"הוועדה לבחירת שופטים היא לא חותמת גומי"
בלשכת עורכי הדין טענו: קורס ההכנה לשיפוט המנוהל על-ידי שופטים מכור מראש - ומהווה ועדת סינון מוקדמת. בתגובה אומר מקור משפטי רם דרג: "זו טענה חסרת שחר"
את הטענה העלו גורמים בלשכת עורכי־הדין, ובראשם יו"ר הלשכה אפי נוה. לדבריהם את קורס ההכנה לשיפוט מנהלים שופטים, והם אלה שמעבירים לוועדה לבחירת שופטים את חוות הדעת על המשתתפים בקורס. לטענתם, התוצאה היא שהשופטים הם אלה שבעצם בוחרים את השופטים החדשים. עו"ד נוה טוען עוד, כי חוות הדעת הניתנות על המועמדים בקורס הן לקוניות ולא מנומקות. נוה דורש להכניס לקורס חברים מלשכת עורכי הדין כ"בוחנים".
"הטענה לפיה הקורס 'מכור מראש' חסרת כל שחר והועלתה כנראה על-ידי מי שלא הצליחו לעבור את הקורס", אמר בתגובה מקור משפטי רם דרג. "הקורס מיועד להערכה בלבד. הוא בוודאי לא 'ועדת סינון מוקדמת' שבה השופטים כבר 'מסמנים' מי מתאים ומי לא. בנוסף, כבר היום יכולים שניים מנציגי הוועדה לבחירת שופטים, כולל נציגי לשכת עורכי־הדין, להגיע לקורס כמשקיפים, להעיר הערות או לתת המלצות לגבי אופן ניהולו ותכניו. למרות זאת עד היום רק מעטים מבין חברי הוועדה לבחירת שופטים לדורותיה ניצלו אפשרות זו".
לדברי המקור הבכיר, הוועדה לבחירת שופטים עצמה היא זו שהחליטה, בשנת 2001, כי הקורס יהווה חלק מתהליך הבחירה של שופטים חדשים. מדובר לדבריו בקורס ייחודי שכמוהו אין כמעט בעולם, מקצועי ומקיף ביותר שמטרתו להעריך את כישורי המועמדים באופן אובייקטיבי. "על מנת למנוע הטיות או דעות קדומות, צוות הקורס אינו מקבל לעיונו את ההמלצות שניתנו לגבי המועמדים", אמר. בתום הקורס מגבש צוות המנחים חוות דעת מפורטת, כמותית ומילולית, על כל מועמד. חוות דעת אלה מועברות לעיונם של חברי הוועדה לבחירת שופטים. לדברי המקור, אין כל יסוד לטענה כי חברי הוועדה מקבלים רק "דיווח לקוני ולא מנומק". הקורס, אומר המקור הבכיר, נותן דווקא לאנשים שאינם מוכרים לחברי הוועדה הזדמנות להתבלט ולהציג את יכולותיהם.
המקור הבהיר כי הקורס מתנהל בצורה שוויונית לחלוטין. יכולותיהם של המועמדים נבחנות על-ידי צוות הקורס בהתאם לאמות מידה מקצועיות, אחידות ושקופות. "הטענה כי יש נטייה להעדיף מראש מועמדים מהמגזר הציבורי או עוזרים משפטיים על פני עורכי דין פרטיים משוללת כל יסוד", אמר. לראיה, מנתונים שמסרה הנהלת בתי המשפט עולה כי קרוב למחצית מהשופטים המכהנים כיום בבתי משפט השלום ברחבי הארץ הגיעו מהמגזר הפרטי. כמו כן, רק כ-3% משופטי השלום המכהנים (12 מתוך 414 שופטים) הגיעו לכהונתם היישר מתפקיד של עוזר משפטי. לדברי המקור, "אין זה סוד שעורכי דין פרטיים רבים מעדיפים מסיבות שונות להישאר במגזר הפרטי ונמנעים מלהגיש מועמדות לשיפוט".
"הציבור זכאי לכך שיפקידו עליו כשופטים רק אנשים ראויים ובעלי סגולות המתאימות לשיפוט", אמר המקור. "תפקידה של הוועדה לבחירת שופטים הוא לבחור את האנשים המתאימים ביותר לתפקידי השפיטה, ולמנוע מינויים של אנשים שאינם מתאימים. לשם כך נעזרת הוועדה - על-פי קביעתה שלה עצמה - בגוף מסייע, שהוא קורס ההערכה".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, אמר בתגובה: "כמי שהצהיר על התנגדותו למשוב על עבודת השופטים, הפוגע בעבודתם, לשכת עורכי הדין חפצה בשיתוף פעולה עם השופטים. יש לשתף את הלשכה במכון להשתלמות שופטים. אין לנו נתונים על אמות המידה של הקורס ואיך נגזרים שם גורלות ולכן לא ייתכן שלא נהיה מעורבים. אני משוכנע שבהידברות עם הנהלת בית־המשפט ונשיאת בית המשפט העליון נצליח למצוא נוסחה מוסכמת שבמסגרתה לשכת עורכי הדין תבוא לידי ביטוי ותהיה חלק מתהליך הבחירה מראשיתו".
לפנייה לכתב/ת 
