שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "וכל התום והטוב הזה נפלו על מזבח השנאה". הובאה למנוחות שירה שנרצחה במצעד הגאווה
    שירה בנקי בת ה-16 שנרצחה בפיגוע השנאה ההומופובי במצעד הגאווה בירושלים מובאת למנוחות בקיבוץ נחשון. הוריה, אורי ומיקה, ספדו לה: "אנחנו רוצים לומר עוד שאין לנו ריב עם אנשים עם כיפות או עם זקנים. עכשיו נלך הביתה ונתחיל לבנות משפחה חדשה - נלמד לחיות בחמישה במקום בשישה. ננסה לשנוא פחות ולאהוב יותר וכך נציע לכולכם". ההספד המלא

    שירה בנקי ז"ל ()
    שירה בנקי ז"ל

    זרים בהלוויה של שירה. הערב בקיבוץ נחשון (צילום: רועי ינובסקי ) (צילום: רועי ינובסקי )
    זרים בהלוויה של שירה. הערב בקיבוץ נחשון(צילום: רועי ינובסקי )

    הערב (ב') בקיבוץ נחשון הסמוך ללטרון מובאת למנוחות שירה בנקי, שנפטרה בעקבות פצעיה מפיגוע השנאה ההומופובי במצעד הגאווה בירושלים בשבוע שעבר. לפניכם ההספד שנשאו הוריה, אורי ומיקה, בהלוויה.

     

    "יש כוכבים שאורם מגיע ארצה רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם.

    יש אנשים שזיו זכרם מאיר כאשר הם עצמם אבדו ואינם.

    אורות אלה המבהיקים בחשכת הלילה -

    הם הם שמראים לאדם את הדרך".

    (חנה סנש)

      

    על לוח השעם בחדר של שירה יש סדר. שתי תמונות עם אימא, שתיים עם אבא, שתי תמונות של כל ארבעת הילדים ושתי תמונות של שירה עם כל אחד מאחיה: שתיים עם תומר, שתיים עם אלה ושתיים עם עדי, שאף אחד לא ייעלב ושאף אחד לא יחוש שמקומו בלבה הענקי של שירה פחות מזה של מישהו אחר.

     

    היו לנו ארבעה ילדים מקסימים, נבונים, נהדרים, טובים ובעיקר חברים טובים זה של זה. נשארנו עם שלושה ועם כאב וגעגוע מזעזעים שכל הורה מעדיף למות ולא לחוש.

     

    הייתה לנו ילדה שהמזל, הגנים והחינוך - ואנחנו לא צנועים מכדי לקחת קרדיט על שניים מתוך השלושה - חננו אותה בכמויות אדירות של אינטליגנציה וחשוב מכך בכמויות לא פחותות של אינטליגנציה רגשית. ילדה כזו לא גדלה בוואקום ולא גדלה ככה רק בזכות הוריה. זו ילדה שהייתה מוקפת בדודות, דודים, בני דודים, קרובי משפחה, סבא וסבתא, חברים של אבא ואימא, מורות ומורים - שכולם תרמו לה ולגידולה וכולם כואבים את הירצחה.

     

    המחנך של שירה: "ילדה מקסימה"    (צילום: עפר מאיר, אסף מגל, אבי חי)

    המחנך של שירה: "ילדה מקסימה"    (צילום: עפר מאיר, אסף מגל, אבי חי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הערב בהלוויה (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    הערב בהלוויה(צילום: גיל יוחנן)
     

    עצרת הזדהות באוניברסיטת בן גוריון לאחר הרצח של שירה (צילום: באדיבות התא הגאה באוניברסיטת בן גוריון) (צילום: באדיבות התא הגאה באוניברסיטת בן גוריון)
    עצרת הזדהות באוניברסיטת בן גוריון לאחר הרצח של שירה(צילום: באדיבות התא הגאה באוניברסיטת בן גוריון)
    שיר-שירונת הנבונה, היפה, הנעימה, הסקרנית, המוזיקלית, הילדה שגם את גיל ההתבגרות עברה בחן ועלתה ופרחה כמו פרח מקסים, כשהשנה האחרונה הייתה שיא של הכול. שיא של הצלחה בלימודים, של תזזית חברתית, של התעניינות בריאה בבנים, שיא של קשרים עם אחיה ואחיותיה ושיא של נחת להוריה במובן הפשוט והמלא של מונח מיושן זה.

