רכבת הרים של רגשות / על הגרלת הצ'מפיונס

מדהים איך הרגשות של אוהדי כדורגל משתנים במהירות. אוהדי מכבי ת"א עברו שינוי תחושתי עצום, שהחזיק, לצערם, פחות מיומיים. השער השני של ערן זהבי בצ'כיה שלשום העביר אותם ממצב דיכאון למוד של אופוריה, מבאסה לתקווה, אבל השינוי הזה החזיק מעמד, פלוס-מינוס, 40 שעות, לא יותר. כי אז, שוב, הגיעה באזל המייאשת. איזו רכבת הרים של רגשות.

"רק לא באזל, רק לא באזל, רק לא באזל" - את המנטרה הזו שיננו רבים ביממה האחרונה, אבל גם אם חוזרים על אותו משפט הרבה פעמים, זה לא מבטיח דבר. ואז גי'אני אינפנטינו, זה שהרוב מכירים "כאיש הקירח מההגרלות", שוב דואג לאותו פתק. תוך שנתיים מכבי ובאזל ייפגשו 6 פעמים שזה יותר משחקים מאשר היו לאלופה בזמן הזה נגד רעננה או עכו. בטח יותר מאשר מול בני יהודה.

באזל החדשה. פחות טובה, עדיין יותר טובה ממכבי ת"א(צילום: AP)

יש סיבה למשפט "רק לא באזל". מבין חמש האפשרויות שהיו למכבי, אין ספק שהשווייצרים הם רמה מעל, אולי אפילו שתי רמות, מאשר הקבוצות האחרות. לפעמים ההגרלה היא יותר קריטית מאשר היכולת של כמה שחקנים על המגרש וזה המצב פה. היה עדיף למכבי לפגוש את באטה בוריסוב או דינמו זאגרב מבלי שערן זהבי יופיע למשחקים, מאשר את באזל עם סגל מלא.

אותה גברת, כמעט אותה אדרת

מכבי, למי ששכח, שיחקה נגד האלופה השווייצרית ב-6 השנים האחרונות, בשני מפעלים שונים לפני שנתיים. בשני המקרים, גם בליגת האלופות וגם בליגה האירופית, היא לא הצליח להבקיע שער בסנט-יעקוב-פארק. עכשיו, כמו שהיה במוקדמות ליגת האלופות אז, המשחק הראשון יהיה בחוץ. בלי להבקיע שם למכבי אין הרבה סיכוי פה. הקבוצה של סלבישה יוקאנוביץ' רחוקה רק 180 דקות מליגת האלופות, לא כל פרק זמן כזה שווה אחד לשני. הזמן הוא אותו זמן, אבל המרחק לא אותו מרחק.

באזל תגיע למשחק הראשון מול מכבי אחרי שבעה משחקים רשמיים, לא פחות, כשעד עכשיו היא כבר פגשה חמש יריבות. את לך פוזנן, אלופת פולין, היא עברה בקלות במשחק הקודם עם 1:3 בחוץ המשחק הראשון ובנוסף, באזל ניצחה את שלושת משחקי הליגה שלה עד עכשיו. בקיצור, חמש מחמש, עדיין לא שמטה נקודה.

האופוריה התחלפה מהר. ערן זהבי(צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א)

מה עבר על באזל מאז שפגשה את מכבי בפעם האחרונה? לא מעט. פאולו סוזה, שהרשים את השווייצרים באותם שני מפגשים כפולים,

עבר שם לעונה אחת והביא את באזל לשמינית גמר ליגת האלופות. את שלב הבתים באזל סיימה מתחת ריאל מדריד ומעל ליברפול ולודוגורץ, ובשמינית הודחה על-ידי פורטו.

סוזה עזב לפיורנטינה ובמקומו הגיע המאמן אורס פישר, אבל מה שצריך לעניין את מכבי אלה בעיקר השינויים בגזרת השחקנים. מאז שראינו את באזל בפעם האחרונה היו רבים כאלה. מרסלו דיאס, מוחמד סלאח, השוער יאן זומר והכוכבים המקומיים פביאן פריי, פביאן שאר ומרקו שטרלר עזבו. באזל היא ממש לא אותה קבוצה שמכבי למדה להכיר.

הרכישות שהביאה באזל בתקופה הזו טובות מאוד. השוער הצ'כי, תומאש ואצ'ליק, שהגיע מספרטה פראג, עושה עבודה מצוינת. ההגנה, עם מגן נבחרת שווייץ המעולה מייקל לאנג, הבלם הצ'כי מארק סוצ'י והדני הלא כל כך מנוסה דניאל הוג, נראית טוב מאוד מפתיחת העונה, גם אם על הנייר מדובר בחלק שנחשב לפחות מבטיח של הקבוצה. אגב, השם הגדול, הבלם הארגנטינאי וולטר סמואל, נחשב לבלם השלישי או אפילו הרביעי ברוטציה.

הגיע איתה לשמינית הגמר בצ'מפיונס, ועזב. פאולו סוזה(צילום: רויטרס)

זדרבקו קוזמנוביץ', הקשר הסרבי שהגיע מאינטר האיטלקית, הוא כח משמעותי במרכז ובהתקפה יגיע לישראל הכישרון הענק בריל אמבולו, שווייצרי ממוצא קמרוני שבגיל 18 הספיק לכבוש 22 שערי ליגה עבור באזל ולשחק 3 פעמים בנבחרת שווייץ. ליד הכישרון הענק אפשר למצוא את הענק מארק יאנקו, 196 סנטימטרים של שרירים, שבעצם מחליף את שטרלר. חשוב להזכיר גם את שחקן הכנף ז'אן-פול בוטיוס, שהגיע ממש עכשיו מפיינורד ובגיל 21 כבר הספיק לשחק בנבחרת הולנד.

אז מה שווה באזל החדשה? אנשי מקצוע בשווייץ טוענים שמדובר בקבוצה קצת פחות טובה מזו שפגשה את מכבי לפני שנתיים, בעיקר כי השלד שהוביל את הקבוצה לרוב ההצלחות כבר לא נמצא. ועדיין, חשוב לומר שאלופת שווייץ טובה ממכבי ת"א והיא פייבוריטית ברורה להגיע לליגת האלופות על חשבון מכבי. אם יקרה אחרת, רכבת ההרים של הרגשות שוב תיכנס לפעולה.