קאון ועכשיו: על הרכש החדש של קליבלנד
סאשה קאון כבר הודיע על פרישה מכדורסל, אבל אז קליבלנד התעניינה בו והחזירה לו את הרעב לפרקט. אחרי מסורת של כישלונות אירופיים עם צסק"א הוא מגיע לקבוצה שבעונה שעברה הייתה רחוקה שני משחקים מאליפות ה-NBA, והשנה רוצה לעשות עוד צעד אחד קדימה כדי לשבור בצורת בת 51 שנה. האם הלוזריות שלו תעזור לדייויד בלאט ולברון ג'יימס לעשות את זה?
בחודש יוני האחרון סאשה קאון כבר תלה את הנעליים - ופרש. "הפסקתי ליהנות מכדורסל", אמר אחרי שניצח עם צסק"א את חימקי מוסקבה 69:99 במשחק השלישי בסדרה ביניהן, בדרך לזכייה נוספת בליגת ה-VTB. האנשים סביבו הופתעו, אבל במידה. הם הרי שמעו ממנו בכל החודשים שלפני שהתשוקה שלו לכדורסל פחתה, עשו אחד ועוד אחד וראו אותו נובל לתוך עצמו. במובן מסויים, הרכבת של קאון לעבר החיים שאחרי הפרקט יצאה מהתחנה עוד עמוק בתוך העונה.
ובכל זאת, זה היה הצעד הכי לא מתבקש מבחינתו של קאון עצמו, ולא רק מבחינתו. הוא רק בן 30, והעונה האחרונה שהציג ברוסיה, כבר אמרנו, הייתה הדבר שהכי קרוב להגדרה "עונת השיא". רק ב-2010 היה בכושר כזה, וגם אז הוא קלע פחות (9.1 נקודות בממוצע לעומת 9.9 העונה). הוא לא שחקן של מספרים, אף פעם לא היה - אבל כזה שכל מאמן היה רוצה בזכות כל התכונות הנכונות ששחקן כדורסל רוצה שיהיו לו, ונטועות בקאון מהרגע שעשה את הצעדים הראשונים על המגרש.
במשך כל החודשים האחרונים הדיווחים על מעבר של קאון ל-NBA היו באוויר, אבל כשהגיעה ההודעה מצידו על פרישה ערכם ירד והאפשרות שיתחיל דרך חדשה מעבר לים נראתה פחות ריאלית. בתזמון מצחיק, 72 שעות בלבד אחרי ההודעה הראשונית, הניצוץ נדלק בשנית - וקאון חישב מסלול מחדש לעבר הגשמת החלום.
"עוד מוקדם לדבר על סיום הקריירה", שיחרר צפירת הרגעה בראיון לעיתון "ספורט אקספרס". "סיימתי את הפרק האירופי שלי, אבל אם תגיע הצעה מה-NBA אני בהחלט מתכוון לקפוץ עליה. אני מאוד רוצה לנסות את מזלי שם".
"הוא כמו ספוג"
וקאון, בחור מחושב אך ספונטני שכמותו, גם ידע בדיוק באיזו קבוצה הוא הולך לעשות את טבילת האש בארה"ב. עתידו בליגה הטובה בעולם נקבע כבר בדראפט 2008, אז נבחר במקום ה-56 על-די סיאטל. הזכויות עליו הועברו די מהר לקליבלנד, שראתה בסנטר הארוך (2.11) מניה ששווה להשקיע בה. ספק להניח אם היא בעצמה העלתה בדעתה שתממש את האופציה עליו שבע שנים לאחר מכן, כשאותו קאון כבר השתקע באירופה ונראה בדרך הבטוחה לסיים בה את הקריירה.
את ההישג המשמעותי הראשון בחייו רשם קאון בליגת המכללות, שם הוסיף שורה ענקית לרזומה כשזכה עם קנזס באליפות. מי שהביא אותו לקאבלירס היה דני פרי, הג'נרל מנג'ר של קליבלנד באמצע העשור הקודם, שסיפר לתקשורת האמריקאית על ההחלטה לבחור בו בדראפט ההוא – אך לא להביא אותו עוד באותה העונה ל-NBA. "חשבתי שצריך להיות סבלני", הודה, "אבל גם ידעתי שהוא קשוח, חכם ודרוך. הוא שומר מעולה ועושה את החברים שלו טובים יותר. הוא לא יפחד מדבר ב-NBA ומאוד יעזור לקליבלנד. הוא כמו ספוג, סופג כל דבר שהמאמנים אומרים לו. אני מאוד אוהב את הסגנון שלו".
קאון נצפה במהלך אחד המשחקים של הקאבלירס בליגת הקיץ לצד בלאט ולברון ג'יימס. כבר אז עיתונאים מקומיים טענו שבקבוצה לא ממהרים לקבל לגביו החלטה. בסוף היא נפלה, ולטובתו. ב-Q ארנה כבר מחכה לו בן ארצו טימופיי מוזגוב לאיחוד מרגש בעמדה מספר חמש, בדרך להקמת מושבה קטנה ורוסית תחת מי שאימן את השניים בנבחרת (בלאט). הג'נרל מנג'ר דייויד גריפין, שבונה על קאון כגיבוי למקרה שאנדרסון ורז'או לא יצליח להיות כשיר בזמן לפתיחת העונה, לא ישבור עבורו קופות חיסכון וצפוי להעניק לו חוזה צנוע (בין חצי מיליון דולר למיליון).
