המלצות לוקר: 59 מיליארד לשנה ל-5 שנים, קיצור שירות החובה ומהפכה בפנסיות
הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ממליצה להעמיד תקציב קבוע של 59 מיליארד שקל, לצמצם את כוח האדם ב-2,000 אנשי קבע, לקצר את שירות החובה לשנתיים, הגדלת צוות הפיקוח של האוצר, לתת לקצינים קרביים פנסיית גישור וגם מענק פרישה של 900-700 אלף שקלים. לוקר: "התוספת - התייעלות שתופנה להתעצמות צה"ל"
נחשפים הפרטים המלאים בהמלצות למהפכה בתקציב הביטחון של ישראל: הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, בראשות האלוף במילואים יוחנן לוקר, ממליצה לקבוע מראש את גובה התקציב לחמש שנים, להגבילו ולהעמידו על 59 מיליארד שקל, לקצר את שירות החובה באופן דרמטי לשנתיים ולבטל את פנסיית הגישור למשרתי הקבע שאינם לוחמים. הדו"ח המלא שנחשף היום (ג') צפוי לעמוד ברקע הדיונים על התקציב ל-2015/16 שאמור לעבור בממשלה עד סוף החודש.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :
דו"ח לוקר: פנסיית הקבע על הכוונת
הרמטכ"ל מגיב לדו"ח לוקר: "לא אתן לפגוע באנשי הקבע"
>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
הוועדה ממליצה כי תקציב הביטחון יעמוד ב-5 השנים הקרובות על סכום קבוע של 59 מיליארד שקל לשנה לפני הצמדה למדד, כולל העלות של ביצוע כל המשימות שהוטלו על משרד הביטחון עד היום, למעט פינוי בסיסי צה"ל לנגב. הוועדה ממליצה כי גובה התקציב יעוגן בחוק, שיאפשר שינוי רק במקרה של מלחמה או מיתון. מדובר בהגדלה של תקציב הביטחון בהשוואה לשנה שעברה בכ-6 מיליארד שקל, אך מכיוון שהוועדה ממליצה להשאיר את התקציב על כנו למשך 5 שנים, אימוץ ההמלצות יביא דווקא לתקציב נמוך יותר מזה שמערכת הביטחון דורשת - שהיקפו כ-62 מיליארד שקל ב-2016 בלבד והגדלה נוספת מדי שנה.
עוד ממליץ לוקר לקצר את שירות החובה - הן לבנים והן לבנות - לשנתיים בלבד (במקום שנתיים ו-8 חודשים כיום) עד שנת 2020. זאת בהמשך להמלצות דומות שהתקבלו עוד ב-2006. "קיצור השירות יביא בשורה חברתית וכלכלית מבלי לפגוע בביטחון המדינה", נכתב בדו"ח. "מימושו המושכל יביא לתמורות משמעותיות בשוק התעסוקה, בגיל הכניסה של צעירים למערכת ההשכלה הגבוהה וכנגזרת גם לצמיחת המשק". בצה"ל כבר הציגו הצעה נגדית לבחון קיצור לשנתיים ו-3 חודשים ב-2023.
>>> לצפייה בדו"ח המלא - לחצו כאן
הוועדה ממליצה לצבא לצמצם את היקף כוח האדם שלו ב-11%, מעבר לצמצום שמופיע כבר בתכנית הרב שנתית שנחשפה אתמול. המשמעות היא פיטוריהם של עוד כ-2,000 אנשי קבע. בסך הכל ממליצה הוועדה כי הצבא יצמצם את הוצאותיו על כוח אדם בכ-86% בשנים 2015-2017.
פנסיית גישור - רק לקצינים
מנגד מציעה הוועדה כי פנסיית הגישור תוענק אך ורק לקצינים שמילאו תפקידי לחימה לאורך כל שירותם הצבאי. הביטול יחול רק על מי שגילם נמוך מ-37 שנים. כל שאר הפורשים יקבלו מענק חד פעמי, שיחושב באופן הבא: ממוצע המשכורות בשנתיים האחרונות, כפול מקדם שיביא בחשבון את הוותק ואת אופי השירות בכל שנה (קרבי או לא), כפול מספר שנות השירות. גובהו של מענק ממוצע צפוי לעמוד על כ-700-900 אלף שקלים.
ועדת עבר נוספת שלוקר מפציר בממשלה ליישם את המלצותיה היא ועדת גורן, שביקשה לערוך מהפכה באגף השיקום ובהגדרת נכי צה"ל. לצד הבטחת זכאותם של הלוחמים והנפגעים בקרב, השארת ההגדרות הנוכחיות והמרחיבות מחייבת שינוי, נכתב בדו"ח, "שכן חלוף הזמן רק מביא להחרפת הבעיה על כלל היבטיה, וכפועל יוצא להגדלת תקציבי השיקום לשנים רבות".
עוד ממליצה הוועדה כי תעריפי הארנונה על בסיסי צה"ל יוקפאו למשך 10 שנים על רמתם הנוכחית. לאחר עשר שנים מומלץ להעלותם ב-10%. הוועדה ממליצה להפחית את מספר משרתי המילואים ולהותיר רק את הכשירים ביותר שמתאמנים באופן סדיר. בנוסף, ממליצה הוועדה להגדיל את הצוות במשרד האוצר שעוסק בפיקוח על תקציב הביטחון ולהעניק לאוצר סמכות לאשר או לפסול תוספות תקנים לצבא.
