שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    למה? ככה
    הילה בן גרא, שחקנית מפרדס חנה, הקימה בניו יורק תיאטרון שנותן לכולם הזדמנות להיות שחקנים. עכשיו היא מכינה אירוע שיתקיים במקביל פה ובתל אביב. הכי סטרט אפ
    יש בדיחה חוצת דורות, מגזרים ומגדרים, על הנטיה העקשנית של ילדים לשאול ׳למה׳. מוצגות להם עובדות חיים, סלע איתן שאין עליו עוררין ועדיין, הם בשלהם, ׳למה׳.

     

    משהו עם השנים נשחק ומתמסר לעובדות התרבות והמציאות שמוכתבות לנו והשאלה התמימה והטבעית הזאת, ׳למה׳, לא נשאלת.

     

    הילה בן גרא, שחקנית מפרדס חנה, נחתה בעיר הכי סוחפת בעולם, העיר ששואבת לקצב שלה, לגודל והעושר שלה, עם או בלי שמלה אדומה ושתי צמות ושאלה ׳למה׳.

     

    בגיל 33 הילה בן גרא שואלת מדי שבוע את השאלה למה. היא לא תמיד שאלה שאלות, למעשה, עד לפני זמן לא רב התשובות נראו לה בהירות.

     

    ״נולדתי בירושלים, ובילדות נהגתי לבקר בתיאטרון הקרון והתאהבתי״, היא מספרת. ״באופן טבעי היה לי ברור שזה יהיה המסלול שלי ונרשמתי ללימודים בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין״. הילה דבקה במסלול, התמידה בלימודים ויישמה כלל בסיסי שלמדה בדרך אל התואר, ״ליצור את העבודה שלך לעצמך. בבית הספר״, היא מסבירה, ״לימדו אותנו שאסור לנו לשבת ולחכות שעבודות יגיעו, מאודישן לאודישן, אלא לייצר לעצמנו את היצירה״.

     

    באה בעקבות האהבה. בן גרא | צילומים: ידין גולדמן ()
    באה בעקבות האהבה. בן גרא | צילומים: ידין גולדמן

     

    עם חמש חברות מהלימודים הקימה בן גרא אנסמבל תיאטרון בשם ׳כביסה שחורה׳, וביחד הן כתבו, הופיעו, שיווקו והתמידו. ״זה היה קברט אופטימי על חמש נשים שמכבסות את הכביסה המלוכלכת שלהן. שיחקנו, ביימנו והפקנו את ההצגה שעלתה בסוזן דלל ובצוותא במשך כמעט שלוש שנים. אבל הבעיה עם קבוצה של נשים״, היא מוסיפה, ״זה שתהליכי החיים שלהן לפעמים מאלצים שינויים. שתיים מחברות הקבוצה נכנסו להריון, נאלצנו להחליף אותן, היו כל מיני גלגולים, קשיים ואתגרים שלמרות הסיפוק והרצון, הקשו עלינו להמשיך עם האנסמבל״.

     

    בינתיים, בן זוגה האמריקאי של בן גרא התעקש לחזור לארה״ב וביקש שתצטרף אליו. בלי לשאול את ה׳למה׳, ובלי לדעת מה יביא ה׳איך׳, עברה השחקנית הפעילה והפעלתנית לניו יורק.

     

    כשהיא משתקעת בעיר הגדולה, היא נפרדה מבן הזוג שלמענו עברה, ולא מצאה את דרכה בעולם המשחק. ממש אז, הגיע הלמה, שהוביל ל׳איך׳.

     

    ״למדתי מחזאות אצל גולי מאקי ובימוי אצל ג'ק הופסיס (Tony Award winning director of The Elephant Man). היה לי ברור שאני מעוניינת לפתוח כאן קבוצת תיאטרון אבל לא ידעתי איך היא תראה. בינתיים, ג'ק הפך להיות המנטור שלי והוא כיוון אותי בכך שהציב בפני אתגר. שאל אותי שאלה פשוטה: במה חברת התאטרון שאפתח תהיה שונה מכל חברת תאטרון אחרת בניו יורק? מה חסר כאן?״.

