שתף קטע נבחר

הטרדה מינית? פיצוי של מאות אלפי שקלים

לא רבים יודעים, אך מלבד ההיבט הפלילי, במקרה של הטרדה מינית ניתן לתבוע עשרות אלפי שקלים במישור האזרחי, לעיתים גם בתביעה כנגד המעסיק. מדריך

בתקופה זו, כאשר רבים הדיווחים על בעלי תפקידים שהטרידו מינית את הכפופים להם – חשוב לזכור, שבעקבות הטרדה מינית יכולה המוטרדת לקבל פיצוי כספי משמעותי.

 

הניצב שנחקר עשוי לפרוש: "לא סתם הוא יצא לחופשה"

 

סכום הפיצוי עשוי להגיע למאות אלפי שקלים הודות לתיקון החוק והודות לגישה הרווחת בפסיקה העכשווית.

 

המחוקק מכיר גם בהטרדה מינית כלפי גבר, ולא רק כלפי אישה. כך, האמור להלן יפה לגברים ונשים כאחד.

 

מהי הטרדה מינית? החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998, קובע, שהטרדה מינית הינה אחת מאלה:

 

1. סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני או מעשה מגונה. למשל : מעביד שמאיים לפטר עובדת אם לא תקיים עימו יחסי מין או נוגע בה לשם גירוי מיני.

 

2. הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני, על אף שהאדם אליו הופנו ההצעות – הראה למטריד שאינו מעוניין בהן (ובמקרים של ניצול יחסי מרות בעבודה או ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול בקטין, בחסר ישע או במטופל –הנקובים בחוק - אף אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין).

 

3. התייחסויות חוזרות ונשנות לפן המיני במראה או בלבוש של אדם, או לאיברי גופו,

על אף שהאדם הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות אלה, (וגם כאן אין צורך להראות אי הסכמה במקרים מסויימים הנקובים בחוק).

 

4. התייחסות מבזה ומשפילה ביחס למינו, מיניותו או נטייתו המינית של אדם, גם אם הוא לא הראה שלא מפריע לו.

 

5. פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום (וכאשר לא התקיימה אחת ההגנות הנקובות בחוק לכך).

 (צילום: רועי דן) (צילום: רועי דן)
(צילום: רועי דן)
 

בנוסף, החוק מגדיר כ"התנכלות" - פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה / תביעה שהוגשו על הטרדה מינית.

 

מה ניתן לעשות?

קורבן ההטרדה יכול לנקוט באחד או יותר מההליכים המפורטים להלן.

 

הדרך הראשונה: הגשת תלונה במשטרה. הטרדה מינית היא עבירה פלילית, ניתן להגיש תלונה במשטרה כאשר העונש על הטרדה מינית הוא מאסר בתקופות הנקובות בחוק : על הטרדה – מאסר שנתיים. על התנכלות – מאסר שלוש שנים. על הטרדה והתנכלות – מאסר ארבע שנים.

 

הדרך השניה: הגשת תלונה במקום העבודה על המטריד לממונה מטעמו. זהו ההליך המשמעתי נגד המטריד.

 

הדרך השלישית: הגשת תביעה אזרחית נגד המטריד ו/או מקום העבודה, בתוך 3 שנים מההטרדה המינית.

 

גם אם המוטרדת בחרה שלא להגיש תלונה במשטרה – הדבר אינו מונע בעדה להגיש ולהסתפק בתביעה כספית בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית.

 

במקרים רבים יעדיפו קורבנות ההטרדה המינית את ההליך האזרחי על פני ההליך הפלילי. זאת, בין השאר משום שקשה יותר לעמוד ברף ההוכחה בפלילים מאשר באזרחי, ומטריד עלול להיות זכאי בהטרדה מינית במישור הפלילי אבל חייב במשפט האזרחי בתביעה הכספית לתשלום פיצויים.

 

כך או כך, יש לזכור, שניתן להגיש תביעה כספית באופן בלתי תלוי בהליך הפלילי, וגם אם כלל לא ננקט הליך פלילי, ואפילו אם התיק במשטרה נסגר ללא הגשת כתב אישום.

 

מה הפיצוי בתביעה כספית?

האחד - פיצוי בגין נזק מוכח. כך, כאשר הקורבן מוכיח פגיעה כלכלית ממשית, למשל – כתוצאה מפיטוריו, או הוצאות רפואיות בהן נשא בעקבות ההטרדה המינית וכן הלאה.

 

השני – פיצוי ללא הוכחת נזק. הכוונה גם אם התובע אינו מוכיח פגיעה כלכלית קונקרטית כדוגמת פיטורין, הוצאות רפואיות וכן הלאה.

 

בית המשפט מוסמך לפי חוק לפסוק בגין הטרדה מינית או התנכלות פיצויים ללא הוכחת נזק, רק בשל עצם ההטרדה או ההתנכלות.

 

כאן נכנס התיקון לחוק שהוחל מאוגוסט 2013. עד התיקון לחוק – סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק עמד על 50,000 שקל בלבד (קרן). ברם כיום, לאחר התיקון לחוק, הועמד סכום הפיצוי על סך של 120,000 שקל (קרן). חשוב לזכור, שבית המשפט לא חייב לפסוק את סכום הפיצוי המקסימלי ללא הוכחת נזק, ויש לו שיקול דעת לקבוע את הסכום שייפסק עד סך הסכום המקסימלי האפשרי על פי חוק.

 

העלאת סכום הפיצוי הופכת את התביעה הכספית ל"משתלמת" ביותר עבור קורבן ההטרדה. כאשר סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק עמד על 50,000 שקל חששו קורבנות רבים להגיש תביעה כספית, מתוך הכרה, כי גם אם ייפסק לטובתם הסכום המקסימלי דאז (50,000 שקל) – לא יהא בכך כדי לכסות את שכ"ט עו"ד והוצאות ההליך המשפטי. ובמיוחד לאור העובדה, שבתי משפט רבים נמנעו לפסוק את הסכום המקסימלי, אלא "שמרו" סכום זה למקרים הקיצוניים יותר של הטרדה מינית.

כיום, אשר הסכום תוקן ל- 120,000 שקל. יש בכך כדי להוות פיצוי הולם להטרדה מינית, והופך את התביעה הכספית כלפי המטריד – למשתלמת יותר.

 

עו"ד רענן בר-און ועו"ד ורד כהן ()
עו"ד רענן בר-און ועו"ד ורד כהן

שינוי נוסף, המגדיל מאוד את סכום הפיצוי לקורבנות הטרדה מינית, הינו בהתייחסות לכמה אירועי הטרדה מינית. בהתאם לגישה החדשה בפסיקה, כאשר מדובר בשרשרת אירועי הטרדה מינית – כל מעשה עומד בפני עצמו ועשוי לזכות בפיצוי נפרד לכל אירוע.

 

לפי הגישה הקודמת לא ניתן היה לראות בכל מעשה הטרדה מינית עילה נפרדת לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק. אבל מאז שבבתי הדין רווחת הגישה החדשה – ניתן לזכות בפיצוי נפרד בגין כל מעשה הטרדה מינית בנפרד לפי הנסיבות.

 

המשמעות הכספית ברורה. במקום לזכות בסכום המקסימלי של 120,000 שקל ללא הוכחת נזק – ניתן לזכות בסכום של 120,000 שקל על כל מעשה ומעשה של הטרדה מינית בנפרד.

 

כך אירע במקרה בו אחות במוסד רפואי תבעה בגין 11 מעשים של הטרדה מינית, וטענה שעליה לקבל פיצוי בגין כל אחד מהם בנפרד. ערכאת הערעור קיבלה את הטענה וקבעה, כי אין דין מעשה הטרדה חד פעמית כדין סדרה של מעשים שניתן להבחין בהם, המהווים כל אחד בנפרד הטרדה מינית.

 

יודגש, כי ניתן לתבוע גם בגין נזקים ממשיים שנגרמו מההטרדה המינית וגם פיצוי ללא הוכחת נזק, אם כי לא ייפסק פיצוי כפול, אלא הגבוה מבין השניים.

 

במסגרת התביעה האזרחית – יש לפעמים חשיבות מיוחדת לתביעת המעביד עצמו, בנוסף לתביעת המטריד. התביעה יכולה להיות מוגשת גם נגד המטריד וגם נגד המעסיק שלא מנע את ההטרדה. זהות הנתבעים חשובה גם לצורך היכולת להיפרע את פסק הדין. תביעת המעביד תתאפשר בטענה כי הפר את החובות המוטלות עליו על פי חוק.

 

החוק מחייב את המעביד לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי העבודה, ולמגר תופעות של הטרדות מיניות או התבטאויות בלתי הולמות במקום העבודה.

 

על המעביד מוטלת חובה - לקבוע הליך מסודר להגשת התלונה ובירורה במקום העבודה, כולל קביעת האדם שזהו תפקידו, לטפל בכל מקרה של הטרדה מינית, למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד ולתקן ככל שניתן את הפגיעה שנגרמה לגורם שהוטרד.

 

מעביד המעסיק יותר מ- 25 עובדים חייב לקבוע תקנון העוסק בהוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות, במסגרתו יפורטו כל הדרכים לטיפול בתלונות אלו במסגרת מקום העבודה, בהתאם למה שהחליט המעביד. תקנון זה יובא לידיעת כלל העובדים.

 

כל מעביד שלא מילא את חובותיו על פי החוק יהיה חשוף לתביעה אזרחית בהתאם להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

 

מעבר לשלוש הדרכים הללו – ניתן גם לפנות לביטוח הלאומי בבקשה להיות מוכר כנפגע בעבודה. זאת, כאשר מוכח נזק נפשי ונקבעו אחוזי נכות. במקרה כזה יוכל העובד שנפגע לממש את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה בשל מצבו הנפשי.

 

בכל מקרה, חשוב להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום, על מנת לבחור את דרך הטיפול הרצויה בנסיבות המקרה, או אף מספר דרכים במקביל, ובמיוחד על מנת למקסם את האפשרות לזכייה בפיצוי המשמעותי ביותר בהתאם להוראות החוק.

 

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און , ממשרד בר-און, כהן, עוסקים בין הייתר בדיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים