מאבק חד-הוריות: "אם אצא לעבודה יפחיתו את המזונות"
18 אלף אמהות יחידניות מקבלות דמי מזונות מהמדינה, אך ברגע שהן יוצאות לעבוד מקצצים אותם. "זה מצב בלתי אפשרי", אומרת אם חד-הורית. האוצר: הורחב הסיוע במסגרת מס הכנסה שלילי
"הדרך היחידה עבורי לעשות לילדים חג היא להיעזר בעמותות ואנשים טובים. המשכורת שאני מקבלת מעבודות זמניות גורמת לזה שדמי מזונות שאני מקבלת מהמדינה ירדו. זה מצב בלתי אפשרי". כך אומרת טינה לוי (38), אם חד-הורית לשניים.
המצוקה של לוי, שמתגברת לקראת תקופת החגים מרובת ההוצאות, משותפת לחד-הוריות רבות שמתמודדות במשך כל השנה עם מציאות של מפרנס יחיד ודמי מזונות שהמדינה מקצצת ברגע שהן יוצאות לעבודה. אבל למרות התחייבות של ממשלות קודמות, גם תקציב 2016-2015 שאושר אינו מתקן את העוול. בעקבות כך חד-הוריות וארגונים חברתיים המסייעים להן יוצאים למאבק ציבורי.
לוי היא אחת מכ-18 אלף חד-הוריות שזכאיות לדמי מזונות מהמדינה, אשר מקוצצים כאמור מיידית עם יציאתן לעבודה. דמי המזונות מהביטוח הלאומי עומדים בממוצע על כ-2,000 שקל בחודש, לאחר שתובעים את הסכום מהאב וגובים אותו באמצעות ההוצאה לפועל.
העיוות בחוק גורם לכך שברגע שהאם יוצאת לעבודה - מקצץ הביטוח הלאומי את דמי המזונות שהוא מעביר לה עד לביטולם המוחלט. הקיצוץ מתחיל כשהאם משתכרת יותר מ-600 שקלים: על כל שקל שהיא מרוויחה יותר מסכום זה, מורידה המדינה 60 אגורות. במקרה שבו שכרה מגיע ל-6,000 שקל בחודש, היא לא זכאית עוד לדמי מזונות מהביטוח הלאומי כלל.
במשרד האוצר אומרים כי המודל המתאים לסיוע לחד-הוריות אינו מצוי בתיקון חוק דמי מזונות, וכי גם על פי המלצות הוועדה למלחמה בעוני הפתרון טמון בהגדלת מענק ההכנסה להורים יחידים. במשרד מדגישים כי המלצה זו בגובה של כ-90 מיליון שקל אומצה במסגרת החלטת הממשלה על התוכנית הכלכלית והונחה לחקיקה בכנסת עבור התקציב הקרוב. עם זאת, לדברי רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד שגיבשה את נוסח הצעת החוק לתיקון חוק דמי המזונות, יישומו של המהלך להגדלת מס ההכנסה שלילי עבור חד-הוריות יידחה עד לשנת 2017.
"לא מדובר בקצבה קלאסית אלא בתיקון של מצב חברתי שהמדינה מחויבת לעשות", אומרת יעל עמא"ר, מנהלת פרויקטים בקרן לידידות, שמסייעת ל-8,800 חד-הוריות בכרטיסי מזון לקראת החג. "אלו נשים במצב משפחתי מורכב, לרבות מהן יש בעיית דיור ורובן משתכרות שכר נמוך ממילא. בחגים המצוקה צפה על פני השטח כי יש יותר הוצאות וגם כי החג מסמל תקופה של רווחה שחסרה מאוד במקרה הזה שלהן. אנחנו מנסים להקל אבל דרוש תיקון יסודי שיפתור את המצב", הסבירה.
עלות תיקון החוק, שהופיעה כבר בתוכנית התקציב של הממשלה הקודמת, נאמדה ב-52 מיליון שקל. זאת לפני שמחשבים את גביית הביטוח הלאומי מבני הזוג המסרבים לשלם מזונות. שיעור הגבייה עומד על כ-60%.
בארגונים חברתיים מותחים ביקורת על משרד האוצר בעקבות אי תיקון החקיקה בתקציב החדש. "ציפינו שהקואליציה הנוכחית, שבה מכהן בתפקיד בכיר מי שעמד בראש הוועדה למאבק בעוני ואימץ את הדרישה להסיר את חסמי התעסוקה של ההורות העצמאיות - תיושם ההבטחה של שרי האוצר והרווחה הקודמים", אמר מלמד. לדבריו, "התיקון הדרוש נתקל שוב במחסום הידוע - הלוא הוא אגף התקציבים. אבל לא נוכל לשתוק יותר. גורלן של משפחות רבות מוטל על כפות המאזניים". הוא הבטיח: "המאבק הציבורי שניהלנו בשקט מול הממשלה יוחרף. אנו מצפים כי מקבלי ההחלטות, השרים וחברי הכנסת יטילו את כובד משקלם וינחו את הפקידות הבכירה לפעול".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "חבל שגורמים אינטרסנטיים בוחרים להצדיק את עצם קיומם על ידי תקיפה של פקידי ציבור. לחד-הוריות המצטרפות למעגל העבודה יש זכות ליהנות ממענקי עבודה (מס הכנסה שלילי) שאף הורחב בתקציב הנוכחי במטרה לתגמל אותן באופן מוגבר". הם הזהירו: "בהעדר תמריץ ליציאה לעבודה עלול להיות מונצח מצב קיים של עוני בקרב המשפחות החד-הוריות". לדברי האוצר, החלטותיו מקדמות יישום של חלק ניכר מהמלצות הוועדה למלחמה בעוני: "כך 1.7 מיליארד שקל בשנה הקרובה יוקצו ליישום המלצות הוועדה במשרדים השונים, בנוסף להגדלת קצבאות הילדים והחלת חיסכון לכל ילד. ההמלצות כוללות גם סיוע להורים יחידים כאמור".
ח"כ מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר, מסר כי "אחרי שנדחה יישום מס ההכנסה השלילי לחד הוריות, זה לא מפתיע שלא מתייחסים גם לעוול הזה. זה היה בתקציב ויש כסף עבור זה, שני התיקונים החשובים הללו גם יחד עלותם 140 מיליון שקלים, פחות מהוזלת האלכוהול. ישראל חייבת לעודד אנשים שמתקשים בחיי היום -יום לעבוד".
לפנייה לכתב/ת 