     

    הילה טרם עלתה על הרעיון המהפכני, אבל זה כבר היה קרוב. היא כתבה את המחזה הראשון שלה באנגלית שנקרא Places You'll Go בהשראת הספר המפורסם של דר סוס בו בחנה את המושג הצלחה. ״זה התחיל כשיתוף פעולה בין ישראלים ואמריקאים. הבאתי ישראלים לביים ולכתוב מוזיקה, הבאתי אותם במיוחד כי אני מרגישה שישראלים יוצרים ממקום אחר וזווית הראיה שלנו שונה. השחקנים היו כולם אמריקאים״.

     

    המחזה של בן גרא זכה להצלחה. המחזה הופיע בדיקסון פלייס ביולי 2014 והעניין שעורר החזיר אותו לבמות בדיקסון בנומבר. המחמאות וההערות הובילו את השחקנית-יזמית הישראלית למצוא בדיוק את מה שחיפשה. ״הדבר שהדהד יותר מהכל היה שאנשים יצאו מההצגה ואמרו שהם צריכים לחשוב טוב טוב על החיים שלהם. המחזה הניע משהו אצלם וזה הניע אותי לייצר תיאטרון ששואל שאלות״.

     

    כך נוצרה ׳למה׳. חברת הפקות מיוחדת במינה שכל פרויקט שהיא משחררת עוסק בשאלה. חובת התשובה על הצופים. ״את נואל מקדופי, השותף שלי בLama פגשתי בשיעור. לאחר מכן הצטרפו חנה לאן כמנהלת פרוייקטים ושיווק וגניפר בונד כמנהלת הפקה. בימים אלו אנחנו מראיינים עוד מתמחים לשלוש משרות בחברה. כולנו מתנדבים בLama, חברה ללא מטרות רווח באמונה במטרה שלה והחזון הוא אחד, אבל כזה שיכול להיות מהפכני. באופן עיקבי להעלות שאלות שמעודדות כתיבה חדשה ונועזת מכל קצוות תבל ולתת השראה לזויות ראיה שונות וחזון תיאטרלי״.

     

    מזה מספר חודשים, שואלים בחסות ׳למה׳ שאלות והאינטרפטציות מרתקות וסוחפות בכל פעם עוד ועוד צופים. ״באפריל 2015, התחלנו עם פרוייקט השאלה החודשית בדיקסון פלייס שבלוואר איסט סייד. עד כה שאלנו:Are we free?, Why Monogamy? What do you want to be when you grow up? Why New york

     

    ׳למה׳ מתמקדים בעיקר בשאלות חברתיות פילוסופיות ומגדירים את הקטעים שמועלים כ׳כתיבה נועזת׳, ותיאטרון פרינג׳.

     

    ״כישראלית בארה״ב , בעיקר בניו יורק שהיא מרכז הקפטיליזם, כשתמיד יש מרדף אחרי משהו אינסופי, יצאתי למסע להבין מה זה, מה זה ההצלחה והרדיפה הזו, זה נעשה בצורה קומית, אני לא הייתי מהישראלים שרוצים לעשות קופה, אני רואה תרבות ושואבת את מה שמעניין בה, לכן יש לנו שפע של נושאים שמגיעים מהחיים כאן״.

     

    את הרעיונות מתחילים אולי לשאול כאן, אבל את התשובות מחפשים ׳למה׳ בכל העולם. ״כישראלית בארץ אחרת, אני יודעת שהזווית והתפיסה ממקום למקום משתנה. מרתק לגלות איך הדברים נתפסים ונראים ומורגשים במקומות שונים״.

     

    בכל חודש, מעלים ׳למה׳ שאלה, ומאפשרים לכותבים מכל קצוות תבל לספק תשובה במשך 3 שבועות. ״אנחנו פותחים את זה להגשה ומקבלים קטעים מגוונים ביותר. הצוות שלנו בוחר את הקטעים שיועלו בערב המופע, בלי ליידע אילו קטעים נבחרו, ובלי לדעת מי יעלה איתם״.