     

    אינספור פעמים קטפנו צרורות של מחמאות מרואיה ושומעיה של שירה. לא עבר שבוע בלי מחמאה ממישהו על בכורתנו, ומכל יום הורים בבית הספר היינו חוזרים שמנים בשני קילו של נחת.

     

    וכל התום, היופי, האושר והטוב הזה נפלו על מזבח השנאה, הרשעות, האכזריות, הרשלנות והטיפשות.


    עצרת בכיכר ציון בירושלים (צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות") (צילום: עמית שאבי,
    עצרת בכיכר ציון בירושלים(צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות")

     

    תמיד דאגנו שמא ילדתנו תיפגע כיוון שמישהו יראה בנשיותה חפץ, ולא העלינו על דעתנו ששירה תירצח כסמל. מוות מיותר של נערה צעירה, חפה מרוע ומלאה בכוונות ומעשים טובים. מוות שמסב צער ויגון עמוקים מני ים לנו ולעוד מאות אנשים, ללא תכלית וללא תועלת.

     

    לא אנחנו ולא שירה איננו חלק מהקהילה הלהט"בית, אבל אנחנו תומכים בזכותו של כל אדם לקיים את אורחות חייו ומנהגיו, ואת מסר האהבה והסובלנות, שאיתו הלכה שירה למצעד, היא קיבלה גם מאיתנו.

     

    אנחנו רוצים לומר עוד שאין לנו ריב עם אנשים עם כיפות או עם זקנים, ואנחנו יודעים כמה תפילות כנות ומרגשות נאמרו בציבור ובחדרי חדרים להחלמתה. הריב שלנו הוא עם חוסר הסובלנות, השנאה וקידוש המטרה שלך על חשבון הכאב של האחר.

     

    דקה דומייה לזכרה של שירה, היום בעיריית ראשון לציון (צילום: עיריית ראשון לציון) (צילום: עיריית ראשון לציון)
    דקה דומייה לזכרה של שירה, היום בעיריית ראשון לציון(צילום: עיריית ראשון לציון)

    הדלקת נרות לזכרה של בנקי בגן מאיר בתל אביב (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    הדלקת נרות לזכרה של בנקי בגן מאיר בתל אביב(צילום: ירון ברנר)
     

    כמו שכבר אמרנו פעמים רבות בימים האחרונים - אנחנו אנשים מאוד פרטיים. ההד התקשורתי להירצחה של ילדתנו הפתיע אותנו, אם כי בדיעבד הוא מובן לגמרי ובהחלט בהחלט ראוי.

     

    אין בכך כדי להקל במאום על כאבנו, אבל אם רצח שכזה היה עובר ללא סערה עזה ומתמשכת, היה הייאוש מהמקום שבו אנו חיים קשה מנשוא.

     

    ובציטוט חופשי וכואב מיצירתו של טולקין ולזכרה של שירה שלנו נאמר שאם אנשים יהיו עסוקים יותר בארוחה טובה, שתייה טובה והרבה אהבה טובה ופחות במרדף אחרי עקרונות נשגבים, אדמות קדושות, עקרונות מקודשים ושאר מיני דרכים וצורות לשלוט ולנהל את דעתם ומעשיהם של אחרים - כולנו נהיה הרבה יותר מאושרים ונוכל לגדל ילדים בעולם יפה ובטוח יותר.

     

    בחייה של שירה ליוו אותה אינספור אנשים צעירים ובוגרים ו... ומאז יום חמישי בערב היא לוותה וטופלה על ידי עוד עשרות רבות של אנשים טובים ורגישים, הן בחדרים שבהם שהתה והן מחוצה להם, ועל כך אנו מוקירים להם תודה. 

