שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מלחמה, שלום: היפנים נפרדים מהפציפיזם
    בסוף מלחמת העולם ה-2 הכתיבה ארה"ב ליפנים את החוקה שלהם והטמיעה בציבור היפני את הפציפיזם. אלא שאותה ארה"ב, שנזקקה לבעלת ברית באסיה במלחמה הקרה וכעת זקוקה לשותפה נגד האיומים הסיניים והצפון קוריאניים, היא זו שדוחפת את היפנים ליטול חלק פעיל בסכסוכים עולמיים

     

    מחאה קולנית ואלימה בפרלמנט היפני    (צילום: רויטרס)

    מחאה קולנית ואלימה בפרלמנט היפני    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ביום שבת, בשעות הבוקר המוקדמות, צעדה יפן צעד נוסף לעבר השתתפות צבאה בלחימה מעבר לים גם אם היא עצמה לא תהיה תחת מתקפה ישירה. לא כולם מסכימים שהדבר יהיה טוב למדינה ורחובות הערים רועשים ממחאה קולנית, בייחוד מחוץ לבניין הפרלמנט.

     

    עוד סיפורים מרתקים בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    המגבלות שהוטלו על הצבא היפני נכתבו בחוקה הפציפיסטית שהוכתבה ל"ארץ השמש העולה" על ידי המנצחת הגדולה במלחמת העולם השנייה, ארצות הברית. אלא שבמשך תקופה ארוכה, השמרנים מהמפלגה הליברל דמוקרטית קראו עליה תיגר ורצו לשנות את מה שהם כינו "מגבלות לא הגיוניות" על הכוחות המזוינים של המדינה.

     

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)
    אף שהצבא היפני עדיין לא השתחרר מכבליו הרבים, חבילת הצעות החוק שאושרו בסוף השבוע על ידי הפרלמנט היא צעד נוסף לעבר ביטול הדרגתי של המגבלות על הכוחות המזוינים. השינויים בחוקה אולי אינם גדולים, אבל ראש הממשלה שינזו אבה הצליח להביא לשינוי משמעותי במעטפת הביטחונית היפנית ומולו אופוזיציה גדולה ולעשות צעד נוסף בדרך לצבא "נורמלי" למדינה האסייתית.

     

    ממדינה ללא צבא למדינה עם "כוח להגנה עצמית"

    בתחילה, לאחר מלחמת העולם השנייה, יפן לא הייתה אמורה בכלל להחזיק בצבא. ארה"ב, ששלטה במדינה מ-1945 ועד 1952, רצתה לעקור את המיליטריזם היפני שהוביל את היפנים למלחמה. תחת סעיף 9 בחוקה החדשה שאומצה ב-1947, העם היפני ויתר על השימוש בכוח כדי לפתור סכסוכים בינלאומיים ועל הזכות להחזיק בכוחות קרקע, אוויר ויבשה לצורך מטרה זו.

     

    אולם, המחשבה האמריקנית השתנתה עם פרוץ מלחמת קוריאה. היא החלה לראות ביפן בעלת ברית פוטנציאלית במהלך המלחמה הקרה ולא כאיום. בעקבות התעקשות אמריקנית, יפן הקימה ב-1954 את מה שמכונה "כוח להגנה עצמית". אף שיש ביפן כאלה שמטילים ספק בחוקיות של המהלך, רבים מקבלים את זה שסעיף 9 בחוקה התיר ליפן להחזיק בצבא גדול למדי ומצויד היטב שמסוגל להגן על המדינה.

     

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    לאורך זמן, ממשלת יפן, שוב בעקבות לחץ אמריקני, מתחה את ההגדרה שלה להגנה עצמית ושלחה את צבאה למשימות במזרח התיכון, באפריקה ובמקומות נוספים בעולם שאינן משימות לחימה. וברוב המקרים, צעד זה זכה להתנגדות ציבורית עזה.

     

    נקודת המפנה: מלחמת המפרץ ה-1

    מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991-1990 הייתה נקודת מפנה משמעותית. יפן, אז מעצמה כלכלית בעולם, העניקה תמיכה פיננסית גדולה למאמץ המלחמתי נגד משטרו של סדאם חוסיין בעיראק. אולם היא ספגה ביקורת על כך שהעניקה סיוע קטן מדי ומאוחר מדי ושלא שלחה את חייליה לבעלות הברית בראשות ארה"ב.