     

    הילה והצוות מעודדים את הזרמת האנדרנלין האקסטרימית טרם המופע כשגם השחקנים מקבלים פשוט מידע על קיום המופע ומגיעים בתקווה לקבל קטע להקריא
    ובתקווה גדולה לא פחות שיצליחו להעלות איתו כראוי. ״הכותבים מגיעים, השחקנים מגיעים, בלי אודישן, מי שרוצה מגיע, ואומר אני מעוניין לבוא. בזמן הזה, אני מדברת עם השחקנים, ונותנת להם טקסט 15 דקות בלבד לפני ההקראות, יש התרגשות. התהליך עם השחקנים מאוד דינמי, והחומרים נקראים בצורה עיוורת, בלי מידע אישי על הכותב. אנחנו מנסים לגוון. אין מגבלות של גיל או מגדר. הקטע גם לא נבחר לפי הכתיבה הכי טובה אלא הזווית, הגיוון והאמירה״.

     

    האווירה, כך מספרים כמה צופים נלהבים, מיוחדת במינה. ״אנשים נשארים, חושבים, גם שותים ונהנים. זה בילוי אינטלקטואלי״.

     

    כארגון ללא מטרות רווח, ׳למה׳ פותחים את המופעים לקהל הרחב ללא תשלום או הרשמה מראש. אחרי שקיבלו את ההזדמנות הראשונה מה׳דיקסון פלייס׳ בלואר איסט, הגיעה הצעה מתיאטרון ה׳קריין׳ המוכר של האיסט ווילג׳, גם הוא בניהול ישראלי. ״כשראיתי את המופע של ׳למה׳, התרשמתי יותר מהכל מההנאה של הקהל״, מספר ארז זיו, מנהל התיאטרון. ״אנחנו אוהבים להציג דברים חדשים ומרעננים והשאלה של ׳למה׳ נראתה לנו מאוד מתאימה. התכנית הזאת מבריקה. אני אוהב לפגוש אנשים מעניינים ולרענן רעיונות חדשים. התכנית שלהם היא בדיוק כל אלו. יש דרך קבע אנשים חדשים, כשרונות חדשים וחשוב לנו להישאר צעירים״.

     

    את שיתוף הפעולה החגיגי עם התיאטרון יעשו למה בפרויקט מיוחד שיעלה בשבוע הבא, ב-19 באוקטובר.

    ״לאחר חופשת הקיץ, אנחנו חוזרים החודש עם "השאלה החודשית" בפרוייקט שנקרא The Monthly Swap , שיתוף פעולה עם "פרוייקט המחזאים" הישראלי בשות רועי מליח רשף ונעה מרגלית שמפיקה את הפרוייקט בארץ״.

     

    השאלה בערב הזה תישאל במקביל בישראל, באוזן בר התל אביבי ובניו יורק. ״תיערך הקראה של כותבים אמריקאים וישראלים (מחזאים, משוררים ומוזיקאים) במקביל, בשתי הערים, סביב אותה שאלה: What is your enemy?

     

    באירוע החד פעמי תומכת גם הקונסוליה בניו יורק מסייעת במימון הפרוייקט. ״אנחנו נשמח לראות איך זה יתקבל גם בארץ, ואם יהיה ערב מוצלח נמשיך להעלות ערבים כאלו במקביל מדי חודש. אני חושבת״, מדגישה הילה, ״שהכתיבה הישראלית מאוד מתאימה לנו וזה חסר בניו יורק. הפרינג׳ הישראלי מאוד מתקדם ויש לנו מה לחדש.

     

    אני חושבת שהרבה אנשים אוהבים לשאול שאלות״, היא מסכמת, ״ומה רע בלעשות את זה על בירה וכמה צייסרים?

     

    לכל השחקנים קוראת הילה להגיע בשעה 20:00, כשצוות שופטים יערוך קאסטינג למעוניינים להקריא, אין צורך באודישן או רזומה מראש (בערך 20 שחקנים יקראו וישתתפו.)

    והקהל הרחב מוזמן להצטרף ב-20:15 ללא תשלום

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים