תרבות ישראלית: סוף עידן היצוא?

הצעת חוק תקציב המדינה שהוגשה היום (ד') לאישור הממשלה, מאיימת על המשך הפעילות של אגף קשרי תרבות ומדע במשרד החוץ (קשתו"ם), האחראי מזה כשני עשורים על ייצוא תרבות ישראלית וחשיפתה בחו"ל. האגף, שמסייע בין היתר במימון שינוע אמנים ישראלים וקיום אירועי חשיפה ליצירה ישראלית, פועל גם להרחבת שיתופי פעולה בין מוסדות תרבות, יוצרים ואמנים ישראלים, לבין גופים מקבילים וקולגות בחו"ל. קשתו"ם, יש לומר הצליח, לא אחת, גם במקומות בהם מנסה הדיפלומטיה עדיין לפלס את דרכה.

שורה אחת בהצעת חוק התקציב - אם תאושר - עלולה להביא לסופו של מפעל ממשלתי שמספק גם רשת תמיכה וקרש קפיצה ליוצרים ישראלים מכל תחומי התרבות וגם כרטיס ביקור מרשים למדינה ששמה מזוהה יותר מכל עם מלחמה. הצעת החוק דורשת העברת פעילות האגף ממשרד החוץ למשרד התרבות. לשון ההצעה רומזת על איגום משאבים לטובת חסכון של 9 מיליון שקל וחמישה תקנים ממצבת כוח האדם במשרד החוץ. בפועל מדובר על סגירה ולא לצורך שיפוצים.

"כל העניין הוא טעות איומה שמקורה באי הבנה בסיסית של העובדות ואופי הפעילות", אומרים בקשתו"ם, "מערכת ייצוא התרבות של משרד החוץ אינה מבוססת רק על חמישה תקנים, אלא על קשר יומיומי עם יותר מ-100 נציגויות של ישראל ברחבי העולם, שהן חלק ממערכת השיווק שלנו בתחום התרבות. לפריסה המערכתית הזו בעולם אין מקבילה באף משרד ממשלתי אחר. זו ראייה צרה מעוותת ומגוחכת להציג את כל העניין כחיסכון של כסף ותקנים ויש בה להעיד על כך שהמציע לא מבין במה מדובר".

בשנה שעברה נבדקו על ידי משרד המשפטים טענות, שחוזרות וצפות, לפיהן גופי תרבות שנתמכים מתקציב משרד התרבות, אינם זכאים לתמיכה מקבילה ממשרד ממשלתי אחר ואם כן ייחשב הדבר לכפל תמיכות אסור על פי חוק. "זה כמובן אבסורד ושטות גמורה", אומרים בקשתו"ם ומדגישים: "תפקיד האגף אינו לתמוך ביוצרים או בגופי תרבות ישראלים, זה תפקידו של משרד התרבות. אנחנו מסייעים להנכיח את העשייה התרבותית שנוצרת בארץ מחוצה לה". דיונים אין ספור נערכו בוועדות הכנסת השונות ובמשרדים הרלווטיים ועל אף ניסיונות להבין כי אין מדובר בתמיכה ישירה, הרוח כבר סימנה את כיוונה.

בקשתו"ם משדרים עסקים כרגיל אחרי הכל, זו לא הפעם הראשונה בה נדרש האגף להדוף איומים על המשך קיומו מבית ומחוץ. ובכל זאת, נדמה שגם בקרב האופטימיים שבין אנשי האגף מורגשת דריכות. "היו כל מיני יוזמות לרפורמה כמו הקמת המכון הישראלי לתרבות, רעיון שמנסה לקדם מזה שנים, יוסי פרוסט, לשעבר ראש מנהל תרבות. זה רעיון מצוין אבל בינתיים גם הוא נשאר בגדר דיבורים ולא מעשים", אומרים באגף ומדגישים: "הצעת חוק זה כבר לא בגדר רעיון אלא עניין מעשי-קונקרטי. יש הזזת כוחות בשטח וזה הבדל מהותי ממש כמו ההבדל בין דיבור על השתלבות במארג חדש לבין סיפוח למשרד אחר".

מפני ההשלכות של מהלך "סיפוח" שכזה ביקש להתריע מנכ"ל משרד החוץ היוצא, נסים בן שטרית, כבר לפני חודשים. במכתב נחרץ ותקיף שהפנה לכל הגורמים הרלוונטיים - החל ביועץ המשפטי לממשלה ועד לראש הממשלה - מבקש המנכ"ל לקרוא לפעולה בשמה: סגירה. "משמעות העברת פעילות האגף לוועדת התמיכות במשרד התרבות, הינה ביטולו, הלכה למעשה, של האגף וניוון כולל, פשוטו כמשמעו, של היכולת לבצע את רוב רובם של הפעילויות שמקדם האגף. זו התערבות בלתי מוצדקת בשיקול של הגוף המוסמך עד כדי פגיעה בהשגת המשימות הלאומיות עליהן הוא מופקד. משמעות הדבר היא פגיעה משמעותית בארגז הכלים המדיני שבידי משרד החוץ וקובעי המדיניות". זו הפעם הראשונה, יש לומר, בה מוצגת עמדה חד משמעית גם בכל הנוגע לחשיבות התרבות כדיבידנד בדיפלומטיה הישראלית.

בן שטרית חוזר ומדגיש כי פעילות משרד החוץ באמצעות קשתו"ם אינה מהווה תמיכה במוסדות תרבות ישראליים: "זו משימתו החשובה של משרד התרבות", הוא אומר ומדגיש: "משמעות פעילות האגף היא רכישה של תוצרי התרבות הישראליים האיכותיים ושימוש בהם לתועלת השגת מטרות מדיניות של מדינת ישראל. האמור לעיל נכון עוד יותר לנוכח האתגרים המורכבים בהם עומדת מדינת ישראל בזירה הבינלאומית מול התרחבות מאמצי דה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל, גורמי הBDS עצמם, מכירים בחשיבות ובאפקטיביות של פעילות אגף קשתו"ם בעולם ומכוונים נגדם מאמצעים רבים ואפילו עצם הדיון הפנימי במדינת ישראל עלול לספק בידיהם תחמושת לניגוח ישראל".

בן שטרית תוקף בחריפות את מסקנות משרד המשפטים, וכותב: "זו דעה שמבוססת על הנחות יסוד מוטעות בכל הנוגע לקידום היעדים המדיניים של מדינת ישראל באמצעות כלים מתחום הדיפלומטיה הציבורית, אשר תחום התרבות הוא אמצעי מרכזי להשגתם. השימוש בפעילות תרבות כמראה חיובית של מדינת ישראל הוא אמצעי לפיתוח וחיזוק קשרים דיפלומטיים. זו דרך פעולה מקובלת בעולם היחסים הבינלאומיים לא כל שכן כאשר חיזוק התדמית החיובית של ישראל בעולם הינה מטרה כשלעצמה".

את המכתב חותם המנכ"ל בבקשה להתערבות מיידית כדי למנוע את מה שמהווה לדבריו "סיקול הפעילות החיונית לקידום יעדיה המדיניים של ישראל באמצעי תרבות ובקידום התרבות הישראלית ברחבי העולם". האם קריאתו תיענה? אחרי הצבעת הממשלה, ציבור היוצרים והאומנים באגף קשתו"ם וקהילת התרבות, ייאלצו להמתין לתשובה עד נובמבר, מועד ההצבה על תקציב המדינה לשנת 2015-2016.