דמיינו את זה: סיכום כנס המדע העולמי בישראל

המפגש הראשון של כנס המדע העולמי בישראל, פרויקט הדגל של משרד החוץ, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, משרד המדע ומשרד ראש הממשלה, הגיע לסיומו המוצלח בשבוע שעבר (ו'), ולאחר שבוע עמוס פעילויות וגדוש חוויות, 70 המשלחות, 500 המשתתפים, 15 חתני פרס הנובל ועשרות העיתונאים וצוותי הטלוויזיה עושים כעת את דרכם בחזרה למדינותיהם מסביב לעולם.

אף על פי שאנו, היוזמים והמארגנים של הכנס במשרד החוץ ובאוניברסיטה העברית, נדרש לזמן מה על מנת לעכל את החוויה במלואה ולהסיק מסקנות לקראת השנה הבאה, אנחנו יכולים כבר עתה לסכם ולומר בסיפוק וגאווה, כי הדרך אליה יצאנו לפני שלוש שנים הסתיימה בהצלחה אדירה וכי מה שהחל כחלום, התגשם במלואו, תוך עמידה בכל היעדים המידיים שהצבנו לעצמנו, טוב יותר, גדול יותר ומוצלח עוד יותר ממה שדמיינו.  

הרעיון ליזום את כנס המדע העולמי בישראל ולכונן תשתית ארוכת טווח לקיומו של מפגש שנתי חסר תקדים בהיקפו, שיביא לארץ מספר גדול של חתני פרס נובל ומאות גאוני מדע צעירים - דור העתיד של מדעני העולם, עלה במוחנו בדיוק לפני שלוש שנים, עת שאירחנו בארץ את הכינוס השנתי של "מחנה המדע האסייתי" (ASC), אחד מן המיזמים הבולטים והחשובים בעולם המדע לטיפוח מדענים צעירים.

פרויקט מחנה המדע האסייתי היווה עבורנו במשרד החוץ הזדמנות ייחודית להמשיך ולמצב את מעמדה של ישראל באסיה בתחומי המדע והטכנולוגיה ושימש עבורנו כגשר להעמקת שתוף פעולה מהותי ומעמיק בתחומים אלו עם גורמים חשובים בעולם המדע באותן מדינות, ולא פחות חשוב מכך, לחבר לישראל את מיטב המוחות של המחר בעודם צעירים. הפוטנציאל הגדול הטמון בפרויקט והצלחתו הרבה, הובילו אותנו ליזום את הרעיון לכונן תשתית ישראלית ייחודית וארוכת טווח לקיומו של כנס המדע העולמי בישראל (WSCI).

כך, מה שהתחיל כרעיון שהעליתי לראשונה כגימיק במסיבת עיתונאים באוגוסט 2012 הפך במהירות ליוזמה ממשית ותכנית פעולה שגיבשנו יחדיו, רעות ינון-ברמן והד"ר אשל אופיר, חברי לדרך מן האוניברסיטה העברית, הפרופ' רוג'ר קורנברג, חתן פרס נובל לכימיה מאוניברסיטת סטנפורד ואנוכי.

הכנס, שהסתיים בסוף השבוע, מסמל את תחילתה של מסורת, במסגרתה יגיעו ארצה מידי שנה מדענים צעירים מרחבי העולם. צעירים אלו יהוו בעתיד את חוד החנית של המדע בעולם והביקור שלהם כאן, בעודם צעירים, בראשית דרכם האקדמית יחבר אותם אלינו ויהפכם לשגרירים של ישראל במדינותיהם.

במובן זה, אחת ממטרות הפרויקט הנה למסד תשתית ארוכת טווח לקיום הכנס בישראל על בסיס שנתי ולהפכו למעין "תגלית מדעית", במסגרתה נביא לישראל במשך השנים מאות ואלפי מדענים צעירים שעתידים להפוך לדור הבא של מדעני העולם ולמובילי דעת קהל במדינותיהם. הכנס מהווה יוזמה חסרת תקדים בהיקפה מבחינת השתתפות נובליסטים כה רבים ולצדם מדענים צעירים מכל רחבי העולם.

במובן הזה, הוא מהווה עבורנו הזדמנות ליצירת פלטפורמה ישראלית ייחודית וארוכת טווח, לה פוטנציאל רב להפוך לספינת הדגל של הדיפלומטיה הציבורית והחשיפה החיובית של ישראל, לקדם את תדמיתנו ולחזק עקב כך את מיתוגה של ישראל ברחבי העולם בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות ולהפוך את ישראל וירושלים לאבן שואבת ולמרכז עולמי מוביל להכשרה ולטיפוח של הדור הבא של מדעני העולם.

כנס מדע עולמי על בסיס שנתי קבוע, ייתן דחיפה משמעותית להעמקת קשרי האקדמיה והמחקר ויתרום להמשך מיצובה של ישראל ככוח מוביל של מדע טכנולוגיה וחדשנות. מאידך, הוא ייתן לאקדמיה הישראלית את החשיפה העולמית לו היא זקוקה על מנת למשוך כוחות צעירים - סטודנטים מבריקים ותלמידי מחקר מובילים מרחבי העולם, ההכרחיים על מנת להמשיך ולדחוף קדימה את האיכות המדעית בארץ. החדשות הטובות הן, שעשרות מבין משתתפי הכנס השנה כבר הביעו עניין לחזור לארץ לצורך המשך לימודיהם (מספר תלמידי המחקר הזרים בארץ עומד על כ- 5% בעוד שבארה"ב מתקרב מספרם ל-50% מכלל תלמידי המחקר).

אנו תקווה שהכנס היוקרתי יתרום גם לחיזוק לימודי המדע בארץ ולהעלאת המודעות לחשיבותם וידרבן צעירים רבים לבחור במדע כתחום לימודם ועיסוקם. במובן הזה, מפנה כנס המדע העולמי זרקור להבנת החשיבות והמרכזיות של המדע והטכנולוגיה כבסיס לקיומה, פיתוחה, שגשוגה ועוצמתה של מדינת ישראל.

מילה על כנס המדע העולמי ותנועת ה-BDS

בחודשים האחרונים שבה ועלו לכותרות הדיווחים על תנועת החרם על ישראל שההתמודדות עמה, אותה מוביל משרד החוץ ברחבי העולם, כוללת פעילויות רבות ומגוונות. אף על פי שכנס המדע העולמי לא תוכנן מלכתחילה כתשובה ל-BDS, הרי שהוא מהווה הלכה ולמעשה כלי פוזיטיבי ומשקל נגד אפקטיבי להחרמות האקדמיים במסגרת ארגז הכלים שבידי המדינה להתמודדות עם התופעה.

קיומו של כנס המדע העולמי, בהשתתפות מאות מטובי הסטודנטים ממיטב האוניברסיטאות, מלמעלה מ- 70 מדינות מכל רחבי העולם, מדברת בעד עצמה ומהדהדת בקול גדול אל מול הקולות הרעשניים הקוראים להחרים את ישראל. עד כמה שזה ישמע "מוזר", ככל שהדבר נוגע לאיתור המועמדים לכנס, לא נרשמה אצלנו ולו קריאה אחת לחרם אקדמי על הכנס ואף לא ביטול אחד על הרקע הזה. 

גיא קיבץ, איש משרד החוץ, יוזם הפרויקט והיו"ר של הוועדה המארגנת של כנס המדע העולמי בישראל