המורים של המדינה בעיר הגדולה
זוכי תחרות ‘המורה של המדינה’ קיבלו טיול פרס לניו יורק, וגילו שלכולנו יש עוד מה ללמוד
כיתוב: “אצלנו במערכת החינוך יש יחסי קרב, כאן הכל שקט”.
כל מי שבילה כמה ימים בכיתת לימוד מבין שלהיות מורה זה לא כל כך פשוט. וכל מי שלמד ממורה או לא למד ממנו, יודע שמורה אחד ויחיד יכול לשנות את כל חווית הלימוד שלך, יכול להרים אותך ולהפיל אותך, יכול לשנות לך את החיים. הקלישאה לא רחוקה מהאמת. מורה טוב הוא באמת מורה לחיים.
בשבע השנים האחרונות החליטו בישראל לתת מקום של כבוד למקצוע המאתגר, כאשר הכריזו על תחרות לאיתור ׳המורה של המדינה׳. ביוזמה משותפת של מפעל הפיס, "ידיעות אחרונות," הסתדרות המורים ו-ynet הכריזו על תחרות בת שלושה שלבים.
בשלב הראשון נשלחים טפסי המועמדות, שבהם ניתן להמליץ על מועמדים.
״כל אחד יכול להמליץ על מחנכים״, מספר אלון פוטרמן, מנכ״ל תלמ״א, ואחד היוזמים והשופטים. ״הממליצים מספרים על מה שמיוחד באנשי החינוך שהם מכירים, סיפור אישי או דעה. אנחנו מקבלים המלצות מתלמידים, ותיקים או חדשים. מתרגשים בכל פעם לראות שגם קולגות וגם הורים ממליצים על המורים שהיו עבורם בלתי נשכחים״.
את הסיפורים מפרסמים מדי שבוע בעיתון, בין השאר על מנת לחשוף את עבודתם החיונית של המורים, בתקווה לחולל שינוי במעמד המורה בכיתה ובכלל. העולים לשלב השני נתבקשו למלא שאלון נוסף ומורחב, ו-15 המועמדים האחרונים הגיעו לראיון בפני ועדת הפרס, המורכבת מאישים בכירים בתחום החינוך, החברה, התעשייה והכלכלה בישראל.
״למשל״, מספר אלון, ״אני הייתי נציג מתחום החינוך, איתן הבר מפוליטיקה וממשל, מאיר שלו כנציג ספרותי, ועוד, כשכל אחד בוחן את המורה מזווית העיסוק וההתמחות שלו. אני בחרתי לנקוב בשאלות שיאפשרו לי להבחין באהבה וההבנה של המקצוע וחשיבותו. שאלתי בדרך כלל את המועמדים על השיעור אותו הם הכי אוהבים ללמד ולא רק ממה שהם מחוייבים ללמד. בנוסף שאלתי מי הם אותם תלמיד או תלמידים שזכורים להם במיוחד״.
מתוך 15 המועמדים האחרונים שישה מורים זכו לתואר הנחשק, שהוענק להם בטקס במעמד נשיא מדינת ישראל רובי ריבלין, ושר החינוך נפתלי בנט. במסגרת הפרסים, קיבלו ששת המורים תעודת הוקרה, לפטופ והדובדבן על הקצפת היה השתלמות יוקרתית בניו יורק מתנת תלמ״א (תוכנית לאומית למצוינות באנגלית).
״לכל מערכת חינוך בעולם יש שתי מטרות״, מצהיר פוטרמן. ״האחת להכין את התלמיד לחיים במדינה בה הוא מתגורר, והשניה הינה להכין אותו לתחרות בשוק הגלובלי. לכן בנינו במיוחד את המסלול בארה״ב, במטרה לחשוף אותם לתכניות לימודים שונות וייחודיות, ולשמוע ולראות בשטח את העבודה היומיומית כאן, בבתי הספר השונים”.
הזוכים הם אורנה כהן, מורה להיסטוריה ולאזרחות בתיכון ו' בבאר שבע, ירון כרמי, מחנך ורכז שכבה בתיכון אמי"ת בר אילן ברמת־גן, עינת ברקו, מחנכת כיתות א'־ב' בבית ספר הבונים בקריית ביאליק, הינד עליאן, מורה לחינוך ומדעים בבית ספר כי"ח לחירשים בירושלים, אייל סיני, מורה לפיזיקה בתיכון רבין במודיעין, וקרן יוליס, מחנכת ומורה לתקשוב בבית ספר אשכול בנס ציונה.
עבור אורנה כהן השמחה כפולה. זו הפעם הראשונה שלה כאן בניו יורק ועדיין, כשאנחנו משוחחים איתה אחרי 5 ימי השתלמות, קשה לה לעכל. ״הכל כל כך גדול, עיר עם הרבה אנרגיות״, היא אומרת. שמה של אורנה השתרבב לתחרות כשבוגרים מבית הספר, ביניהם מאור זגורי המפורסם, המליצו עליה. ״זה סיפוק מדהים. התרגשתי מאוד״.
