דו"ח מיוחד / על ז'וז'ה מוריניו
גאון כדורגל, טקטיקן, אחד המאמנים הגדולים בעולם. אבל הגישה הפרובוקטיבית שלו והפה הגדול שתמיד היו חלק מההצלחה שלו, עושים העונה את הפעולה ההפוכה ומעמיקים את המשבר בצ'לסי. הערב (21:45 בסמי עופר) הוא ינסה להבטיח מול מכבי ת"א מקום בשמינית גמר ליגת האלופות
כשנשאל על המצב הביטחוני, והאם היו שחקנים שפחדו להגיע לישראל למשחק הערב (21.45) מול מכבי ת"א בליגת האלופות, מוריניו אמר שלא, שכולם בסדר, אבל גם הוסיף: "אין לי גראם לה־סו בסגל".
לה־סו היה מגן שמאלי בצ'לסי ובנבחרת אנגליה. כשצ'לסי הגיעה לישראל ב-2001 לשחק מול הפועל ת"א, לה־סו היה אחד השחקנים שחששו לבוא לישראל ונשארו באנגליה, ומוריניו מצא את הזמן להיכנס בו. למה? כי שחקן העבר, שעובד היום בהתאחדות האנגלית וכפרשן, דיבר עליו לא יפה, ויותר מפעם אחת. הוא טען שמוריניו, בפרשת הרופאה אווה קרניירו, החזיר את צ'לסי עשרות שנים לאחור. אז מוריניו זרק קטנה, ופתאום זו הכותרת הראשית בכל העיתונים והאתרים בממלכה. כולם מדברים על מה שמוריניו רוצה שידברו עליו. הכל מחושב.
וזה, אולי, הסיפור של ז'וזה מוריניו האדם. מי שנחשב לאחד המאמנים הגדולים בעולם, כנראה גם בהיסטוריה, דואג לעבוד מחוץ למגרש באותה אינטנסיביות שבה הוא עובד באימונים או על לוח השרטוטים. במשך שנים, הדרך שבה מוריניו מתנהל בתקשורת – באמירות ישירות ועקיפות לשחקנים שלו, בהצהרות על אנשי מקצוע אחרים – נחשבה ככזו שמוסיפה להצלחה שלו ומסיטה את האש מנושאים שעליהם הוא מעדיף שלא ידברו.
אבל העונה, כמו שטוענים לה־סו ורבים אחרים, הגישה הזאת דווקא פוגעת בו – וגם בקבוצה שלו. "אף אחד לא חושב שכל מה שמוריניו עושה הוא חלק מתוכנית־על", הוסיף לה־סו בראיון אחר. "הוא בכלל לא מנסה להשיג משהו, אלא סתם פוגע בכולם".
אף אחד לא חולק על יכולותיו של מוריניו כמאמן, כטקטיקן, אפשר לומר גם כגאון כדורגל. אבל האם הסגנון הפרובוקטיבי שלו בניהול קבוצה והסגנון המתריס בניהול כל מה שמסביב עדיין עוזרים לשחקנים שלו כבעבר? לא בטוח. רבים באנגליה, והעיתונאים שמלווים את צ'לסי לישראל ציינו זאת אתמול, מרגישים שכל פרשייה היא כבר עוד חלק משגרה מוזרה.
ברור שמצבה של צ'לסי כקבוצת כדורגל – מקום 15 בפרמייר־ליג, עם שבעה הפסדים ב־13 משחקים – נובע קודם כל מיכולת רעה על המגרש ומשחקנים רבים שסובלים מירידה בכושר. אבל מוריניו, שתמיד ידע להשתמש באותם טריקים שכותרתם "כל העולם נגדנו" במטרה לדרבן את שחקניו, עושה העונה את הפעולה ההפוכה. או כמו שהגדיר זאת היטב ג'ייסון בארט מהעיתון "דיילי טלגרף": "תחושת האיבה שפעם הייתה הדלק של מוריניו יכולה עכשיו לשרוף אותו".
ˆ ˆ ˆ
כעשרים דקות לפני שהתפנה לתקשורת, מוריניו היה איש צ'לסי היחיד על הדשא בסמי עופר. הטלפון הנייד באוזן, העיניים בחנו את היציעים הריקים. כשסיים את השיחה הסביר המאמן שהוא תמיד עושה את זה, בודק את האצטדיון ראשון, לבדו.
בזמן שעדיין ניסה לשמוע מה אומרים מהצד השני של הקו, כבר הקיפו אותו המאבטחים, ולא בגלל חשש לביטחונו. הרי בלי סלפי עם "המיוחד" אי אפשר. מוריניו נענה, למרות שיש לו זיכרונות טריים משיחות טלפון פרטיות שהשתבשו.
פעמיים בזמן האחרון, כשצ'לסי כבר הייתה על הקרשים, עקבו נערים אחרי המנג'ר ברחוב וצילמו אותו מדבר בסלולרי. שני המקרים הסתיימו כשמוריניו התפרץ עליהם, והוסיף כמה מילים שליבו את האש סביבו. גם העובדה שבאחד המקרים שוחח בטלפון בעניין אביו החולה בפורטוגל לא הועילה. מבחינה תקשורתית, מוריניו פשוט לא מצטייר טוב כמו פעם.
