שתף קטע נבחר

"זה לא סימון מוצרים, זו אזהרה - כמו סיגריות"

"אף משווק לא ירצה לעבוד איתנו": בעלי עסקים ביהודה ושומרון הביעו דאגה בעקבות ההודעה על סימון מוצרים מההתנחלויות, אך מבטיחים להתאושש. עובדים פלסטינים חוששים שיפוטרו בשל הפסדים שייגרמו, וברמת הגולן נערכים לתקופה הקרובה: "מחפשים שווקים אחרים, בעיקר במזרח"

 

 

 

 

 

ביהודה ושומרון מגיבים בחשש לאישור סימון המוצרים באירופה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ביהודה ושומרון מגיבים בחשש לאישור סימון המוצרים באירופה(צילום: AFP)

בעלי העסקים והעובדים הפלסטינים ביהודה ושומרון הגיבו אמש (ד') בחשש בעקבות אישור ההחלטה של האיחוד האירופי לסמן מוצרים מהשטחים שנכבשו ב-1967. "זה לא סימון מוצרים - זו אזהרה, כמו בסיגריות", אמר בעל יקב בבנימין, "אף משווק לא ירצה לעבוד איתנו". עובדים פלסטינים דואגים שיאבדו את פרנסתם: "אני רק רוצה להביא לחם לאישה וילדים. אם יהיו הפסדים לעסק בעקבות הסימון - יפטרו עובדים".

 

יעקב ברג, בעל יקב ביישוב פסגות שבבנימין, טען כי המהלך האירופי אינו סימון, אלא אזהרה, כפי שמודפס על חפיסות של סיגריות. "אם לא נפעל לחיזוק המכירות הסימון יפגע בנו מאוד", אמר. "אף משווק לא ירצה לעבוד איתנו. היום אני עומד על 250 אלף בקבוקים בשנה, כ-70% מתוכם אני משווק לחו"ל. כדי לספוג את הסימון, אני צריך למכור כפול מכך. עסקים שלא יוכלו לעמוד בזה יעזבו את יהודה ושומרון או יסגרו לגמרי".

 

עם זאת הבהיר ברג כי הוא לא יעזוב את יהודה ושומרון וימשיך למכור את מוצרי הארץ. "אנחנו נתאושש", הצהיר.

 

"פעם שיווקתי לאירופה 70% והיום אני כבר עומד על 20%", סיפר קוקי אלבז, מנהל גידול תמרים בבקעת הירדן. "זו פגיעה, אבל היום אנחנו נפתחים לשווקים אחרים. גם את הסימון למדנו לעקוף - התמר שלי מגיע ללונדון ואחד המשווקים מחליף עטיפה ומוכר אותו תחת שם אחר".

 

פלסטיני מחברון, שעובד ביקב בקריית ארבע, הסביר שהוא חושש לעתידו בעקבות המהלך האירופי. "אני צריך להביא פרנסה למשפחה שלי, אין לי מקום אחר לעבוד בו", סיפר. "אם ייגרמו הפסדים ליקב זה עלול לגרור פיטורי עובדים. אני לא מתעסק עם פוליטיקה, אני רק רוצה להביא לחם לאשתי ולילדים. המשכורות והתנאים טובים, אין כמעט עבודות כאלה בחברון".

 

"סימון המוצרים הגיע כחלק מלחץ של הרשות", סיפר פלסטיני אחר שעובד באחד המפעלים באזור חברון. "הסימון מאירופה הוא תוצאה של המצב הקשה פה, ישראל והפלסטינים לא יודעים לאן הם הולכים. אין לסימון משמעות, המתנחלים הרי לא יפנו שטחים, זה לא יקרה. גם חשוב לזכור שמדובר במקום עבודה מכובד שקשה למצוא ברשות הפלסטינית".

 

ממועצת יש"ע נמסר בתגובה לסימון המוצרים: "יהודה ושומרון זה חלק ממדינת ישראל, וסימון מוצרים משמעותו פגיעה בעצמאותה של מדינת ישראל ובריבונות שלה. באיחוד האירופי לא למדו מהעבר ומובילים מהלכים חד-צדדים ומדיניות אנטי-ישראלית, שיפגעו בעיקר בערביי יהודה ושומרון שעובדים בתעשייה שגדלה ומתפתחת. אנו מצפים לתגובה נחרצת של מדינת ישראל שתחזק את הכלכלה וההתיישבות". 

 

עסקים ברמת הגולן: "גל עכור שהמדינה צריכה להתמודד איתו"

העובדה כי האיחוד האירופי כרך מוצרים ברמת הגולן יחד עם אלה המגיעים מהיישובים מעבר לקו הירוק הכעיסה את החקלאים, התעשיינים ומקבלי ההחלטות ברמה, אך לא הפתיעה אותם. חלקם מצמצמים בשנים האחרונות את הייצוא לאירופה ואחרים דווקא מדגישים את הישראליות של מוצריהם. במועצה הזהירו היום כי ההחלטה על סימון מוצרים היא בעיה אסטרטגית והינה "חלק מגל עכור שהמדינה צריכה להתמודד איתו".

 

אבנר צלמון, ממושב רמות, הוא בעליו של בית הבד, הממוקם באזור התעשייה של קצרין. כ-40 אחוז ממוצריו מיועדים לייצוא, אך רק 4% מכלל המוצרים מיועד לשוק האירופי. "זה ברור כבר שנים שהאירופאים אינם מתמודדים עם הפלישה האיסלאמית ובסופו של דבר הדרך שלהם להשיג שקט היא באמצעות שיתוף פעולה איתם נגד ישראל", אמר צלמון. "אני רואה את זה כבר שנים וזה רק מדרבן אותי לחפש שווקים אחרים, בעיקר במזרח".

סימון מסוג אחר ביקב בזלת שבגולן (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
סימון מסוג אחר ביקב בזלת שבגולן(צילום: אביהו שפירא)
  

ביקב בזלת, במושב קדמת צבי, מקפידים דווקא להדגיש את מקורם הישראלי של המוצרים, ובקבוקי השרדונה גולן-נגב מתוצרת היקב פקוקים בפקקים שעליהם מודפס דגל המדינה. "אנחנו יקב ציוני מראשיתו", אמרה הערב מנהלת השיווק, אבישג מירוני. "אנחנו מתגאים ומדגישים את המוצא של המוצר שלנו, ורואים בכך לא רק מעשה ציוני אלא גם כלכלי. אנחנו מקבלים תגובות טובות מאוד מלקוחות בעולם, גם בשטח וגם בחנות האינטרנטית שלנו.

 

"התשובה לחרמות ולסימון המוצרים צריכה להיות של הציבור הישראלי – שיבוא לחזק את הכלכלה המקומית, ירכוש תוצרת כחול-לבן ויבוא לטייל בגולן, ולהשאיר את הכסף בבית", הוסיפה.

 

ביקב מיוצרים מדי שנה 80 אלף בקבוקי יין שרובם לייצוא, וכ-20 אחוזים מהם משווקים באירופה. בעליו של היקב, יואב לוי, אמר גם הוא כי ההחלטה על סימון המוצרים נובעת מסיבות פוליטיות פנימיות של המדינות האירופאיות וחששן מהאיסלאם. "מי שמכתיר שם מלכים וראשי ממשלות הם האזרחים האיסלאמים אז ברור שהם יזרקו את ישראל לכלבים", אמר.

 

יש לציין כי המפעלים הגדולים יותר בגולן - כמו יקבי רמת הגולן, מי עדן ואחרים - תלויים יותר בשוק האירופי ומי עדן אף פועלת באירופה בייצור של מים מינרליים ממעיינות מקומיים.

 

ראש המועצה אזורית גולן, אלי מלכה, קיבל את הבשורה על ההחלטה האירופאית בעודו עסוק בירושלים בנושא החזרת הטבות המס ליישובי המועצה. לדבריו, ההחרמה היא בעיה אסטרטגית משמעותית למדינת ישראל. "ראוי שהממשלה תתייחס בכובד ראש וברצינות לחרם של האיחוד האירופי, שחל לא רק על תוצרת מעבר לקו הירוק אלא על התוצרת הישראלית כולה, ובהמשך גם על האקדמיה, המחקר, הכלכלה ותחומים נוספים. ההחלטה על סימון המוצרים הינה חלק מגל עכור שהמדינה צריכה לדעת להתמודד איתו ברמה הבינלאומית על כל היבטיו".


פורסם לראשונה 11/11/2015 23:43

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביהו שפירא
הסימון של היקב ברמת הגולן
צילום: אביהו שפירא
מומלצים