בן 10 מצא חותם מהר הבית מלפני 3,000 שנה
החותם נמצא על ידי ילד מרוסיה שהשתתף בפעולות לסינון עפר מהר הבית. ארכיאולוג שעובד באתר: "הוא כל כך נדיר, זה היה מבחינתי ממש כמו למצוא אוצר". זו הפעם הראשונה שחותם כזה נמצא בירושלים
מתביי צופלב, תייר בן 10 מרוסיה, מצא חותם נדיר בן כ-3,000 שנה, מתחילת ימי בית המקדש הראשון. החותם התגלה במפעל סינון העפר מהר הבית, והוא שימש ככל הנראה דמות רמת דרג לחתימת אגרות ומסמכים.
פעולות סינון העפר מתבצעות באתר הסינון בגן הלאומי עמק צורים בירושלים, אשר פועל יותר מעשור בחסות אוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף עמותת אלע"ד ורשות הטבע והגנים. המפעל עוסק בסינון עפר שהוצא באופן בלתי-חוקי מהר הבית, בעת חפירות הרסניות של הווקף המוסלמי שנערכו בסוף שנות ה-90.
"כשהמשפחה שלי ואני ביקרנו בישראל נסענו לטיול בירושלים", מספר צופלב. "היו הרבה דברים מעניינים אבל החוויה המשמעותית הייתה ביקור בחפירה הארכיאולוגית. הסבירו לנו מה לעשות והתחלנו לעבוד. אחרי כמה זמן מצאתי משהו קשה, וזו הייתה חותמת עתיקה. ממש שמחתי ורצתי לאחראי על החפירות להראות לו, הוא אמר לי שזה עתיק מאוד וצריך לנתח את זה. זה גילוי משמח מאוד".
הלל, הארכיאולוג שהיה בשטח בזמן חשיפת החותם, סיפר כי עם מציאת הממצא הייתה התרגשות גדולה: "משפחה של תיירים עסקה בסינון העפר, כשלפתע אחד העובדים קרא לי בהתרגשות וביקש ממני להגיע בדחיפות. לתדהמתי ולשמחתי הבחנתי בחותם. מיד כינסתי את כל מי שהיה נוכח באותו יום באתר והראיתי להם את הממצא הנדיר. התקשרתי גם לממונים עליי וסיפרתי להם על החשיפה. אני עובד באתר הסינון קרוב לעשר שנים וזו הייתה הפעם הראשונה שמצאתי חותם מהסוג הזה, שהוא כל כך נדיר. זה היה מבחינתי ממש כמו למצוא אוצר".
לדברי ד"ר גבריאל ברקאי, המנהל את אתר החפירות, זו הפעם הראשונה שמתגלה בהר הבית ממצא מתקופה זו. "החותם הוא בעל צורה חרוטית (קונית), הוא עשוי אבן גיר בצבע חום וגובהו 16 מ"מ. בתחתיתו העגולה, שקוטרה 14 מ"מ, נחרתו דמויות של שני בעלי חיים זה מעל זה, אולי חיית טרף והטרף שלה. החותם מנוקב, כך שניתן היה לתלותו על פתיל. גילוף דמויות בעלי החיים עשוי בצורה קווית וסכמטית, דבר המקשה על זיהויים המדויק".
ד"ר ברקאי הוסיף כי "מקבילות סגנוניות לחותם זה התגלו ברחבי הארץ, בין היתר בתל גזר, בתל בית שמש ובתל רחוב, אך זו הפעם הראשונה שחותם כזה נחשף בירושלים. כל המקבילות שהתגלו באתרים אחרים, עם צורת חותם ועיטורים דומים, שויכו למאות ה-11 – 10 לפנה"ס, שהם ימי היבוסים וימי כיבוש ירושלים על ידי דוד, ובניית המקדש והקריה הממלכתית בידי בנו שלמה".
עבודת סינון העפר נעשית על ידי מתנדבים ותיירים המגיעים מהארץ ומכל רחבי העולם ועד עתה השתתפו בהן יותר מ-170 אלף איש. "מכיוון שמעולם לא התבצעה חפירה מסודרת בהר הבית, הממצאים שבידינו מספקים מידע בעל ערך רב שעד כה לא היה נגיש לחוקרי ירושלים", אומר יצחק דבירה, מייסד הפרויקט. "למרות שהממצאים לא התגלו באתרם המדויק, יש בידינו יכולת לזהות ולתארך את מרביתם באמצעות מקבילות מאתרים אחרים שנחפרו. פיתחנו שיטות מחקר וטכניקות סטטיסטיות לניתוח הנתונים, אשר עוזרים לנו להבין טוב יותר את משמעות התפלגות הממצאים בשפכי העפר והזיקה לאתרם המקורי בהר הבית".