אביו של עציר מנהלי לשעבר: "ישראל היא המדינה הכי נאצית ואנטישמית בעולם"

ברקע ההתפתחויות בחקירת אחת מפרשיות הטרור היהודי האחרונות, אביו של נער גבעות שהיה במעצר בית מנהלי במשך כמה חודשים סיפר אתמול (ד') ל-ynet על החיים של בנו בצל מעקב בלתי פוסק של השב"כ ועל דעותיו הקיצוניות כנגד מוסדות המדינה. "אני שונא את המדינה הזאת", הוא אומר. "זו המדינה הכי אנטישמית בעולם מאז הרייך השלישי".

על בנו הוא סיפר: "הוא היה במצער בית מנהלי כמה חודשים. הוציאו נגדו צו הרחקה מהשומרון והוציאו צו מעצר בית מנהלי. שלוש פעמים בשבוע הגיעו בלשים (אנשי שב"כ, ר"י) לבדוק אם הוא שם. למה? אין תשובות. כשהיה ציד המכשפות שבמסגרתו עצרו את מאיר אטינגר, עצרו מנהלית 8-7 בחורים שגרו עם הבן שלי בגבעת הבלאדים בשומרון. במחלקה היהודית בגסטאפו (שב"כ) הם נחשבים מסוכנים, אבל אני מכיר את כל הבחורים. הם התארחו אצלי בבית יותר מפעם. ילדים טובים. שונאים את המדינה כמוני, אבל זה לא עושה אותם פושעים".

מתוך עמוד הפייסבוק של האב:

לדברי האב, הוא אמנם חש תיעוב לכל מוסדות המדינה, אך הדגיש שהוא לא מאמין בביצוע פעולות מעשיות אלא בהתנגדות בתפילה בלבד. "כשגירשו את גוש קטיף, יודנראט-בג"ץ לא התערב", הוא אומר. "לפני כמה זמן היה דיון אם להרוס בתי מחבלים בג"ץ ביקש הוכחה שזה יוצר הרתעה של מחבלים. אבל לא זכור לי שהם ביקשו מהמדינה הוכחות שעקירת יהודים תביא שלום".

על בנו וחבריו הוא הוסיף: "הילדים האלה הם גברים. יש בהם אמונה. אנחנו לא מכירים בדרך השלטון הארורה והמעוותת הזאת. מי כאן משכמו ומעלה בהנהגת המדינה ובמערכת המשפט? כולם מושחתים. אלה שאתה חושב שהם לא מושחתים זה רק בגלל שלא שפטו אותם. זו לא מדינה, זה גטו. הגטו הכי גדול בעולם. אבל אני אומר עם ישראל אין כוחו אלא בפה. אני לעולם לא ארים ידיים. אני שונא את המדינה בדם, אבל אנחנו נתנגד בתורה ובתפילה".

האב סיפר כי דן על נושא ההתנגדות הפיזית עם בנו וחבריו. לדבריו, השיחה התקיימה ביום חמישי, 30 באוקטובר, כמה שעות לפני הרצח של משפחת דוואבשה בכפר דומא. "אני עצמי השתחררתי ממעצר כמה ימים לפני כן, לא משהו בטחוני", הוא מוסיף. "הייתי במעצר בית אצל ההורים ברמת גן. הוא בא לבקר אותי עם ארבעה חברים, ואז הם עשו שבת אצל גרושתי בצפון. אחר הצהריים של יום חמישי הם כבר היו בצפת. חצי צפת ראו אותם שם.

כל הלילה הם ישנו בצפת".

על השיחה עמם אמר: "נתתי להם בראש שהדרך שלנו זה רק תורה ותפילה. היה להם את השטיקים שלהם, אני לא אומר שלא, אבל אני זוכר שישבתי איתם שעה ונתתי להם בראש. הם הסכימו איתי".

על הרצח בדומא אמר: "לא צריך להיות בלש אמיתי כדי להבין שאת הבית הזה לא שרפו יהודים. הבית הזה נמצא במרכז הכפר. איזה מתנחל מפגר ילך (לשרוף בית) במרכז הכפר? הבית הזה היה מסומן (אצל הפלסטינים). אם מתנחל היה רוצה לשרוף בית הוא היה שורף בקצה הכפר, לא שבע דקות נסיעה משם".