שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פאסיבי או אקטיבי: מערכות בטיחות מתקדמות ברכב

    פעם וולוו הייתה שם נרדף לרכב בטוח, מכונית אמריקאית גדולה נחשבה למגינה טוב יותר, ולרכב גרמני היה פח עבה ועמיד יותר מהיפני. פעם גם נהרגו פי 2 בני אדם בתאונות דרכים, למרות שהיו פחות כבישים ומכוניות. איך זה קרה, מה ערכם של המיתוסים ובעיקר - מה שומר עלינו כיום

    550. זה בערך מספר ההרוגים בשנה בישראל של סוף שנות ה-70. בשנת 2012, מספר ההרוגים בישראל ירד לראשונה בחצי מאה מ-300. למרות הרבה יותר מכוניות על הכבישים, הרבה יותר נהגים ועלייה חדה בנסועה השנתית. איך זה קרה?

     

     

     

    מומחים בישראל ובעולם תמימי דעים - הסיבה העיקרית שהובילה לירידה במספר ההרוגים בפרט ותאונות הדרכים בכלל, נעוצה בשיפור מתמיד בבטיחות מכוניות. החל ממרכב שתוכנן להגן טוב יותר במקרה של תאונה, דרך מכלולי בטיחות איכותיים יותר כמו צמיגים, מתלים ובלמים, מערכות עזר בעלות חיישנים פשוטים יחסית (ABS ו-ESC למשל), וכלה במערכות העושות שימוש בעזרים מתוחכמים ומאפשרות פעולות מורכבות במיוחד כמו התראה על סכנות מתקרבות ועד בלימה עצמאית.

     

    פיתוח מערכות בטיחות הוא המשך ישיר לכישלון תעשיית הרכב - בשלב בו הייתה בחיתוליה - בהבנת השלכות מהירות נסיעת המכונית על בטיחות. אבל כאשר הבינה, כמה עשורים מאוחר יותר, פעלה התעשייה (מרכזה לפחות) במהירות. ב-1958 הקים הממשל האמריקאי גוף רגולטורי שמטרתו ליצור תקן בטיחות אחיד, וכבר באותה שנה הוצגה לראשונה חגורת בטיחות מודרנית, תוך שהיא מחליפה את רצועת הבטן חסרת התועלת שהייתה נהוגה עד אז. רק שש שנים מאוחר יותר נדרשו מכוניות חדשות להצטייד בחגורה כזו, ומאחור לא היו חגורות במשך שני העשורים נוספים. 

     

    פאסיבית או אקטיבית?

    בתעשיית הרכב מוצעות כיום מערכות בטיחות אקטיביות - כאלו שמטרתן למנוע תאונה טרם היא מתרחשת או במקרה הרע לצמצם את חומרתה משמעותית, ומערכות פאסיביות - מערכות הגנה למקרה בו תאונה היא בלתי נמנעת. אלו האחרונות פותחו קודם ונפוצות הרבה יותר.

     

    באופן טבעי, בהיעדר מחשבים וחיישנים מתקדמים, תעשיית הרכב והמחוקקים התחילו לטפל בנושא הבטיחות באמצעים פאסיביים, דוגמת קורות הגנה לחיזוק המרכב, חגורות בטיחות וקונסולה קדמית מחומרים רכים. כן, המעבר לפלסטיק נכפה על התעשייה - שהציעה בתחילה תאי נוסעים "מרופדים" במתכת זולה יותר לייצור ותכנון.

     

     

    זריקת מרץ של ממש לתעשייה התקבלה בסוף שנות ה-60, אז הוקם משרד התחבורה האמריקאי ואיתו רשויות פיקוח ואכיפה (שקדמו ל-NHTSA, הרשות האמריקאית לבטיחות בדרכים שפועלת עד היום). תעשיית הרכב החלה להידרש לעמוד בתנאי בטיחות הולכים ומחמירים, והתחרות על ליבו של הלקוח החלה לעבור גם דרך מפרט הבטיחות - לא רק למי יש יותר חלונות חשמל או יחסי העברה בתיבת ההילוכים.

     

    לאחר חגורות הבטיחות, הפיתוח המשמעותי ביותר בתחום המערכות הפאסיביות היה כרית האוויר. המערכת, שמטרתה לרכך פגיעת ראש ואיברים אחרים באזורים קשים - דוגמת הקונסולה הקדמית, ההגה, חלונות ודיפוני דלתות - הומצאה בשנת 1951 על-ידי אמריקאי בשם ג'ון הטריק.

     

    אלא שבהיעדר חקיקה, אף יצרנית לא הציעה את המערכת במשך יותר מעשור לאחר מכן, והיא לא נכנסה לשימוש באופן משמעותי עד שהפטנט של הטריק פג תוקף בשנות ה-70. פורד הייתה ראשונה לנסות את המערכת ובשנות ה-70 היא החלה לחדור לשוק האמריקאי, שהיה אז המוביל הטכנולוגי.

     

     

    מערכות הבטיחות הפאסיבית הלכו והשתכללו עם השנים, בעיקר תודות לשיפור במחשוב וטכנולוגיית מזעור, שאיפשרו התקנת חיישנים זעירים במקומות שונים. כך נכנסו לשימוש חיישני ABS שמונעים נעילת גלגלים ומאפשרים להמשיך לנווט את הרכב גם תחת בלימה חריפה, מערכות לסיוע בבלימה (חלוקת עוצמת בלימה למניעת סחרור ושיפור יעילות הבלימה) ועוד.

     

    תחום הבטיחות הפאסיבית שופר משמעותית גם בלחץ גופים אזרחיים - דוגמת ה-Euro NCAP שהוקם באמצע שנות ה-90, וביצע מבחני ריסוק פומביים של מכוניות חדשות. כתוצאה מכך הופעל לחץ אדיר על יצרניות הרכב לשפר את החוסן המבני של המכוניות - תכנון יעיל יותר של קורות הגנה, אזורי קריסה ואף תא הנוסעים, כל זאת במטרה להסיט את אנרגיית הפגיעה מסביבת הנוסעים. מבחנים אלו גם שברו שורה של מוסכמות וסטיגמות לגבי "עובי פח" ומוצא הרכב, כאשר לעיתים מכוניות עממיות זולות רשמו ציוני בטיחות טובים יותר ממותגי יוקרה מבוססים.

     

    פיקח או חכם

    השלב הבא הגיע יחסית לאחרונה, תחילת שנות ה-90 ליתר דיוק. מרצדס - בסיוע חברת הפיתוח בוש - הציגה את מערכת בקרת היציבות הסדרתית הראשונה. זו הייתה פעם ראשונה בה מערכת נועדה לא רק להגן בזמן תאונה, אלא יותר מכך - לסייע לנהג באופן אקטיבי כך שלא יתרסק מלכתחילה. לסייע לפיקח לא להיכנס מראש לסיטואציה שחכם יוכל לצאת ממנה.

     

    שיפור נוסף במחשוב, איפשר לצייד את המכונית במספר רב של מחשבים קטנים וחזקים, שיחד עם מצלמות, רדארים וחיישנים מסוגלים לחזות מצבי סיכון ולהתריע - או אף למנוע אותם.

     

    למשל בקרת שיוט אדפטיבית עם בלימה אוטונומית, שיודעת לא רק לשמור מרחק מהרכב מלפנים, אלא גם לבלום בלימת חירום במקרה הצורך. מערכות אלו כבר הוכחו בשורת מחקרים כמצילות חיים, וכבעלות פונטציאל אדיר בהפחתת מספר התאונות החזיתיות.

     

    מערכות נוספות שחודרות כיום לשוק, כוללות התראות מסטייה מנתיב, הירדמות, רכב חוצה ועוד. יש מי שאומר שזה עוד צעד בדרך למכוניות האוטונומיות שלא יצריכו אותנו לנהוג ויפטרו את העולם מתאונות הדרכים. אבל עד אז, אם יש לכם אופציה לבחור במכונית שמציעה מערכות בטיחות מתקדמות - אקטיביות או פאסיביות - אל תתלבטו. פשוט תגידו כן. 


    פורסם לראשונה 04/08/2015 10:48

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פורשה אחרי מבחן בטיחות פאסיבית
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים