בכירי לאומי לשעבר ייאלצו להחזיר חלק מהבונוסים

הפיקוח על הבנקים קבע: בכירי בנק לאומי יחזירו חלק מהבונוסים שקיבלו בתקופה בה התרחש הסיוע להעלמות המס.

בנק לאומי פרסם היום (ה') את עיקרי דוח הביקורת של המפקח על הבנקים, דודו זקן, על פרשת לאומי והסיוע שהעניק ללקוחותיו להעלים מס מהרשויות בארה"ב.

בדו"ח נאמר כי לאומי הפר את חוק איסור הלבנת הון, ועל הבנק לקבוע מתווה לחישוב מחדש של כספי הבונוס ששולמו לנושאי המשרה בפרט עבור יו"ר הדירקטוריון לשעבר, איתן רף, המנכ"לית לשעבר, גליה מאור, ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית לשעבר, צבי איצקוביץ'. המתווה יתבסס על ממצאי הועדה הבלתי תלויה שמינה לאומי שצפויה לסיים את עבודתה בחודש אוקטובר.

עוד כותבים בפיקוח על הבנקים "מטבע הדברים, הבונוסים שהבנק שילם לנושאי המשרה שכיהנו בתקופת החקירה ובפרט ליו"ר הדירקטוריון, למנכ"לית ולמנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית, בגין השנים נשוא הקנס, לא הביאו בחשבון את הנזק הכבד שנגרם לבנק; עמדתנו היא, שמן הראוי

שהבנק יקבע מתווה לחישוב מחדש של כספי הבונוסים ששולמו".

יש לציין כי בעקבות הלחץ הציבורי הקים בנק לאומי ועדה לבחינת החזרי הבונוסים של נושאי משרה בבנק, והיא צפויה להגיש את המלצותיה בחודשיים הקרובים. משמעות הדו"ח שפורסם היום היא שהוועדה לא תוכל לפטור את בכירי הבנק מהחזר הבונוסים.

עוד יש לציין כי כנגד הבנק ובכיריו הוגשו תביעות נגזרות של לקוחות, ובכל מקרה סביר להניח כי יידרש הליך משפטי שכן אותם בכירים לא צפויים לוותר בקלות על מה ששולם להם, גם אם ועדה כזו או אחרת תורה להם לעשות זאת.

נזכיר כי בנק לאומי חתם בדצמבר האחרון על הסדר עם הרשויות האמריקאיות בו הודה כי הפעיל מנגנון רחב ומתוחכם שסייע ללקוחותיו להתחמק מתשלומי מס לרשויות האמריקאיות. לאומי שילם בגין אותו הסדר קנס של 400 מיליון דולר.

איתן רף, גליה מאור וצבי איצקוביץ, מסרו בתגובה לדו"ח הפיקוח: "דוח הביקורת של בנק ישראל אינו משקף את המציאות כפי שהיתה בפועל והוא בבחינת חכמה בדיעבד. הדו"ח מתבסס על ההסכמים שנערכו בין הבנק לבין הרשויות האמריקאיות. נושאי המשרה לא שותפו בעריכת ההסכמים, וכאמור בדו"ח הם אינם צד להם".

"דו"ח הביקורת מציין במפורש, כי הבנק נקט בזמן אמת צעדים לצמצום החשיפות לסיכונים הכרוכים בפעילות עם לקוחות אמריקאים, וזאת בהסתמך על יעוץ משפטי מעורכי דין מובילים בחו"ל. לפיכך, אנו דוחים את הטענה, שהיא עיקרו של דו"ח הביקורת, לפיה הצעדים שנקט הבנק להערכת הסיכונים, הכרוכים בפעילות אמריקאית, לא היו מספקים".

עוד טוענים השלושה כי הפיקוח על הבנקים עצמו לא נקט עמדה בסוגיה, גם שהיה מודע להתפתחויות בבנקאות העולמית וגם שהיתה לו גישה ישירה לכל המידע שהיה בבנק. לדבריהם, כאשר הפיקוח התבקש על-ידי הבנק להדריך את הבנק כיצד לפעול עם לקוחות אמריקאים, הוא נמנע ממתן הדרכה בעניין.