הדיווחים השבוע, לפיהם אדן הזאר מעוניין לעזוב את צ'לסי בגלל יחסים עכורים, לכאורה, עם מוריניו, הם רק צד אחד להתנהגות של המאמן. מוריניו פרובוקטיבי יותר מהרגיל: הוא צחק על הכרס של רפא בניטס, זרק עוד כמה מילים לא נעימות בהקשר של הנמסיס ארסן ונגר, ואפילו הורחק במשחק מול ווסטהאם. את הכישלון ניסה להפיל יותר מפעם אחת על שחקנים מסוימים, כשדיבר על הכושר הירוד שלהם, וכמובן יש את סיפור דוקטור קרניירו.
מאז תחילת העונה, מוריניו ייצר כל חודש קונספירציית שיפוט שיש לדעתו נגד צ'לסי – ונגדו באופן אישי. זה קרה אחרי המשחקים מול קריסטל פאלאס, ווסטהאם וליברפול. סטיב ראונד, לשעבר עוזר מאמן מנצ'סטר יונייטד והיום פרשן רשת "סקיי", אמר בנושא: "בצ'לסי צריכים להפסיק עם השכנוע העצמי של 'זו קונספירציה וכולם נגדנו'. מוריניו חייב להמשיך הלאה".
בינתיים, מאז חזר לאנגליה, ההתבטאויות של מוריניו נגד שופטים ונגד ההתאחדות האנגלית עלו למועדון בקנסות כוללים של 140 אלף ליש"ט. מייקל אמנלו, שחקן מכבי ת"א לשעבר, המנהל המקצועי של צ'לסי ומקורב מאוד לרומן אברמוביץ', התראיין השבוע בנושא והבהיר שלבעל הבית "חשוב שצ'לסי תייצג רמה מסוימת של אחריות". אמנלו, אגב, הסתובב אתמול באצטדיון כמו בעל בית בעצמו, מחבק חברים ותיקים. "הבעלים הצהיר שמוריניו הוא המאמן", אמר, "וזה בא מאמונה שאנחנו יכולים לסמוך על מנג'ר שנתן לנו כל כך הרבה".
הסיפורים האלו ממחישים מה נותן למוריניו את הדרייב, את הרעב. העיתונאים שמלווים אותו במשך שנים מספרים שהוא תמיד צריך לריב עם מישהו, בשביל המוטיבציה. ומוריניו מרגיש שגם השחקנים שלו צריכים להגיע עם תחושות כאלה, כי כך יהיו טובים יותר ומוכנים יותר למשחקים.
"מוריניו תמיד ידע לייצר אווירה תחרותית אצל השחקנים", מספר דומיניק פיפילד, שמכסה את צ'לסי עבור "הגרדיאן". "הוא גם תמיד דורש הרבה יותר מהשחקנים, מקצועית ונפשית, בהשוואה למאמנים אחרים. נראה שאחרי שלוש עונות כאלה הם תמיד נגמרים ונסחטים. האמת, אפשר לומר שמוריניו פשוט לא היה במצב כזה. גם בקבוצות אחרות אף פעם לא הייתה לו קבוצה עם כל כך הרבה שחקנים שאיבדו את הביטחון".
העונה השלישית של מוריניו, כולם מדברים עליה. ההיסטוריה מראה שהוא קורס בעונה שלישית בקבוצה, אבל בניגוד למה שרבים חושבים, הכוונה היא לא רק לקריסה
מקצועית. משפיעים עליה ההתנהגות, הריבים, הסיפורים המשונים. כך היה גם בריאל מדריד.
אתמול במסיבת העיתונאים בסמי עופר, כאמור, הפה של מוריניו לא פעל בכמה חזיתות. וכצפוי, לפחות בכל הקשור למכבי ת"א, הפורטוגלי חילק מחמאות. "לקבוצות ללא ניסיון בליגת האלופות הצעד הראשון תמיד קשה, ויש הבדל גדול בין משחקי הבית למשחקי החוץ", אמר מי שעדיין נחשב לאחד הגדולים, וכדאי להקשיב לו. "מכבי משלמת את המחיר הזה. התוצאות שלה בבית נגד דינמו קייב ופורטו היו יכולות להיות שונות. היא שיחקה טוב נגד פורטו, אבל טעות אחת בהגנה והמשחק השתנה.
"המשחק אמנם לא בת"א, אבל כן בישראל, ומכבי תרגיש את תמיכת הקהל. דיברתי עם השחקנים על שאננות. אני זוכר שבעבר נגד מאריבור ניצחנו בגדול בבית ואז עשינו תיקו בחוץ. אסור לזלזל. אם נפסיד אנחנו בצרות ונהיה תלויים בקבוצות אחרות. אנחנו יכולים להעפיל, מכבי לא – ולכן המשחק הרבה יותר חשוב לנו מאשר למכבי".
בהמשך, אחרי המילים היפות, מוריניו נשאל על קבוצתו הקודמת, ריאל מדריד, וכמובן שענה בהקשר של עצמו: "אני מאמין שרק אנשים שבתוך הכדורגל צריכים לדבר, ואני רואה כל כך הרבה אנשים מדברים בחוסר כבוד, בחוסר אתיקה. אם אני אדבר על ריאל מדריד זה יהיה אחרי ניצחון, לא הפסד. אני לא מחייך מהפסד של אחרים, אלא רק כשהקבוצה שלי מנצחת. כנראה בגלל זה לא חייכתי הרבה בחודשים האחרונים".
ואז הוא חייך. וכמעט כמו תמיד, עזב בקריצה לעבר אחד הנוכחים.
לפנייה לכתב/ת 
