בקצב ברזילאי / שנה לאולימפיאדת ריו
פקקי תנועה, עבודות שמתקדמות בעצלתיים ואתרי שייט מזוהמים. שנה לפני שהחגיגה הגדולה יוצאת לדרך, העיר ריו עדיין תקועה בבלגן. בברזיל מבטיחים: יהיה בסדר
שנה לפני, רוב הברזילאים די אדישים. יש להם צרות אחרות. עם כלכלה במשבר, פרשות שחיתות בלתי נגמרות ונשיאה במגננה, המשחקים האולימפיים שייפתחו בריו דה ז'ניירו בעוד שנה לא נמצאים בראש החדשות. ואם משווים את המצב להפגנות הענק שפרצו שנה לפני המגה־אירוע האחר שאירחה ברזיל לאחרונה (מונדיאל 2014) - השתיקה של ההמונים מחרישת אוזניים ממש.
הסיבה העיקרית לאדישות היחסית כלפי האירוע הספורטיבי הגדול בתבל היא כנראה שהוא מרוכז בעיר אחת - וריכוזי אוכלוסייה אחרים בברזיל יקבלו רק פירורים מהאקשן (והתיירים). בנוסף, אחרי הדרמות שליוו את ההכנות לגביע העולמי - שבסך הכול עבר בהצלחה - הברזילאים כבר לא ממש מתרגשים מדיווחים על עיכובים וחריגה מהתקציב המתוכנן.
ולבסוף, עשרות ענפי הספורט האחרים שייקחו חלק במשחקים מתקשים להתחרות עם הפופולריות של הכדורגל שממשיך לשלוט בכותרות הראשיות - מצב שבוודאי יימשך ממש עד לטקס הפתיחה.
המיעוט שלא יכול להישאר אדיש כלפי המשחקים המתקרבים הם תושבי ריו דה ז'ניירו, וזה בעיקר בגלל שאין להם ברירה. החפירות והעבודות לקראת האולימפיאדה נמשכות כבר שנים, וגרמו לכאוס תחבורתי ופקקי תנועה אדירים, שלעומתם העומסים הצפויים בשל עבודות הרכבת הקלה בת"א ייראו כמו פקק תנועה בנתיבות. "אנחנו סובלים כבר שנתיים ויש לנו עוד שנה", אומר אמיר אהרון, איש עסקים ישראלי החי בשכונת באררה דה טיז'וקה בריו, שבה יתקיימו חלק גדול מהמשחקים.
"אם צריך לצאת למרכז העיר לפגישה זה לוקח יותר משעתיים, כשפעם זה היה לוקח פחות משעה - ומרכז העיר הרוס לחלוטין כרגע", הוא מסביר. "בגלל יריבות בין הממשל המקומי לממשל
הפדרלי התשתיות בעיר הוזנחו לגמרי במשך שנים, ועכשיו מנסים לשפץ הכל במכה אחת. מתכוונים להחיות את הנמל, שהיה מוזנח, בונים רכבת קלה במרכז העיר, הרכבת התחתית תגיע עד לבאררה דה טיז'וקה ומקימים הרבה בתי מלון. זה לא היה קורה בלי האולימפיאדה וזה יעזור לעיר בעשורים הבאים".
שנה לפני פתיחת המשחקים, תשומת הלב העיקרית מופנית למצב ההכנות. זה כבר הפך למסורת: התקשורת, שמתודלקת לעיתים על ידי הגוף המארגן, מפציצה בדיווחים מדאיגים על התקדמות איטית מדי של הבנייה באתרים השונים. אבל לפחות בעשורים האחרונים איכשהו העניינים תמיד מסתדרים.
לריטואל הזה יש כמה סיבות, ולפחות במקרה של ברזיל אחת מהן היא אינטרס כלכלי של מבצעי העבודות. ברגע שההכנות מתמשכות ויש סכנה לאי־עמידה בלוחות הזמנים, נאלצים המארגנים להזרים מימון חירום. איש לא ירים גבה אם יתברר בעתיד שמקבל החלטות כזה או אחר נהנה גם כן מהגידול בתקציב. לכן, לא תמיד צריך להיבהל כששומעים על "איחורים מדאיגים" בהכנות לאולימפיאדה.
כך למשל, העיתון הבריטי "דיילי מייל" פירסם לאחרונה כתבה מיוחדת שתוקפת את הקצב האיטי של התקדמות ההכנות. העיתון, שהתבסס על צילומי אוויר של אתרי התחרויות המיועדים, מתריע שחלק גדול מהפרויקטים נמצא בפיגור גדול לעומת הלו"ז המתוכנן. הבריטים מציינים ששנה לפני אולימפיאדת לונדון 2012 כמעט כל ההכנות כבר הושלמו, בעוד חלק מהאתרים בריו נמצאים עדיין בשלבי בנייה התחלתיים.
אבל ההשוואה הזאת בעייתית מאוד, ובעיקר מדגימה את הבדלי המנטליות בין בריטניה לברזיל. זה לא רק שהברזילאים מעדיפים קפה על תה, גם דרכי התכנון והביצוע שלהם שונות עם מכשולים בירוקרטיים רבים שצריך להתגבר עליהם. כמובן שכולם היו שמחים לראות את כל האתרים ערוכים ומוכנים אך נראה שהברזילאים יצליחו לעמוד במשימה, גם אם ברגע האחרון.
לפחות המרקאנה מוכן
למעשה, רק אחד מתוך 14 אתרי התחרויות כבר מוכן לגמרי - אצטדיון המרקאנה שיארח את טקסי הפתיחה והסיום ואת משחק הגמר של טורניר הכדורגל. בזכות השיפוץ המאסיבי שעבר האצטדיון המרשים לקראת משחקי הגביע העולמי בשנה שעברה, הוא לא יזדקק לעבודות נוספות.
