כאן כל תמיכה. אנחנו מודים מאוד לשותפים הבינלאומיים המערביים שלנו, שעזרו לנו מאוד להגן על הילדים והמשפחות שלנו ברגעים הקשים ביותר. אנחנו מעוניינים בקשרים טובים עם תרבויות שונות, אבל אנחנו מדינה מערבית וקוסובו תישאר כך לנצח. יתרה מזאת, אנחנו נקים כאן בקרוב בית כנסת וזה לא יהיה בית הכנסת האחרון בקוסובו".
האוכלוסייה האלבנית בבלקן, גם בקוסובו, תרמה רבות להצלת היהודים המקומיים מידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. עם זאת, בשנים שלאחר המלחמה הזו התרוקנה קוסובו כמעט לחלוטין מהקהילות היהודיות הוותיקות שחיו בה. כיום מתחילים יהודים וישראלים - בעיקר אנשי עסקים או חברי נציגויות דיפלומטיות זרות - להשיב חיים יהודיים לקוסובו. כארבעים יהודים חיים כיום בפרישטינה, ולהם מתכוון וסלי להקים בית כנסת קטן, בשטח הפרלמנט המוגן, לא הרחק מהמסגדים הראשיים של העיר.
"פרישטינה זקוקה לבית כנסת", אומר נשיא הפרלמנט הקוסוברי. "בעבר היה כאן בית כנסת. היעדר בית כנסת כאן הוא אי-צדק, ואנחנו צריכים לתקן את הדבר. זה כבוד עבורי ליזום את הקמת בית הכנסת. אני מקווה שההחלטות בעניין יתקבלו וייושמו במהרה. קוסובו כמדינה חדשה זקוקה להיות פתוחה יותר. אנחנו שמחים בכל מי שבא לכאן, ובמיוחד אנחנו רוצים שישראלים ויהודים יבואו לכאן, כי הם זוכים להערכה רבה מאיתנו - כתיירים, כמשקיעים וכתושבים.
האם יש התפתחות לקראת הכרה ישראלית בקוסובו?
"כן. ישנן כמה התפתחויות חיוביות בכיוון זה. אנחנו זקוקים להכרה הזו במיוחד מצדו של עם שבעבר כה סבל. ישנם הרבה מאוד קווי דמיון בינינו. אנחנו בכל מקרה נמשיך לכבד את העם בישראל, מצדנו תמיד תקבלו תמיכה. אנחנו מבינים את התנאים שישראל מתמודדת עמם, אבל בסופו של דבר אנחנו מצפים שישראל תכיר ברפובליקת קוסובו בעתיד הקרוב מאוד. אני מקווה לבקר בקרוב בישראל. יש לנו כבוד גדול לעם היהודי, במיוחד כעם שסבל רבות".
למה החלטת להצטרף לפוליטיקה?
"כדי לשרוד היינו חייבים להיות מעורבים בפוליטיקה, מגיל צעיר. אני עושה את בהנאה גדולה כדי לשרת את עמי, ואמשיך לעשות זאת, שכן אנחנו צריכים לשנות הרבה מאוד דברים כאן כדי שאנשים יוכלו לחיות כאן טוב וכדי שארצי תהיה מקובלת ומעורבת יותר בזירה הבינלאומית. צריכה להיות לנו עדיפות אחת: פיתוח כלכלי חזק, וישראל צריכה להיות עבורנו דוגמה לכך. נלחמתי למען החופש של עמי. חלמתי והאמנתי שקוסובו תהיה חופשית. כולנו האמנו בצדק של המאבק שלנו. אני חולם על היום שבו קוסובו תהיה מדינה מפותחת כלכלית. השגנו את היעדים הפוליטיים שלנו וכעת אנחנו צריכים יותר תמיכה, אך בה בעת גם יותר ביטחון עצמי, כדי שנוכל להפוך ממדינה לא מפותחת למדינה מפותחת, ונעשה זאת".
שבע שנים וחצי עברו מאז הכרזת העצמאות של קוסובו. במה אתה הכי גאה?
"בצעירים שלנו, שהם מאוד מערביים ומאוד בריאים. הם מקור גאווה גדול עבורי וזו הסיבה לכך שאני מלא תקווה שקוסובו תהפוך בקרוב לסיפור הצלחה כלכלי.
זה יהיה המסר שלנו לאלה באירופה שמגלים סקפטיות ביחס לקוסובו".
לפני כמה חודשים התרחשה נהירה המונית, בעיקר של צעירים, אל מחוץ לקוסובו. עשרות אלפים היגרו בזמן קצר מאוד בעיקר לגרמניה. האם הצעירים שלכם רואים את עתידם בקוסובו?
"כעם אנחנו הרבה מאוד בתנועה, אבל אנחנו גאים במדינה שלנו. אנחנו פטריוטים גדולים ורוצים לחיות כאן. גם אלה שחיים כמה שנים בחו"ל משקיעים את כל הכסף שהם מרוויחים כאן בקוסובו. הצעירים שלנו מתמודדים עם אבטלה גדולה. הפתרון למצב הכלכלי שלנו הוא שעלינו להחדיר בהם את רעיון כלכלת השוק כדי להפוך את קוסובו לנס כלכלי".
עד לא מזמן היה נראה שיוון, שאינה רחוקה מאוד, לא תהיה חלק מלא מהאיחוד האירופי. איך המשבר הזה משפיע על קוסובו ועל הבלקן?
"אנחנו מקווים שיוון לא תעזוב את האיחוד האירופי. אנחנו זקוקים לכך שהיא תישאר באיחוד ושהיא תכיר בנו ותתמוך בכך שנהפוך לחברה באיחוד האירופי. אני מקווה שמדינה כה אירופית וכה דמוקרטית לא תצא מהאיחוד האירופי. זה לא יהיה חכם מצד יוון לעזוב את אירופה".
לפנייה לכתב/ת 