     

    "משבר המפרץ אילץ את יפן להתמודד עם שאלות רבות שהיא לא נתקלה בהן מאז מלחמת העולם השנייה", מסר משרד החוץ היפני בדו"ח השנתי שלו לשנת 1991. שנה לאחר מכן, למרות התנגדות קולנית, הפרלמנט היפני אישר לצבא להצטרף לכוחות שמירת שלום של האו"ם ברחבי העולם, והוא עסק בעיקר בפעולות שיטור ובניית תשתיות ולא בלחימה. עשור לאחר מכן, חוק מיוחד שאושר בעקבות התקפות 11 בספטמבר 2001 בארה"ב התיר ליפן לשלוח כלי שיט של הצי לאוקיינוס ההודי כדי לתדלק ספינות של הקואליציה האמריקנית. ב-2004, חוק מיוחד נוסף התיר שליחה חד-פעמית של כוחות לעיראק לצורך פרויקטים של בנייה.

     

    רוצה לקחת חלק פעיל בקהילה הבינלאומית. ראש ממשלת יפן שינזו אבה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    רוצה לקחת חלק פעיל בקהילה הבינלאומית. ראש ממשלת יפן שינזו אבה(צילום: EPA)
    החקיקה האחרונה מתירה באופן רשמי רבות מפעילויות אלה. הממשלה לא תזדקק יותר לחוקק חוק מיוחד בכל פעם שתרצה לערב את הצבא בפעילויות מעבר לים, אולם היא מחויבת לקבל את אישור הפרלמנט לצורך זה.

     

    ממשלות קודמות התנגדו ל"הגנה העצמית הקולקטיבית"

    הסעיף החדש בחוקה היפנית שעורר את הוויכוח הציבורי הלוהט ביותר מאפשר לצבא, לראשונה מאז סיום מלחמת העולם השנייה, לבוא לעזרת בעלות ברית שנמצאות תחת מתקפה אך ורק אם המצב נתפש כאיום מיידי וקריטי ליפן.

     

    ממשלות קודמות ביפן החשיבו את ההגנה העצמית הקולקטיבית כרעיון שמנוגד לחוקת המדינה. הקבינט של אבה הפך את המדיניות ואישר בשנה שעברה את הפרשנות החדשה לחוקה.

     

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)
    אישור הצעות החוק החדשות שנוגעות לצבא היפני עבר ללא בעיות משום שלקואליציה השלטת של אבה יש רוב בשני בתי הפרלמנט. אולם, הדבר לא מנע את המחאה הגדולה - הן ברחובות והן בפרלמנט עצמו, מצד חברי אופוזיציה, שכמה מהם צעדו באיטיות מופגנת לעבר מסירת פתקי ההצבעה שלהם כאות מחאה.

     

    דור חדש של פעילים נגד מלחמה קם ביפן

    בכלל, המחאה הנוכחית נגד שינוי החוקה הפציפיסטית הולידה דור חדש של פעילים אנטי-מלחמה, רובם סטודנטים, והם מצליחים בדרכם הקולנית לפגוע בפופולריות של ראש הממשלה אבה. המפגינים טוענים שהחוקים החדשים מהווים פגיעה בסעיף 9 בחוקה ודרשו מראש הממשלה להתפטר מתפקידו.

     

    אפשר לומר שארה"ב הצליחה אולי יותר מקיוותה והחדירה ביפנים את הרוח הפציפיסטית העזה, שבאה לידי ביטוי בחוקה היפנית שאף שהוכתבה על ידי האמריקנים אומצה על ידיהם.

     

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

    גורמי ממשל אמריקניים נזהרים שלא לדרוש מיפן לבצע שינויים במדיניות הצבא שלה, לפחות לא באופן פומבי. אולם על רקע עליית האתגר הצבאי שמציבה סין והאיומים הצפון קוריאניים,
    הם אומרים שיקבלו בברכה כל מה שיפן יכולה לעשות כדי לחזק את שיתוף הפעולה הצבאי הבילטרלי ולתרום יותר לביטחון האזור, תחת מגבלות החוקה שלה.

     

    אבה נחוש להפוך את יפן לשחקן מוביל בקהילה הבינלאומית, אולם המצביעים בארצו לא בטוחים שדרך זו נכונה. למרות הקיפאון הכלכלי, יפן נהנתה מעשורים של שלום תחת החוקה הפציפיסטית ודרכה להתחזקות כלכלית התעצמה. זה מקור לגאווה עבור היפנים, בייחוד כשמשווים את המצב כיום לתבוסה במלחמה ולהרס האדיר שהביאה למדינה הממשלה המיליטריסטית במחצית הראשונה של המאה ה-20.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    מפגין שורף את דגל צבא יפן בטוקיו
    צילום: AP
    מומלצים