שתף קטע נבחר

המבקר: טיפול כושל בתעופה הפנים-ארצית

הוחלט לסגור את שדה התעופה בהרצליה ושדה דב בלי חלופות, הטיפול בתשתיות הוזנח במשך שנים וליקויים נמצאו גם בשירות לנוסע ותנאים נלווים. מבקר המדינה קובע מי האחראים: משרד התחבורה ורשות שדות התעופה

נחיתה באילת (צילום: יאיר שגיא) (צילום: יאיר שגיא)
נחיתה באילת(צילום: יאיר שגיא)

"ממצאי הדו"ח מצביעים על הטיפול הכושל של משרד התחבורה ושל רשות שדות התעופה במשך שנים ארוכות בכל הקשור לפיתוחן של תשתיות תעופה פנים-ארצית במדינה ולתחזוקתן". זו השורה התחתונה בדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד'), בפרק העוסק ברשות שדות התעופה.

 

בשדות התעופה האזרחיים בארץ, פרט לנתב"ג, טסו 2,385,311 נוסעים בשנה שעברה, בכ-96 אלף טיסות. יותר ממחצית הנוסעים עברו בשדה התעופה באילת וכשליש מהם בשדה דב בתל אביב.

 

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא התייחס בדו"ח בין היתר להחלטת הממשלה מפברואר 2009, שקבעה כי באחריות שר התחבורה לערוך בחינה ולבדוק היתכנות להקמת שדה תעופה פנים-ארצי חלופי באזור עין שמר לשדה התעופה הרצליה. באוקטובר 2012 קבעה הממשלה כי באחריות מנכ"ל משרד התחבורה לקדם את פינוי שדה דב, ולבנות תשתיות להעתקת הפעילות התעופתית האזרחית המתקיימת בו.

שדה דב בתל אביב. אין חלופה (צילום: תומריקו) (צילום: תומריקו)
שדה דב בתל אביב. אין חלופה(צילום: תומריקו)

מה קרה בפועל? המבקר מצא כי כשש שנים לאחר מועד החלטת הממשלה הראשונה טרם אישר משרד התחבורה תוכנית אב לתשתיות תעופה, לשדות תעופה ולמנחתים. בנוסף, המבקר העיר כי במשך כארבעה עשורים לא פעלו רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה באופן ראוי ומספק להסדרת שדה התעופה הרצליה; עקב כך נפגעו הסיכויים להסדרתו בפועל ולהרחבת הפעילות בו.

 

הוא הוסיף כי למרות החלטת הממשלה על פינוי שדה התעופה הרצליה בשנת 2009, עד סיום הביקורת לא הכין משרד התחבורה חלופה ראויה לשדה מחד גיסא ולא נקט את הפעולות הנדרשות לדחיית פינויו מאידך גיסא, וזאת לנוכח החשש להשלכות החמורות שבפינויו על התעופה הכללית.

 

לגבי שדה דב, מצא שפירא כי הממשלה החליטה על פינוי שדה דב מבלי שהושלם תהליך מציאת חלופות לשימושי השדה, לא נמצאו נימוקים בקרב מקבלי ההחלטות שיתמכו בפינויו של השדה האזרחי במועד שנקבע, בזמן שהמתקן הצבאי ימשיך לפעול לפחות שלוש שנים נוספות. בנוסף, משרד התחבורה לא הנחה את גורמי המקצוע לבחון את היתכנותה של תוכנית לבחינת מסלול חלופי בשדה דב.

 

כשנתיים מהמועד שנקבע בחוק הטיס טרם הסתיים תהליך רישוים של שדות התעופה אילת וחיפה, ושניהם פועלים מכוחו של רישוי זמני.

 

המבקר גם מצא ליקויים בנושא שירות לנוסע ותנאים נלווים בשדות התעופה הפנים-ארציים. בדו"ח נכתב כי בנוהל הפיקוח של רשות התעופה האזרחית אין הנחיות לביצוע בדיקות הנוגעות לשירות לנוסע או לתנאים הנלווים בשדות התעופה. הרשות אינה בודקת נושאים אלה במסגרת הביקורות שהיא עורכת בשדות התעופה השונים.

 

בנוסף, כתב שפירא, הנהלת רשות שדות התעופה לא עמדה על שיפור רמת השירות לנוסע ונושא זה כלל לא נבחן. "הנהלת רשות שדות התעופה והנהלת חטיבת מסופי גבול ושדות התעופה הפנים ארציים לא ערכו בחינה כלשהי, לא מיסדו קריטריונים או מדדים לרמת השירות לנוסע ולא הגדירו מדדים בנושא", כתב המבקר.

 

המבקר כתב בסיכום הפרק בדו"ח כי "המצב חמור במיוחד לנוכח החלטות הממשלה לסגור את שדות התעופה הרצליה ושדה דב בזמן הקרוב, בלי שהוכנו להם חלופות מתאימות, והכול תוך כדי פגיעה קשה בתעופה הפנים-ארצית". הוא הדגיש כי "הצורך בהסדרת הנושא ידוע כבר שנים רבות, ואף על פי כן הממשלה, משרדי התחבורה והביטחון ורשות שדות התעופה לא טיפלו כנדרש בתכנון לטווח הארוך של שדות תעופה פנים-ארציים, ברישוים ובפיתוחם כנדרש".

 

בחלק ההמלצות כתב המבקר כי "על משרד התחבורה, על רשות התעופה האזרחית ועל רשות שדות התעופה, בתיאום עם מערכת הביטחון ומשרד הפנים, להשלים בהקדם האפשרי את תכנונה ואישורה של תוכנית אב לשדות תעופה ולמנחתים וכן למבנה עתידי של התעופה האזרחית הפנים-ארצית".

 

תגובות

ממשרד התחבורה נמסר כי המשרד "הציע מספר חלופות להקמת שדות תעופה בהרצליה ושדה דב, אך משרד הביטחון הביע התנגדות נחרצת לכל חלופה שהוצעה עד כה, והציב התניות תפעוליות שהפכו כל חלופה ללא ישימה".

 

עוד נמסר כי "נושא תשתיות התעופה במדינה הוא נושא מורכב. מדינת ישראל היא מדינה זעירה, מוקפת אויבים ובעלת צרכים ביטחוניים גדולים.

 לחיל האוויר ניתנת עדיפות ברורה ועליונה על פני התעופה האזרחית, ומשרד הביטחון הוא הבעלים והמחזיק ברוב המכריע של התשתיות התעופתיות הקרקעיות במדינת ישראל. כמו כן המרחב האווירי התעופתי מצוי כמעט כולו בידי חיל האוויר".

 

תגובת רשות שדות התעופה: "ביצוע תקציב הפיתוח של רשות שדות התעופה עומד על למעלה מ-70 אחוז ומשלב בתוכו פרויקטים ארוכי טווח אשר אינם ניתנים למדידה לאורך השנה אלא תלויים בהתקדמות הפרויקט, בכלל זה פרויקטים רב שנתיים דוגמת הקמת שדה התעופה רמון שתמנע והמערכת הביטחונית (HBS). הנהלת רש"ת פועלת להאצת ההשקעות בשדות התעופה בישראל וההתחייבויות עומדות על כ-80 אחוז בביצוע הפרויקטים השוטפים. ההשקעות בפרויקטים השונים והרב שנתיים הן ממקורותיה הפנימיים של רשות שדות התעופה. אי פיתוח שדות התעופה בהרצליה ובשדה דב תואם את החלטות הממשלה להעתקת הפעילות מהשדות ולסגירתם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יאיר שגיא
המראה מאילת
צילום: יאיר שגיא
מומלצים