שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אובדנות אצל מתבגרים: סימני אזהרה שכל הורה חייב להכיר
    התאבדותה של הנערה בת ה-13 הובילה למחשבות וחששות של הורים למתבגרים שלא תמיד מצליחים להבין את ילדיהם. איך אפשר להבחין בדיכאון עמוק? לאיזה סימנים צריך לשים לב במיוחד? למה קל "לפספס" דיכאון בגילאים צעירים? ומתי צריך לפנות לעזרה? מדריך

    "היא שלחה הודעות שהיא עצובה ורוצה להתאבד, חשבנו שזה כלום וזה יעבור" (ציטוט שהופיע בתקשורת). נדמה שהכתובת שוב הייתה על הקיר: הודעות ווטסאפ עם תוכן אובדני, הצהרות מפורשות על חיים קשים, על בדידות ועל רצון למות, וככל הנראה גם נסיבות חיים מורכבות.

     

    מה עבר על הנערה שהתאבדה בבוקר הקשה הזה? איך קרה שכולם ידעו שהיא במצוקה, ובכל זאת אף אחד לא הצליח למנוע את התאבדותה? מתי מופיעים ניסיונות אובדניים? מה מאפיין דיכאון בקרב מתבגרים לעומת מבוגרים ולמה מקרים של דיכאון בקרב בני נוער עלולים להתפספס ולא לקבל אבחון וטיפול בזמן?

     

    ניסיונות אובדניים מוסתרים בגלל בושה

    הקשיים הרגשיים המאפיינים את גיל ההתבגרות הופכים את המתבגרים לקבוצת סיכון בכל הנוגע לדיכאון ואובדנות. נתונים מן העולם מראים כי בכל רגע נתון 15%-25% מבני הנוער חושבים על התאבדות! המחשבות הללו יכולות להיות פסיביות, ולחילופין, יכולה לעמוד מאחוריהן כוונה אובדנית של ממש.

     

    בכל שנה מתאבדים בישראל כ-400 בני אדם, כרבע מתוכם הם צעירים בגיל 15-24 ושיעור ניסיונות ההתאבדות בקרב צעירים בגילאים 15-24 הוא הגבוה ביותר מכל קבוצות הגיל. אין בארץ מידע על ניסיונות אובדניים שאינם מסתיימים באשפוז, אך ההנחה היא כי מקרים רבים של ניסיונות אובדניים מוסתרים בגלל בושה ואינם מדווחים.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    מהו דיכאון?

    אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר במאה שלנו היא דיכאון, תופעה שפוגעת באנשים מכל שכבות האוכלוסייה ומהווה גורם סיכון מרכזי לניסיונות אובדניים. כולנו מרגישים לפעמים עצב או דכדוך שבאים וחולפים. תחושות כאלה הן חלק בלתי נפרד מהחיים (ויש שיאמרו שהן אפילו מאפשרות לנו להעריך את הדברים הטובים), ובדרך כלל הן שוככות עם חלוף הזמן. זה לא דיכאון קליני.

     

    אצל מי שסובל מדיכאון קליני (הנקרא גם דיכאון אקוטי/מג'ורי), תמונת המצב דומה אבל שונה. מצד אחד, מדובר בתחושות דומות של עצבות ודכדוך, אבל (וזה אבל גדול), עוצמת הדכדוך עמוקה הרבה יותר, ובהיעדר טיפול מתאים משך הדיכאון צפוי להימשך חודשים ואפילו שנים.

     

    למה הוא עצבני? 10 עובדות על המוח בגיל ההתבגרות

     

    דיכאון קליני מאופיין במצב רוח מדוכדך לאורך זמן, עם עצבות, ייאוש ואובדן תחושת הנאה ועניין (גם בתחומים שעניינו מאוד עד לפני זמן לא רב). לפעמים התחושה המרכזית איננה העצבות אלא תחושת ריק וחוסר משמעות. דיכאון מלווה פעמים רבות בתחושות של אשמה, דימוי עצמי נמוך, פסימיות, הפרעות בשינה ובתיאבון, חוסר אנרגיה, חוסר אונים ועוד. באופן טבעי, הסימפטומים הללו יוצרים מועקה מתמשכת, הם מקשים על התפקוד היומיומי ואיכות החיים מתדרדרת מאוד.

     

    לאיזה סימנים צריך לשים לב במיוחד?

    1. הפרעות פסיכיאטריות ובעיקר, כאמור, דיכאון קליני, הם גורם סיכון מרכזי בניסיונות אובדניים. חשוב לשים לב לסימפטומים של דיכאון, אך גם להפרעות אחרות, בעיקר הפרעת אישיות גבולית והפרעות אכילה (בעיקר אנורקסיה).

     

    2. ניסיונות התאבדות קודמים, דיבורים על מוות ועל התאבדות מהווים בדרך כלל גורם סיכון משמעותי. נהוג להתייחס לרצף של מחשבות אובדניות ועד תכנית פעולה אובדנית ככלי לאבחן את חומרת הסיטואציה ומידת האיום האובדני. ככל שהכוונה האובדנית כוללת תכנון יותר ספציפי וקונקרטי, כך גדלה מידת הסיכון.

