סימון המוצרים - בניגוד לעקרונות השוק החופשי

ההחלטה השנויה במחלוקת של האיחוד האירופי להטיל חרם על מוצרים ישראלים שיוצרו ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים ובגולן, מדגישה את הקשר התדיר והסמוי לעתים מן העין, הקיים בין כלכלה ובין הפוליטיקה.

עוד בערוץ הדעות:

דאעש והפלסטינים - זה לא אותו דבר

10 סיבות מדוע יש לאסור שימוש ב"רובוטי הרג"

מדינה דרוזית בסוריה כחלק מהסדר החדש

בשבחי הציניות

לשים גבול לטרור

קשר זה מתקיים עוד מאז המאה ה-16 בתקופת המרקנטליזם. תקופה שבה מדינות אירופה שהיו שרויות בעויינות האחת מול השנייה, יישמו מדיניות כלכלית המתערבת בסחר החוץ וביקשו כל אחת לייצר בגבולות מדינתה את כל המוצרים האפשריים, גם אם ייצור זה אינו יעיל כלכלית וזאת במטרה למנוע ייבוא של מוצרים וסחורות מן המדינה השכנה.

המדינה המרקנטליסטית האמינה כי כמות המוצרים והסחורות הנו סופי ולפיכך קיים "משחק סכום אפס", משמע הרווח את המדינה האחת הוא ההפסד של המדינה האחרת. הרי אם נייצר בתוך גבולותינו את כל צרכינו, האמינה המדינה המרקנטליסטית, לא נזדקק לתוצרתם של המדינות השכנות העוינות לנו. יתירה מכך, תפיסת עולם זו שאפה לקיום עודף ייצוא מול ייבוא (שהוגבל על ידי מדיניות מיסוי מכס אגרסיבית), זאת על מנת ליצור תלות של המדינה השכנה בה ובכך להפחית את רמת האיום של המדינה השכנה אשר תחשוש לפתוח מולה במלחמה.

תפיסה זו הציבה אם כן, את השיקול הפוליטי מעל השיקול הכלכלי במדיניות סחר החוץ של אותם הימים. מאז ועד היום חווה העולם הפוליטי והכלכלי שינויים רבים ותפיסות כלכליות חדשות הופיעו והשתרשו בחשיבה הכלכלית של מדינות העולם בכלל ושל מדינות אירופה בפרט. אחת מהן, אם לא הבולטת ביותר, היא הגישה הליברלית שהופיעה בשלהי המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, עם פרסום ספריהם המיתולוגיים של אדם סמית ("עושר העמים" בשנת 1776) וחברו לגישה, דויד ריקרדו ("על עקרונות הכלכלה המדינית והמיסוי",1817).

משחק סכום אפס

בספרים אלו מוצגת גישה המתנגדת להתערבות המדינה בכלכלה וקוראת לאפשר את קיומו של שוק חופשי שינותב על ידי "יד נעלמה" המשקפת את רצונותיהם החופשיים של בני האדם. במקביל, מצדדת גישה זו בהסרת הגבולות הכלכליים בין המדינות וראיית העולם כיחידה גלובלית אחת. כך תושג על פי תפיסתם של הפילוסופים הליברליים יעילות כלכלית מרבית היות והייצור במשק אינו מוגבל וסופי ולפיכך לא מתקיים "משחק סכום אפס" בין המדינות הסחורות האחת עם השנייה (בניגוד לתפיסת העולם המרכנטליסטית). לדידם של הוגי הגישה הליברלית, פתיחת הגבולות הכלכליים, החסמים והמכסות תגדיל את הייצור ותוריד עלויות. תפיסה ליברלית זו אומצה על ידי מדינות העולם המערבי והחלה מתפשטת ומתרחבת בשאר מדינות העולם, עד אשר הפך עולמנו לעולם ליברלי, גלובלי וקפיטליסטי.

תמוהה אם כן החלטת האיחוד להכנסת שיקול פוליטי אל תוך המערכת הכלכלית הליברלית וליישום

 מדיניות מתערבת בסחר החוץ ובשוק החופשי, שהרי זו כעין חזרה למדינות כלכלית קדומה ופחות מפותחת שאינה הולמת את העולם הכלכלי המודרני של היום.

יתרה מכך, פגיעה מכוונת מצידן של מדינות האיחוד במכירת המוצרים המיובאים מישראל יכולה להוות כמכת בומרנג כנגדם. שהרי סביר כי מדובר במוצרים איכותיים במיוחד, שהרי אלמלא כן, לא היו מיובאים מלכתחילה מישראל אל מדינות אירופה. כמו כן, ברור לכל כי ייבוא מוצרים ממדינות זרות תורם להגברת התחרותיות במשק המקומי ולהורדת המחיר על ידי כוחות השוק החופשי. לפיכך נראה כי מעבר לצידוק הפוליטי השנוי במחלקות הקשור להחלטה זו, יש במהלך שכזה גם כשל כלכלי לוגי העומד בסתירה לתפיסת העולם הכלכלית הליברלית המאומצת על ידי מדינות אלו בימים שבשגרה.

ד"ר ארז כהן, המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים ומזרח תיכון באוניברסיטת אריאל