לא נעים מבחינת מי שברוסיה הרוויח קרוב ל-3 מיליון בעונה, ואם יצטרף לקליבלנד יצטרך לחתוך נתח משמעותי מהמשכורת שלו. אבל גם לא כל-כך נורא. ככה זה כשנכנסים בשערי ה-NBA בפעם הראשונה בגיל 30: ההגעה אל חוף מבטחים דינה להיות מלווה בפשרה כלכלית, ואולי גם בשינוי בסדרי העדיפויות. "ההזדמנות לנצח יותר חשובה לי מהכסף", התייחס לסכום המופחת שיכנס לו בחשבון הבנק בעונה הקרובה. "אני לא בכדורסל בשביל זה ורוצה רק ליהנות מלשחק עם השחקנים הגדולים באמת. זה הדבר החשוב יותר".
חלק מההצלחות, אבל גם מהטראומות
זריקת העונשין המצחיקה של קאון צברה לעצמה שם ברחבי אירופה. הוא גם קצת גמלוני ובכלל, לא נראה מסוג השחקנים שמאמנים ב-NBA מחפשים. אין בו קפיציות או אתלטיות והקליעה לא באמת יכולה להרתיע אף הגנה. קאון ידע לחפות עליהם כל השנים בזכות אינטליגנציה וצניעות. בשביל דייויד בלאט זה הספיק כדי להביא אותו כסותם החורים הלא רשמי בקו הקדמי, או לפחות זה שייתן לשחקני החמישייה אוויר ברגעים החשובים. בדיוק מה שהיה חסר לו כדי לזכות באליפות.
לפחות בהתחלה, הסיטואציה שמחכה לו בה לא בהכרח תאיר לו פנים. הוא לא יקבל הרבה צ'אנסים, וגם באלה שיקבל יצטרך להרשים בדברים הקטנים. הכמות שלהם תלויה בעיקר בשאלה האם ורז'או יהיה כשיר בסוף אוקטובר. אם כן, את כמות הפעמים שייזרק למערכה ייתכן ויהיה אפשר לספור על כף יד אחת. אם לא, קאון יוכל להיכנס לעניינים בצורה שקטה יותר. ובכל מקרה, זה לא ממש תלוי בו.
במהלך כל השנים האחרונות קאון היה צסק"א וצסק"א הייתה קאון. בכל השנים בהן שיחק בה הוא היה שותף מלא ללא פחות משבע אליפויות, אבל גם לחלק נכבד מהטראומות והכתמים. שניים
מהם הגיעו בזה אחר בזה בשנתיים האחרונות. במשחק חצי הגמר האלמותי מול מכבי ת"א וההפסד הדרמטי מסל הניצחון המטורף של טייריס רייס, הוא היה אחת מנקודות האור של מסינה עם 14 נקודות. השנה התסריט המוכר חזר על עצמו כמעט במדוייק, רק המוציאה להורג התחלפה. באותו מעמד בדיוק אולימפיאקוס ניצחה את תיאודוסיץ' ושות' עם באזר-ביטר חלומי של ואסיליס ספאנוליס. קאון שוב כיכב (עם 11), צסק"א שוב אכלה אותה. התסכול השתלט מחדש. הזכרונות צפו בשנית. הלב נשבר לו.
לא יהיה מופרך לקבוע הוא שהמסורת הלוזרית של האימפריה הייתה הטריגר לפרישה המוקדמת שלו, במיוחד אם נזכרים בכך שהיה מהבאנקרים שלה במשך תקופה כל כך ארוכה. אחד השחקנים המזוהים איתה ביותר, עוגן אצל כל מאמן. עד שבאה קליבלנד ושלפה אותו מהקור של רוסיה אל עולם חדש, רחוק כל-כך מכל מה שהכיר, במגרש של הענקיים.
בחודש שעבר קאון נחת באוהיו כדי לחפש דירה ולהתאקלם בעיר החדשה שלו. החתימה הרשמית בקליבלנד היא רק עניין של זמן, כשלפי הדיווחים רוב תנאיו של הסנטר עם הקבוצה כבר מסוכמים בעל פה. בקליבלנד לוקחים את הזמן, איתו ספציפית ובאופן כללי.
גם החוזה עם טריסטן תומפסון, למשל, עדיין לא נחתם. אף אחד שם לא ממהר. מעדיפים ליהנות מהחופש. כשהדברים עם תומפסון ייסגרו, גם ההודעה על צירופו של קאון אמורה לצאת. כשזה יקרה נוכל לדבר על סאשה קאון באופן סופי כשחקן NBA, שינסה להוכיח שעם ממוצעים חד-ספרתיים ב-142 הופעות יורוליג אפשר לבוא לסגנית האלופה - ולעזור לה לזכות באליפות.
לפנייה לכתב/ת 