הוועדה קובעת כי צריכה להיות שקיפות מלאה ומוחלטת של משרד הביטחון בכל נושא מול משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומול המל"ל, באופן שיאפשר להם נגישות לנתוני משרד הביטחון וצה"ל באותה רמת הנגישות שיש כיום לאגף התקציבים של משרד הביטחון, לאגף התכנון, או לאגף כוח אדם בצבא. לצורך כך ממליצים בוועדה להגדיל את כוח האדם ואת האמצעים במשרד האוצר והמל"ל, "כדי לאפשר עבודה יעילה ומשמעותית עם תכניות העבודה שיתקבלו ממשרד הביטחון".
בין השאר מדגישים בוועדה כי יש לאפשר למשרד האוצר גישה רציפה לצפייה בכל נתוני ההיערכות התקציביות של צה"ל ומשרד הביטחון, כפי שהדבר אפשרי במשרדים אחרים - וכן לאפשר גישה למלוא הנתונים הנוגעים לתכנית ההתקשרויות של הצבא. כמו כן ממליצים חברי הוועדה על חשיפה רציפה של אנשי אגף החשבת הכללית ואנשי אגף התקציבים במשרד האוצר נתוני התקן ומצבת כוח האדם הפרטניים והעדכניים של משרד הביטחון ושל צה"ל - כל זה כתנאי להעברת תקציב 2016.
לוקר מגיש לרה"מ נתניהו את דו"ח הוועדה
"תוספת התקציב - תוצאה של התייעלות"
יו"ר הוועדה, יוחנן לוקר, התייחס היום להמלצות. "הוועדה ממליצה על הגדלת תקציב הביטחון מתוך שיקול דעת ובחינה מעמיקה לשיא של 59 מיליארד שקלים", אמר לוקר. "זה בסיס תקציב שמעולם לא הוצע. אנחנו רואים תוספת של כ-9.6 מיליארד שקל כתוצאה מהתייעלות ורפורמות בצה"ל שאנו ממליצים עליהן וכל כולן יופנו להתעצמות צה"ל. הדו"ח הסתכל דרך העיניים של חיזוק יכולות צה"ל בראייה הצופה פני עתיד. הנחנו ואנו ממשיכים להניח שמדינת ישראל תידרש לכוח מגן חזק לעוד שנים רבות. הדו"ח נכתב מתוך תפישה כזאת, מתוך אחריות ציבורית ומתוך ראיית הצבא כחיוני למדינת ישראל".
לוקר התייחס לביקורת הקשה שמשמיעים כבר גורמים במערכת הביטחון על ההמלצות ואמר כי "הוועדה רואה במשרתי הקבע את בסיס העוצמה של צה"ל וחוד החנית של ההגנה על ביטחון ישראל. הוועדה מציינת בפתיחת דבריה כי היא אינה שותפה לביקורת הציבורית על הצבא ורואה בכל הרפורמות חיזוק ליכולות צה"ל ולמעמדם שלמשרתי הקבע. כל שנות חיי הייתי חלק ממערכת הביטחון והיא יקרה ללבי. הדו"ח הזה בהחלט נועד לתמוך ולחזק את מערכת הביטחון". לוקר ציין גם כי "53 המלצות הוועדה התקבלו פה אחד. אני מקווה שגם משרד האוצר וגם משרד הביטחון יראו את ההזדמנות שבדו"ח. אני מניח שבשני הצדדים לא מרוצים מחלק מההמלצות אבל אנחנו ועדה ציבורית ואלו ההמלצות".
בנוגע לביטול פנסיית הגישור והחלפתה במענק חד פעמי אמר לוקר כי "זה מענק הולם. מטבע הדברים הוא לא יהיה שווה ערך לפנסיית גישור, אבל אנחנו סבורים כי בהינתן זה שאיש קבע שלא היה לוחם פורש עם סכום נכבד ולא פעם גם עם הון אנושי שהוא צבר ויאפשר לו להשתלב בשוק הפרטי, מדובר במענק הולם". לוקר ציין עם זאת, כי מדובר בהצעה שתיצור הפליה בין אנשי צבא הקבע לבין משרתים במשטרה ובשירותים החשאיים - וכי הדו"ח מציין שהמודל עלול ליצור "חוסר איזון משמעותי שיכולות להיות לו השלכות שליליות".
"לא נדרשנו לדון בגופי ביטחון האחרים", אמר, "אבל הצבענו על חוסר האיזון הזה, ובהחלט יצטרכו לתת את הדעת על זה בהמשך".
בנוגע להמלצה על קיצור השירות לשנתיים אמר לוקר כי "שמענו את עמדת הצבא ולא קיבלנו אותה. בחנו את הצעד הזה לאור התחזיות הדמוגרפיות והצרכים הביטחוניים ואנחנו סבורים שניתן לקצר את שירות החובה לבנים ולבנות לשנתיים החל משנת 2020". לוקר הוסיף כי במקרים מסוימים ניתן יהיה להאריך את שירותם של חיילים מסוימים ל-3 שנים ללא מעמד של שירות קבע.
הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, בראשות אלוף (במיל') יוחנן לוקר, שכיהן כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה, הוקמה במאי 2014 על ידי ראש הממשלה נתניהו בהמשך להחלטת הקבינט המדיני ביטחוני. בכתב המינוי הטיל ראש הממשלה על הוועדה לבחון את היקפו הרצוי של תקציב הביטחון לנוכח צורכי המשק והחברה בישראל, וכן ניתנה לה הסמכות לעסוק בכל נושא שיש לו נגיעה לתקציב הביטחון.
מלבד יו"ר הוועדה חברים בה אלוף (במיל') עמי שפרן, ניצב (בדימוס) אסתר דומיניסיני, יוסי אקרמן, דוד ברוך, ענת לוין, פרופ' רבקה כרמי ופרופ' בנצי זילברפרב. מזכיר הוועדה היה ד"ר שוקי פרדימן.
לפנייה לכתב/ת 