     

    עכשיו נלך הביתה ונתחיל לבנות משפחה חדשה - נלמד לחיות בחמישה במקום בשישה. ננסה לשנוא פחות ולאהוב יותר וכך נציע לכולכם".

    שר החינוך נפתלי בנט בתיכון שבו למדה שירה (צילום: תקשורת השר נפתלי בנט) (צילום: תקשורת השר נפתלי בנט)
    שר החינוך נפתלי בנט בתיכון שבו למדה שירה(צילום: תקשורת השר נפתלי בנט)

    בתיכון ליד האוניברסיטה, שבו למדה שירה (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    בתיכון ליד האוניברסיטה, שבו למדה שירה(צילום: אוהד צויגנברג)
    אלפים משתתפים בהלווייתה של שירה בנקי. מרבית המשתתפים לא הכירו אותה כלל, וביקשו לתמוך במשפחה שבתה נרצחה בפיגוע הדקירה במצעד הגאווה. בין המשתתפים גם ידידת המשפחה השופטת בדימוס דורית ביניש, וכן נציגי ציבור כגון ח"כ רועי פולקמן וח"כ לשעבר דב ליפמן.

     

    דורית בייניש אמרה: "אין מילים לתאר את האסון הזה, לא רק למשפחה אלא גם לכולנו. היא הצטרפה למצעד הזה כדי להביע לאהבה לאחר שהייתה בה". על הצעדים שעל המדינה לנקוט לאור האירוע היא אמרה: "זה לא הרגע לדבר על מה שהמדינה צריכה לעשות, אבל בוודאי צריך לעשות".

     

    המשפחה ביקשה ממחנכה לשעבר של שירה, תמיר ניר, להנחות את הטקס. ניר, כיום סגן ראש עיריית ירושלים, הוא ידיד המשפחה והוא הכיר את שירה בשנות ילדותה.

     

    תומר, ידיד של שירה. "היא הפכה להיות סמל למאבק בהומופוביה" (צילום: רועי ינובסקי) (צילום: רועי ינובסקי)
    תומר, ידיד של שירה. "היא הפכה להיות סמל למאבק בהומופוביה"(צילום: רועי ינובסקי)
     

     

    בין המשתתפים שלא הכירו את שירה גם שבטה איאס, תושב נווה שלום. הוא אמר: "אני לא מכיר את המשפחה אבל באתי להביע הזדהות. המדינה צריכה לצאת מהטירוף שלה. בין שזה בתחום הפוליטי ובין שהחברתי.
    התחושה קשה, שאנשים שנרצחים הם שאנשים באים להזדהות. זה פשוט צורם מבפנים".

      

    ליאת בן שבת למדה עם שירה בשכבה: "התחושה נוראית. כבר נהיה לא בטוח להיות מי אתה ושיקבלו אותך, להביע את דעותיך ולהיות חלק מהפגנה שאנשים מביעים רצון לקבל משהו. שירה נרצחה. בתור בחורה דתייה היה לי חשוב לבוא לפה. לבוא לפה זה להגיד 'זו לא התורה שלנו'. אני מקווה שהמשפחה בעזרת השם תתחזק. ההספד היה מאוד מרגש. אי-אפשר להישאר אליו אדיש. לא הייתי החברה הכי טובה שלה, אבל לשמוע עליה מהאנשים שסבבו אותה - מלאך שהלך".

     

    תומר, שהכיר את שירה, סיפר: "הרבה זמן לא התראינו, המשפחות שלנו חברות, אבל כל פעם שהיינו מגיעים היא הייתה באה והייתה שמחה. היא כל הזמן חייכה. הייתה לה שמחת חיים כזאת. ילדה הלכה רק כי היא תמכה בחברה שמופלית לרעה. היא הפכה להיות סמל למאבק בהומופוביה. זה לא בסדר שמפנים את האש לימין, לדתיים וחרדים. זה היה מעשה של בן אדם אחד עם שנאה. שירה אהבה כל אחד, לא משנה מאיפה הוא".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שירה בנקי ז"ל
    צילום: רועי ינובסקי
    הערב בהלוויה
    צילום: רועי ינובסקי
    מומלצים