כמו המורים האחרים, גם אורנה חשה שלמדה הרבה מאוד מהחשיפה לשיטות הלימוד הנהוגות כאן. ״לראות את שיתוף פעולה, פעילות הקהילה ואהבת האדם, היכולת להתאים את הפעילות של היהודים כאן לחיים וגם לישראל הפתיעה אותי. זה קירוב לבבות מרגש”.
אורנה מספרת שחמשת הימים שבילו בניו יורק היו סוחפים ומאתגרים. ״הרבה דברים הפתיעו אותי, כל יום עברנו חוויה. המסע כלל ביקורים בבתי ספר כדי לראות את הקשר בין הקהילה המקומית. ראיתי שיטות הוראה חדשות. למשל הקניית הערכים הצבת גבולות, המפגש יצר רצון אצלי ואצל המורים שהגיעו איתי לחדש ולהתחדש״.
פוטרמן, שבחר את בתי הספר בהם יבקרו, חשב שגם המורים הישראלים וגם המקומיים יכולים להרוויח מהמפגש. ״השפה, הטכניקות, זו חוויה פותחת עיניים לכולם. גם מהישראלים אפשר היה ללמוד. בכל שיחה שקיימנו הגדרנו חוקים. לא מציגים מציאות אחת בתור טובה והשניה רעה, אלא מה כל אחד יכול ללמוד״.
מימין לשמאל: ירון כרמי, אלדד דיל, אורנה כהן, אלון פוטרמן )מנכ״ל תלמ״א(, הינד עליאן, קרן יולוס ועינת ברקו
אורנה שמחה שהלימוד היה הדדי. ״אנחנו מצידנו שיתפנו אותם בשיטות הוראה, וכמובן שהן שונות. המסקנה היא שיש לאמץ את השיטה שמתאימה לך ותמיד להיות פתוח לשינויים״.
המורים הישראלים מספרים שהמארחים קיבלו אותם בשמחה, גם בבתי ספר יהודיים וגם ציבוריים, וגילו עניין לשמוע על מערכת החינוך הישראלית. ״המפגשים מאפשרים הפרייה הדדית. אצלנו במערכת החינוך יש יחסי קרב. כאן יש הכלה ולמידה חוויתית, וזה שונה, מדהים היה לראות באיזה שקט מתנהלים שיעורים. אפשר לראות את השוני גם בעובדה שהקשר החם שאני מנהלת עם תלמידים לא התקבל כאן״.
ירון כרמי גם הגיע לתחרות בזכות המלצות של תלמידים, וגם מהסיפורים האישיים שלו, הופתעו המורים המקומיים. ״הצגנו אסטרטרגיות שונות מהמנטליות המקומית, בעיקר הקשר שלנו עם התלמידים. כשתלמיד נפרד מחברה שלו למשל הוא יכול להתקשר אלי ולשתף אותי. פה לא מכירים דרכים כאלו והבנתי מהתגובה שלהם שזה ממש לא מקובל. החוויה המקצועית״, הוא מוסיף, ״מדהימה ולבבית, כולם כיבדו אותנו ושיטות ההוראה שנחשפתי אליהן הן מאוד מגוונות, למדנו שיטות ייעול כמו לתת לילדים לדבר אחד עם השני לפני שנותנים תשובה, להשתמש יותר בדרמה תוך כדי לימוד״.
המורים מספרים על דרכי התמודדות עם סיוע לילדים עניין אמו שראו בבית ספר בניוארק, נחשפו לפילוסופיה שמאפשרת הזדמנות לטעום וללמוד מגוון רחב של תחומים כמו בהיברו סקול בברוקלין, ניהול כיתה ועיצוב נורמות התנהגות שלטענתם עלול למנוע בעיות יותר בעתיד.
״אתם זכיתם בתואר המורה של המדינה בגלל התלמידים שלכם, בגלל הרגעים שהעצה, התבונה, התמיכה ואולי גם הגערה שלכם - שינו את חייהם. מערכת החינוך הישראלית ניצבת כיום בפני אתגר אדיר״, אמר להם נשיא המדינה בטקס הענקת הפרס. ״היא מורכבת מארבעה זרמי חינוך שונים, מארבעה מחנות שונים שהולכים ומתקרבים בגודלם: דתיים, חילונים, חרדים וערבים. אנחנו צריכים מורים דגולים כמותכם שיעזרו לנו למצוא את הדרך המשותפת. אין זה אתגר פשוט אך אנו יודעים כי חוסנה של ישראל, כמו גם עתידנו ותקוותנו, הם המונחים על כף".
זוכי תחרות המורה של המדינה
מומלצים
