"שנות ה-80 חצתה את גבולות העדתיות"
רגע לפני פרק הסיום של "שנות ה-80", שלום ומני אסייג מדברים על ההצלחה, הביקורת והעונה הבאה: "יש אנטי אוטומטי עלי מהמבקרים, אנחנו לא מסתדרים", אומר היוצר ומוסיף: "אני מאמין שתהיה עונה שלישית"
כאשר שלום אסייג החל את העבודה על סדרת טלוויזיה חדשה שתגולל את סיפור חיי משפחתו, הוא הציע שאחיו מני ישמש כתסריטאי. למקבלי ההחלטות היו חששות האם לתת לתסריטאי מתחיל יחסית את המושכות בסדרת פריים טיים בערוץ 2. "עמדתי על הרגליים האחוריות", נזכר שלום אסייג בראיון ל-ynet, "וברוך השם, היום אחרי כמעט שתי עונות - אני לא חושב שיש תסריטאי טוב יותר בארץ". מני אסייג שנמצא בצד השני של הקו, ממלמל מילות תודה.
ככה, בלי ששמנו לב, משפחת אסייג הפכה לנוף די קבוע על המסך הקטן: החלוץ שלום מככב ב"שנות ה-80" יחד עם הבן דניאל שמגלם את הדמות הראשית ומנחה את "מלחמת המינים", מני אסייג התסריטאי של הסדרה שכותב גם לבדרנים כמו רותם אבוהב והאחיין, שהוא בעצמו בנוסף לתפקידו בסדרה, כיכב בדוקו ריאליטי "מחוברים".
"העבודה יחד הייתה לנו כייף גדול", מסכמים השניים לקראת פרק סיום העונה השנייה של "שנות ה-80", שישודר הערב (יום ה' 22:30, רשת). "תהליך העבודה על הסדרה הזאת הוא כייפי", אומר שלום, "אנחנו פשוט יושבים ונזכרים בילדות. יש בה המון אהבה וחום והיא נוגעת במקום שסדרות אחרות לא נוגעות ולא ניסו לגעת. זה אומר בית, משפחה מרוקאית, פריפריה ועדתיות. שנות השמונים כמו שהיו באמת. אלה דברים שלא ראית על המסך. אני לא זוכר מתי ראית משפחה מרוקאית על המסך שעושה קידוש, אלה דברים שלא ראו בדרך כלל. אמנם חלק מהסיפורים עברו שינויים אבל הרוב הגדול זה סיפורים שאנחנו מכירים. השלב הבא זה שמני לוקח את הסיפורים והופך אותם לדיאלוגים מדהימים, וכל צוות השחקנים כל כך אוהב את הסדרה ונהנה לשחק בה ואנחנו צוחקים על הסט בלי סוף. רואים את זה על המסך".
בצוות השחקנים יש גם את הבן שלך דניאל, איך הייתה העבודה איתו?
"היתרון בדניאל זה שהוא מכיר את כל הסיפורים. הוא שמע אותם בילדות שלו ואפילו מכיר חלק מהדמויות שעדיין חיות בקרבנו ולכן החיבור שלו גדול יותר. לי כאבא זה כייף שהוא על הסט. היינו ביחד המון, כייף לי לראות אותו מתפתח כשחקן והוא משתפר פלאים. עשה תפקיד מצויין, העונה הוא באמת עשה אחלה תפקיד".
הערת לו או שעשית לו הנחות?
"הייתי מעיר לו. שמע בסוף רואים את זה על המסך, אני אמנם לא נמצא איתו בכל הסצינות אבל כשאני יושב איתו ורואה על הסט, ברור שאעיר לו. יש גם במאי שמעיר לו. העונה היה פשוט כייף לראות אותו.
איך היחסים ביניכם? אחרי מחוברים נדמה היה שהם עלו על שרטון.
"אתה יודע כמה דברים עברו מאז מחוברים? זה מאחורינו. יש מערכות יחסים בין אבא ובן, וכמו אצל כולם יש עליות וירידות והוא הבן שלי ואוהב אותו לנצח וגם כשהיו דברים פחות טובים, אני אבא שלו ואני אעמוד לצידו כל הזמן. הלוואי על כל אבא ילד כזה". האח, מני, מחליט להתערב בשלב הזה של השיחה. "בהתחלה לא סבלתי את 'מחוברים', אבל יש מצב שהחוויה הזאת דווקא העירה את הילד והיא אפילו תרמה למצב המשפחתי והיום הכל מעולה".
בכלל, מי שעוקב אחרי אסייג התסריטאי בעמוד הפייסבוק שלו, לא יכול שלא לשים לב להומור השנון מחד, אך מאידך, לרגישות בעקבות ביקורות על "שנות ה-80", אפילו שלום כבר צוחק על זה. "אני רגיל למבקרים, אבל מני פחות".
"המבקרים עברו תהליך ואני רואה את זה בביקורות, הם עדיין מתקשים להגיד בריש גלי שזו סדרה מצויינת אבל הביקורות טובות יותר לעומת העונה הראשונה. נכתב שהסדרה מביאה איתה אג'נדה ועומק", אומר מני, "המבקרים נזהרים כי עדיין אסור להתלהב מסדרה של שלום אסייג בחוגים שלהם אבל אני רואה מגמה. אנשים פשוט אוהבים את הסדרה הזאת. יש לה באזז בקנה מידה לא מוכר בשנים האחרונות. וזה התחיל לחלחל גם אליהם".
שלום, זה נכון מה שמני אמר? ש'אסור למבקרים לפרגן לסדרה שלך'?
"לאורך השנים יש אנטי אוטומטי עלי מהמבקרים, אנחנו לא מסתדרים. אני עובד בתחום הזה 23 שנים וברוך ה' מצליח ושומר על מקומי והמעמד שלי. אז המבקרים כתבו דברים פחות טובים. אף פעם לא כייף לשמוע דברים רעים, אבל כשאתה רגיל לזה זה כבר עובר לידך".
כששנות ה-80 לא הייתה בין הסדרות המועמדות בטקס פרסי האקדמיה רמזת שיש קשר בין הבחירה לעדתיות. אתם עדיין מרגישים ככה?
שלום: "אני לא מתעסק בעדתיות. כשהתחלנו בעונה הראשונה אמרו עלינו דברים. אבל הכוח של הסדרה הזאת גדול ולא מעניינת אותי העדתיות. הצלחנו במה שעשינו - העם אוהב את הסדרה וזה מה שחשוב. בשבילם אנחנו עושים את זה".
מני: "רצינו להעביר מה זה משפחה מהפריפריה, לעשות תעתיק של מה שהיה בשנות ה-80, לשכונה שלנו. להביא את האנשים האלה שלא רואים אותם על המסך. את החום הזה, הבית המסורתי, המזרחי. בלי לעדן ובלי לקבל הנחות. להביא אותו כמו שהוא וידענו שכל מי שגדל כמונו יאהב את הסדרה הזאת. ולשמחתי זה הצליח וזה חצה את הגבולות האלה, לא רק הפריפריה, ובלי קשר למוצא עדתי ופה אנחנו הצלחנו. גיליתי שחלק גדול מהקהל של הסדרה הן בכלל מבוגרות אשכנזיות. הסדרה חצתה את גבולות העדתיות".
תהיה עונה שלישית?
שלום: "אני מאמין שתהיה עונה שלישית, אין הגיון שלא אבל אין דברים חתומים. שמע, אני מקבל המון הודעות בפייסבוק מאנשים שאתה לא מבין מאיזה חורים בעולם, חלקם רואים באינטרנט וחלקם רואים בערוץ הישראלי. זה חוצה גבולות, יש משהו מאוד נוסטלגי בסדרה הזאת ואנשים אוהבים נוסטלגיה. אני מקבל המון הודעות מעבר לתגובות כמו 'הצחקת'. כאן הרגש משחק תפקיד. יש אנשים שהסדרה לוקחת אותם למקומות של זכרונות כמו האבא שלהם שנפטר. אין הגיון שלא יהיה לסדרה המשך".
כמה חודשים אחרי שצילומי העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה שמבוססת על חייה של משפחת אסייג בעיר טירה הסתיימו, התקבלה בתדהמה ההודעה על הרצחו של רומן שמחייב, אחד משחקני הסדרה שגילם את שליקו חונדיאשוילי, אביו של ממוקה, הבעלים של חנות המכולת השכונתית שבה עבדו השניים. "היינו עצובים מאוד כששמענו", אמר שלום, "רומן היה שחקן מעולה, אהבתי את הדמות שלו. הוא היה מאוד מדוייק, הביא איתו משהו אמיתי. דמות אותנטית, כשאתה רואה אותו אתה אומר 'זה המוכר בשכונה שלי'. הידיעה על מותו באה פשוט משום מקום. לראות את הפרקים אחרי מותו היה קשה".
גם מני התקשה לעכל את מותו של סמחייב: "הוא אבדה לתרבות הישראלית ולמשפחה שלו במיוחד. טרגדיה".