     

    3. אירועי חיים מלחיצים עלולים להאיץ ניסיונות אובדניים: אירועים טראומטיים, למשל מות אדם קרוב, גירושי ההורים, סכסוך עם חבר, פרידה רומנטית וגם בעיות חברתיות, נידוי חברתי, בדידות, לחץ או כישלון בלימודים.

     

    4. מתבגרים אובדניים נוטים פעמים רבות לסגנון חשיבה נוקשה לגבי החיים ולגבי עצמם, דפוס של "הכול או כלום", פרפקציוניזם, דיכוטומיה והיעדר גמישות. אצל מתבגרים רבים קיימת, אם בגלל מאפיינים אישיותיים או עקב מאפייני התקופה הסוערת של גיל ההתבגרות, נטייה לפסימיות, לתחושת ייאוש ולאמונה כי המצב בלתי פתיר ואינו ניתן לשינוי. כתוצאה, גם נסיבות חיים או אירועים חולפים, עלולים להחוות על ידם כאירועים קשים, שאין סיכוי שייפתרו בעתיד.

     

    5. ישנם מתבגרים העסוקים בשאלות פילוסופיות על משמעות החיים, ובשילוב עם מאפיינים אישיותיים ומצוקות הגיל, עלולים לחוש יאוש עמוק, חוסר מוצא, חוסר תקווה ומחשבות אובדניות.

     

    6. מצב נוסף שעלול להיות מדאיג הוא תחושת רוממות ומצב רוח חיובי פתאומי, לאחר תקופה של מצב רוח ירוד. במקרים מסוימים זה עלול להעיד על החלטה אובדנית שבעקבותיה מופיעה תחושת הקלה מהמאבק הקיומי. לתחושה זו נלווה לעיתים סבב ביקורים אצל חברים, מסירת חפצים בעלי ערך רגשי ואווירה של פרידה.

     

    7. דינאמיקה משפחתית פתולוגית, למשל בעיות אלכוהול, סמים, התעללות פיזית או מינית במשפחה, דחייה רגשית, וכן מצב כלכלי קשה או הגירה, מהווים גורם סיכון.

     

    8. קיים שיעור גבוה יותר של ניסיונות אובדניים בקרב מתבגרים הומוסקסואלים.

     

    9. נגישות האמצעים להתאבדות (למשל כדורי שינה, אח נושא נשק ועוד).

     

    10. קיימים גם גורמים חברתיים שיכולים להאיץ אובדנות, כמו אתרים באינטרנט המפרסמים מעשי התאבדות, מציעים שיטות התאבדות ואפילו מעודדים את המהססים להתאבד בפורומים וצ'טים, שעלולים להפוך לטריגר עבור צעירים מהססים ומבולבלים. כמו כן, לעתים אחרי דיווחים בתקשורת על התאבדות או מקרה בקהילה, עלול להופיע גל של ניסיונות אובדניים נוספים ועל כן בימים אלו מומלץ לשמור על ערנות יותר מהרגיל.

     

    למה קל "לפספס" דיכאון בקרב מתבגרים?

    הדיכאון בגיל ההתבגרות יכול לתעתע. מצד אחד, הסימפטומים שלו דומים לדיכאון בקרב מבוגרים. מצד שני, מתבגרים נמצאים בשלב של חיפוש עצמי ובניית זהות עצמאית, ולעיתים קרובות הסימפטומים אצלם מקבלים זווית קצת אחרת. למשל - מתבגר שלובש רק שחור – האם זו הצהרה אופנתית, או התנהגות שמבטאת את הלכי נפשו? או מתבגרת שעסוקה בתהיות על משמעות החיים – האם זו חקרנות אינטלקטואלית ופילוסופית, או שאותה נערה בעצם מספרת לנו, שהיא מרגישה ריקנות וחוסר תכלית? מתבגר ששומר על קשרים חברתיים בעיקר דרך האינטרנט או הווטסאפ – האם כך נראה קשר חברי בעידן שלנו, או שיש כאן הסתגרות חברתית ונסיגה?

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    אצל מתבגרים הסובלים מדיכאון, לעיתים מופיעות תופעות ייחודיות, שחשוב לשים לב אליהן: עיסוק במוות, הערצת להקות רוק שמעודדות אנרכיה, הסתגרות ממושכת בחדר, צפייה בטלוויזיה משך שעות ארוכות בלילות, עם קושי לקום לבית הספר בבוקר שלמחרת, וכתוצאה איחורים והיעדרויות מבית הספר. חלק מהמתבגרים מביעים רגזנות, לעומת מצב רוח מדוכדך שמאפיין דיכאון אצל מבוגרים. הם מספרים שהם משועממים בבית הספר וגם בפעילויות אחרות, אבל בדיקה מעמיקה יותר חושפת את הדיכאון המסתתר מאחורי השעמום.

