MX5: אנדרואיד בטעם תפוח
מייזו מציגה מכשיר זול, חזק ועם מסך ומצלמה טובים. בסך הכל זה מכשיר מוצלח אחרי שמתרגלים לשליטה המוזרה באנדרואיד וסולחים על העברית הלא תקינה. בקיצור: חסרים לו שני כפתורים. סקירה
כמו כל יצרנית סינית (ולא רק) שמכבדת את עצמה גם למייזו יש מכשירים שמחקים את אלו של חברת אפל. הטוויסט אצלה זה שבנוסף לעיצוב יש איזה רצון למתוח את גבולות מערכת ההפעלה לשימוש שיהיה כמה שיותר דומה לזה של האייפון. זה מיוחד ושונה, אבל דורש זמן להתרגל.
יחד עם בעיות העברית, תג המחיר של 1,699 ו-1,949 שקלים (32 או 64 ג'יגה) עושים את MX5 לעסקה פחות משתלמת מזן פון של אסוס למשל או בלייד S6. גם לסמסונג וסוני יש דגמי ביניים במחירים דומים. למכשיר שנתיים אחריות באמצעות היבואנית באג והוא מגיע ללא אוזניות.
עיצוב ואיכות הרכבה
כאמור הוא לא הראשון או היחיד שעושה את זה, אבל ההשפעה של אפל ניכרת בעיצוב החיצוני של המכשיר. מעוגל, כפתור בית, האלמנטו התחתון של החיבור והרמקול. במבט ראשון על השולחן הוא עשוי להטעות. כשמרימים אותו מגלים את הטעות: שילוב מתכתי פלסטיקי לא יוקרתי במיוחד. הוא אולי נראה כמו אייפון שש, אבל מבחינת הגימור הוא גם קצת אייפון 3G. בכל מקרה אם נניח את חוסר המקוריות: מכשיר יפה עם שולי מסך צרים במיוחד ופינות מעוגלות בשלדה אחודה. המימדים: 149 גרם קלילים ל-150 מ"מ אורך, 76 מ"מ לרוחב ודקיקות של 7.6 מ"מ. לשם השוואה - בגודל של LGG4 בערך. התחושה היא שמדובר במכשיר עמיד והוא עובד באופן תקין גם אחרי שנפל לי כמה פעמים.
תפוח בטעם מרשמלו
למכשיר על גבי אנדרואיד 5.1, ממשק עילי המכונה FlyMe. הוא לא נוצץ או יפה. מראה מינימליסטי לטעמי. הוא מציג כמה מסכי בית לדפדוף בהם כל הצלמיות והווידג'טים מסודרים ולא כמגירה (כמו בסמסונג). ניתן לסדר למטה ארבעה אייקונים לגישה מהירה.
בכל מה שקשור לתפעול, המכשיר נבנה מסביב לחוסר. למייזו בניגוד ליצרניות אנדרואיד אחרות, אין כפתורים פיזיים (או "כמו פיזיים") של חזרה ודפדוף. יש לו רק כפתור "בית" כמו של אייפון עם שתי פונקציות: אם נלחץ עליו נגיע למסך הראשי, אם נלטף בעדנה המשמעות היא אחורה. כדי לדפדף ולסגור אפליקציות יש למשוך את האצבע מלמטה (הכפתור הרבוע הוא גם קורא טביעות אצבע ומתפקד מצוין).
מנגד, יש אפשרות ל"נקודת מגע": עיגול על המסך שיכול להיות קיצור דרך למחוות לשיתוף, לחזרה לאחור וכדומה. את הנקודה אפשר להזיז בכל המסך בלחיצה ארוכה. מה שמגלים: היא תמיד תפריע למשהו בסוף. כי זה הקטע של מסך מגע - מופיעים בו דברים בכל מיני מקומות. אז נכון, זה עשוי לפתור חלק מהבעיה בתפעול, אבל היי, יודעים מה יפתור את הבעיה לגמרי? כפתורי אנדרואיד נורמליים.
בכל מקרה: אחרי כמה שבועות עם המכשיר אין לי שום בעיה עם הדרך הזו, אבל אם אני נותן למישהו את המכשיר לרגע אני צריך להסביר לו. זה לא אינטואטיבי. גרסאות האנדרואיד האחרונות מעולות, ואין שום סיבה לעשות את זה. המערכת שלך כיצרן לטעמי אמורה כמה שפחות לשנות וכמה שיותר להתקרב לנקייה של אנדרואיד, שזה אחד היתרונות שלה - אפשר לעבור בין מכשירים בקלות. יש בדיוק חברה אחת שיכולה להכניס שינויי תוכנה וחומרה גורפים.
נכונה תשובה זו
הדבר השני שפחות התחברתי אליו במכשיר הוא התרגום הבעייתי מעברית, שגורם להרגיש שמדובר במכשיר מדרגה פחות טובה. למשל, במידה ונקשיב לשיר אז במקום לומר שאין קובץ מילים יופיע "אין ליריקה" והשיא: "נכונה תשובה להחליק" תרגום שגוי של Swipe right to answer.
שמתי לב גם שעל המכשיר יש קיצור דרך לחנות האפליקציות של מייזו ולאיפיון של המכשיר (טפטים) ושם יש רק תוכן בסינית. מנדרינית כמדומני.
ביצועים
מלבד הדברים הממשקיים הכל טוב: המכשיר מציג תפעול שוטף ומהיר של שלל אפליקציות לבד ובמקביל. מבחני ביצועים שמים אותו יחד עם מכשירי פרימיום אחרים. למשל LGG4. אין שום בעיה לשחק או להשתמש ביישומים זללנים. בשימוש רגיל הסוללה (3150) תספיק ליום עבודה עם עודף. בשימוש בזבזני 6 שעות של הקרנת סרטים ומשחקים. בחברה מבטיחים טעינה מהירה: מאפס ל-25% ב-10 דקות. ועד 60% ב-40 דקות באמצעות המטען המקורי. לא עבד לי. הגעתי ל-22% סוללה ב-40 דקות. 12% ב-10 דקות. סטנדרטי.
תצוגה
מסך האמולד מציג 5.5 אינץ' ברזולוציה של 1920 על 1080 - בצפיפות של 401 פיקסלים לאינץ'. לא רע בכלל. חד. מאוד נעים לצפייה בסרטים וסדרות. ממש טוב יחסית למכשיר במחיר הזה.
צילום
המייזו מציג חיישן מצלמה אחורית של 20.7 מגהפיקסל ומצלמת סלפי של 5 מגהפיקסל. התוצאות טובות - גם בתנאי תאורה לא אופטימליים. האפליקציה של הצילום פחות נוחה מאחרות. פחות אינטואטיבית.
