בבדיקה במרפאה, לילד היה חום של 101 מעלות, והוא היה נראה עייף ועצבני. היתה לא נזלת של ריר סמיך וירוק מאפו, אבל חוץ מזה בבדיקתו לא היו שום ממצאים אחרים.

היה ברור שבשלב זה הילד סובל מדלקת של מערות האף, ועל כן נקבע לו טיפול באנטיביוטיקה למשך 10 ימים. בנוסף נקבע תרסיס כנגד גודש באף פעמיים ביום וגם שטיפות מי מלח לאף שלוש פעמים ביום. כעבור יומיים, טלפנה עוזרת אחות במשרדינו למשפחת הילד לוודא שהטיפול שנקבע הועיל. ואכן, הילד הרגיש הרבה יותר טוב, חומו ירד, הפרשות מהאף פחתו והוא חזר להיות שוב ילד שמח ופעיל.

מערות האף (סינוסים) הם חללי אוויר הנמצאים בעצמות הפנים שסביב לחלל האף. יש זוג סינוסים בכל צד של הפנים בעצמות הלחי, הנקראים הסינוסים הלסתיים (maxillary sinuses); יש זוג סינוסים בין העיניים, הנקראים הסינוסים הכִּברָתִיים (ethmoid sinuses) וזוג הסינוסים בעצמות המצח, הנקראים הסינוסים המצחיים (frontal sinuses). בנוסף, יש סינוס אחת מאחורי עצמות הפנים, הנקרא סינוס היתד (sphenoid sinus). כל הסינוסים מרופדים ברירית, ואותה הרירית מרפדת גם את מערת האף וחלל האוזן התיכון. יש המשכיות וקשר ישיר בין החללים מרופדי-רירית אלה, אשר תורם להתפשטות של נגיפים וחיידקים מהאף לסינוסים וגם לאוזניים. דלקת של הרירית בסינוסים נקראת סינוסיטיס. דלקת של הרירית בסינוסים (או, במילים אחרות, סינוסיטיס) בדרך כלל נגרמת על ידי זיהום נגיפי חריף, כגון זיהום בדרכי הנשימה העליונות, הידוע גם בשם עממי של הצטננות. גורם שכיח נוסף לסינוסיטיס הינה אלרגיה. הרירית המודלקת מתנפחת ומייצרת ואפילו סותמת את המעברים המנקזים את הסינוסים. כתוצאה מכך, כמות מופרזת של ריר מצטברת ונלכדת בסינוסים. הריר הלכוד משמש כקרקע טובה לגדילת חיידקים, מה שמוביל לסינוסיטיס חיידקי.

הסינוסים הלסתיים והכִּברָתִיים קיימים כבר בלידה, אך הם קטנים ובלתי מפותחים. הסינוסים בילדים אינם מפותחים במלואם עד מאוחר בשנות הנעורים. זו, כנראה אחת מהסיבות, שסינוסיטיס בילדים קשה יותר לאבחן מאשר במבוגרים. יתר על כן, סינוסיטיס יכולה לגרום לתסמינים שונים בילדים בהתאם לגילם. לילדים בגיל הרך לעתים קרובות תסמינים הם בלתי אופיינים, כגון האף סתום, נזלת וחום קל .באופן כללי, ילדים צעירים נוטים יותר לזיהומים של האף, הסינוסים ואוזניים, במיוחד בשנים הראשונות לחייהם. רוב הזיהומים הללו נגרמים על ידי נגיפים. אלרגיה היא סיבה שכיחה נוספת העלולה לגרום לתםמינים דמויי סינוסיטיס בילדים .

עם זאת, אם הילד מפתח חום 5 עד 7 ימים לאחר תחילת הצטננות או נשאר חולה מעבר לשבוע עד עשרה ימים, אז יש סיבה טובה לחשוד שאולי פיתח דלקת בסינוסים. חשוב להבין כי כאבי הראש בילדים צעירים שלקו בהצטננות הוא לא תסמין של סינוסיטיס, כי הסינוסים שבעצמות המצח (הסינוסים המצחיים) לא מתחילים להפתח עד גיל 6 או 7 ואינם מפותחים באופן מלא עד השנים הראשונות של הנעורים.

בילדים ובני נוער מבוגרים יותר, התסמינים של סינוסיטיס הנפוצים ביותר כוללים שיעול מתמשך, חום, גודש באף וכאבי פנים שאינם משתפרים לאחר כשבעה ימים להופעת תסמיני ההצטננות. תסמינים אחרים של סינוסיטיס בילדים מבוגרים יותר יכולים לכלול כאבי שיניים, כאבי אוזניים, ורגישות בפנים, כאבי ראש וכאבים מאחורי העיניים.

רוב הילדים עם סינוסיטיס חריפה מגיבים היטב לטיפול אנטיביוטי. עם זאת, חשוב מאוד להיות מודע לעובדה שרק לכ-6 עד 7 אחוזים מילדים שמגיעים לבדיקת רופאה בשל זיהום בדרכי הנשימה למעשה יש סינוסיטיס חריפה. לכן קל מאוד להגזים בטיפול באנטיביוטיקה. עקב סיבה זו, הקו המנחה החדש לטיפול בסינוסיטיס בילדים עם אנטיביוטיקה ממליץ להאריך את תקופת המעקב אחרי התסמינים המתמשכים של זיהום בדרכי הנשימה מעבר ל-10 ימים המקובלים לשלושה ימים נוספים כדי לראות אם התסמינים הוקלו ללא טיפול אנטיביוטי.

תרסיסים נגד גודש באף או תרסיסי מי מלח יכולים להיות יעילים למדי בהקלה. גם שטיפות האף במי מלח יכולות גם הן להיות יעילות בהקלה על גודש האף ושיפור התפקוד של הסינוסים. האמצעים הטיפוליים בנוגדי הגודש שנמכרים ללא מרשם הרופא בצורת טבליות או כמוסות וגם טיפול בנוגדי היסטמין אינם יעילים בדרך כלל בזיהומים בדרכי הנשימה ויעילותם בטיפול בסינוסיטיס בילדים אינו הוגדר היטב. אין לתת כלל תרופות כאלה לילדים מתחת לגיל שנתיים.

אם ילדכם אובחן עם סינוסיטיס חריפה ונקבע לו טיפול אנטיביוטי, אזי שיפור ניכר בתםמיני המחלה צריך לחול תוך מספר ימים מתחילת הטיפול. גם אם ילדכם משתפר באופן דרמטי בתוך השבוע הראשון של הטיפול, חשוב להשלימו כפי שנקבע על ידי הרופא. הרופא שלכם עשוי להחליט לטפל בילד עם תרופות נוספות אם אלרגיה או מצבים אחרים שעלולים להחמיר את מחלת הסינוסים.