האתר שבו מתרכזים עיקר המאמצים הוא הפארק האולימפי בשכונת באררה דה טיז'וקה. מדובר בקומפלקס שירכז באזור אחד אולמות ומגרשים שבהם יתקיימו, בין השאר, תחרויות השחייה, הכדורסל, הטניס, ההתעמלות והג'ודו. חלק מהמבנים הללו, כמו למשל בריכת השחייה שעלות הקמתה נאמדת ב־220 מיליון ריאל ברזילאי (יותר מ־63 מיליון דולר), יפורקו מיד לאחר המשחקים.
באותו אזור הולך ומוקם גם הכפר האולימפי, שיכלול 3,064 דירות ב־31 רבי קומות. על פי המארגנים, 85 אחוז מהעבודות בכפר כבר הושלמו והאתר יועבר לוועד האולימפי ב־1 במארס 2016 - אך עדיין יש בעיות.
היזמים, שהשקיעו כ־5 מיליארד ריאל בפרויקט, בנו על החזר מהיר של ההשקעה על ידי מכירה של הדירות שבהן ישוכנו האתלטים. אך מאז שהחלו העבודות המצב הכלכלי בברזיל התדרדר, והביקוש לדירות צנח. נכון לעכשיו פחות מ־50 אחוז מהדירות בכפר נמכרו, הרבה פחות מהקצב המתוכנן.
תחרויות האתלטיקה יתקיימו באצטדיון האינג'ניאו, שכביכול היה אמור להיות מוכן אחרי שאירח את המשחקים הפאן-אמריקאים ב־2007. לפני כשלוש שנים התגלו בעיות מבניות בתקרת האצטדיון שאילצו את המארגנים לבצע בו שיפוץ יקר ומתמשך, והוא צפוי להיות מוכן רק בשנה הבאה.
בסך הכל אמור תקציב המשחקים לעמוד על כ־38 מיליארד ריאל - כ־10 מיליארד יותר מעלות הגביע העולמי וכ־25 אחוז יותר מהתקציב המתוכנן. אך חלק גדול מהחריגה בתקציב ניתן לזקוף לזכות הפיחות החד בשער החליפין של הריאל בחודשים האחרונים, ובכל מקרה, מדובר בסכום נמוך בהרבה מההשקעה במשחקים בלונדון (כ־50 מיליארד ריאל).
לסתום את האף
חלק מהתחרויות יתקיימו באתרים טבעיים או שדורשים השקעות מעטות בתשתיות מיוחדות - כמו המרתון, הטריאתלון ותחרויות השייט והחתירה. אך למרבה הצער, דווקא בכמה מהאתרים הללו התגלו הבעיות הקשות ביותר.
סוכנות הידיעות AP ערכה לאחרונה בדיקה מיוחדת של רמות הזיהום במי מפרץ גואנברה, שיארח את תחרויות השייט, באגם רודריגו דה פרייטאס, שבה יתקיימו תחרויות החתירה ובחוף הקופקבנה, שבו ייערך המשחה במים פתוחים. התוצאות הראו שרמת הזיהום עדיין גבוהה.
מי שמכיר את האתרים האלה יודע שמים מטונפים, כמויות מפחידות של זבל צף ולעיתים אף דגים מתים הם כמעט דבר שבשגרה. ב־2009, עם ההכרזה על זכייתה של ריו דה ז'ניירו באירוח המשחקים, הכריזו המארגנים וראש העיר כי ידאגו לנקות את מי העיר, ואף פירסמו תמונות הדמיה שבהן מככבים דולפינים, שהיו אמורים לחזור למי המפרץ המטוהרים. אך ככל שעברו השנים התברר שהמשימה קשה משחשבו, וסכומי העתק שהושקעו בפרויקט לא יעזרו לסביבה הימית ההרוסה.
כדי לשקם את הנזק המתמשך צריך היה לחבר עשרות אלפי בתים ומוסדות ציבוריים למערכת ביוב שתטהר את השפכים - מה שלא קרה. בתחילת השנה אפילו מראית העין של פתרון אפשרי הוסרה, כשראשי העיר הודו בכישלון, ומי מפרץ גואנברה יישארו מזוהמים גם במהלך המשחקים.
מעבר לנזק המתמשך לסביבה, הספורטאים וארגון הבריאות העולמי החלו לחשוש מפגיעה אפשרית בבריאות הספורטאים - והדוח של AP בהחלט מחזק את טענותיהם. ב־36 הדגימות שנאספו באתרים
הרלוונטיים, נמצאו כמויות מדאיגות של קוליפורמים, וירוסים ושאר בקטריות מזיקות, שהידיעה על הימצאותן אולי הייתה גורמת לשחר צוברי ונמרוד משיח להרפות קצת מהמאבק על הזכות לגלוש במקום.
"לפי תוצאות המעבדה, אלו פשוט מי ביוב נטו", אמר ל־AP הביולוג הימי ג'ון גריפית. מספר ספורטאים שכבר השתתפו בתחרויות שייט במפרץ התלוננו על קלקולי קיבה וחום גבוה.
ארגוני הספורטאים המליצו על אתרים חלופיים ונקיים יותר לתחרויות הרלוונטיות, אך הצעותיהם נדחו על הסף. כך שיותר מ־1,400 הספורטאים שישתתפו בתחרויות השייט, החתירה והמרתון האולימפי יצטרכו לאמץ את השיטה הברזילאית כדי לצלוח את המשחקים: להתעלם מהחרא, לסתום את האף ולהמשיך קדימה - כי זה מה שיש ולא עושה רושם שזה עומד להשתנות.
לפנייה לכתב/ת 