     

    גיל ההתבגרות הוא תקופה של משברים, חוסר איזון רגשי, חיפוש ובדיקת גבולות. בעת פנייה לטיפול, חשוב לזהות מה מתוך סיפורו של הנער או הנערה מבטא סערת רגשות 'רגילה', המאפיינת את הגיל, ומתי יש עדות לקיומו של דיכאון או אפילו סימני אובדנות.

     

    מה עושים?

    חשוב להבין כי עבור המתבגר הסובל, דיכאון הוא חוויה קשה ובודדה, והוא צריך עזרה מיידית, ודאי אם קיימים סימני אזהרה המעידים על אובדנות. אם אתם חושדים שהמתבגר שלכם בדיכאון, אל תמתינו, פנו לקבלת עזרה מתאימה. תוכלו בשלב ראשון לפנות לגורמים בבית הספר – לדווח ולהתעדכן על שינויים התנהגותיים ורגשיים שעולים בסביבה הבית ספרית וכן להתייעץ עם גורמים מקצועיים בקהילה.

     

    במידה והמתבגר משתף אתכם במחשבות אובדניות, או אפילו אם רק נדמה לכם שיש לו מחשבה או כוונה כזו, חשוב – למרות רגש בושה שיכול להופיע אצל חלק מההורים - לשתף מיד גורמים מקצועיים. אל תמתינו, אל תתעלמו, אל תחשבו שאולי אתם מגזימים, אל תמעיטו בערכן של מחשבות/רגשות/התנהגויות/התבטאויות מילוליות של ילדכם ואל תמעיטו בערכן של האינטואיציות שלכם כהורים.

     

    לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו

     

    אם המתבגר שלכם מראה סימני דיכאון, ובוודאי אם קיימת סכנה אובדנית, לתקשורת שלכם איתו יש חשיבות עצומה. חשוב לדבר, להעביר מסר מעודד ואופטימי, להתייחס באמפתיה למצוקה ולא להדוף אמירות קשות על ידי ביטול שלהן ("שוב פעם אתה עם השטויות שלך?", "עוד פעם אתה מאיים", "אל תחשוב על זה אפילו"...).

     

    קרבה, קבלה ודאגה יכולים לסייע למתבגר שלכם לעבור תקופות קשות. אצל בני נוער רבים, מאחורי חזות מבטלת והודפת כלפי ההורים, מסתתר חיפוש אחר קירבה ואותנטיות. לכן, למרות מה שיכול להצטייר כחוסר רצון לשתף, חשוב להמשיך להתעניין ולא להרפות או לחוש דחייה מתגובה הודפת או מתנגדת.

     

    טיפול בדיכאון

    סיכויי ההחלמה של מתבגרים הסובלים מדיכאון, המקבלים טיפול מקצועי ומתאים, גבוהים ביותר. הטיפול היעיל ביותר בדיכאון, לפי מחקרים רבים, הינו שילוב בין פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. למרות הסטיגמה, ישנם מקרים בהם הטיפול התרופתי הוא הכרחי – ממש בגדר הצלת חיים, במיוחד כאשר המתבגר מבטא מחשבות אובדניות.

     

    סוגים שונים של טיפול פסיכותרפי יכולים לסייע למתבגר הסובל מדיכאון. מחקרים הראו שהצלחת הטיפול נשענת פעמים רבות על אישיות המטפל, הקשר בינו לבין המתבגר ומידת האמון שהמתבגר רוכש כלפי המטפל, יותר מאשר מאפייני השיטה הטיפולית הספציפית או עמדתו התיאורטית של המטפל. שתי שיטות של פסיכותרפיה שנמצאו כיעילות בטיפול בדיכאון, הן טיפול דינמי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

     

    טיפול דינמי עשוי לסייע למתבגר להבין יותר את עולמו הפנימי, את יחסיו עם דמויות משמעותיות בחייו, לזהות את הגורמים הנפשיים שהביאו לדיכאון וכו'. לפי הגישה הדינמית, הסימפטומים של הדיכאון עשויים להעיד על קיומו של קונפליקט נפשי לא מודע, והנחת הבסיס היא שרכישת מודעות ותובנות פנימיות יכולות להביא לשינוי ולהקלה רגשית.

     

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יתמקד בסימפטומים איתם מגיע המטופל. במהלך הטיפול, המטופל ילמד לאתר את דפוסי החשיבה שהובילו לדיכאון (מחשבות שליליות, חשיבה שלילית ופסימיות) וירכוש כלים לשינוי דפוסי החשיבה הללו וההתנהגויות הנובעות מהן.

     

    צפו בהורים קוראים מה כותבים על ילדיהם, במסגרת קמפיין חדש על בריונות ברשת, של איגוד האינטרנט הישראלי והוועדה לזכויות הילד:

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הכותבת היא מומחית בפסיכותרפיה פסיכו דינמית, מרצה ומנחת סדנאות להורים ולאנשי חינוך וטיפול. מטפלת בקליניקה פרטית בילדים, נוער ומבוגרים בתל אביב ובכפר מעש (סמוך לפתח תקווה)





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עידו ארז
    מ' שלחה הודעות שהיא רוצה למות
    צילום: עידו ארז
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים