שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: מיכאל קרמר "ידיעות אחרונות"
    "כששריד לימד בקריית שמונה, זה כמו שאובמה ילמד בישראל"
    ב-1974 עבר ח"כ יוסי שריד להתגורר בקריית שמונה ולימד אזרחות. תלמידו מאז, שהפך לאיש חינוך בעיר, זוכר לו חסד נעורים: "הערכתי את זה, הוא הביא את השטח לשיעורי אזרחות". כשעבר להתגורר מאוחר יותר במושב מרגליות, "הוא עזר לגייס תקציבים ולמנף את המקום. לא הרבה יודעים שבזכותו הוקם בית הכנסת במושב". חבריו ספדו לו בלב כבד

    "כשיוסי שריד הגיע אלינו לקריית שמונה - זה כאילו היו מביאים היום את אובמה ללמד בישראל". כך תיאר הערב (שבת) שאול יום טוב, איש חינוך תושב העיר, את שיעורי האזרחות עם המורה יוסי שריד שעבר להתגורר בעיר ב-1974. אנשי הצפון זוכרים את שריד ששב להתגורר באזור כמה פעמים - כאיש אמת שפיו ולבו שווים.

     

    שריד, שר החינוך לשעבר, הלך אמש לעולמו בגיל 75 לאחר אירוע לב. הוא יובא למנוחות מחר בבית העלמין בגבעת השלושה בשעה 15:00. 

      

    מחנך ופוליטיקאי. פרידה מיוסי שריד  (צילום: משה מילנר, לע"מ) (צילום: משה מילנר, לע
    מחנך ופוליטיקאי. פרידה מיוסי שריד (צילום: משה מילנר, לע"מ)

    1988, מימין לשמאל: חברי הכנסת גאולה כהן, שולמית אלוני, יוסי שריד חייקה גרוסמן ושושנה ארבלי אלמוזלינו  (צילום: מגי איילון, לע"מ) (צילום: מגי איילון, לע
    1988, מימין לשמאל: חברי הכנסת גאולה כהן, שולמית אלוני, יוסי שריד חייקה גרוסמן ושושנה ארבלי אלמוזלינו (צילום: מגי איילון, לע"מ)

     

    ישי שריד: "אבי היה לוחם צדק"    (צילום סטילס: לכס קולומויסקי "ידיעות אחרונות")

    ישי שריד: "אבי היה לוחם צדק"    (צילום סטילס: לכס קולומויסקי "ידיעות אחרונות")

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    יום טוב, סגן המנהלת בבית הספר התיכון דנציגר בקריית שמונה, למד שם בעצמו. ב-1974 היה תלמיד י"ב, ושריד, אז חבר כנסת צעיר, החליט לעבור לעיר עם משפחתו וללמד אזרחות בבית הספר.

     

    לדבריו, "שריד היה קודם כל בן-אדם ואחר כך איש חינוך מרתק. מבחינתנו הוא הביא את המרכז לפריפריה. מתי יצא לנו להיפגש עם אנשי הממסד, עם פוליטיקאים? אולי ראינו אותם פעם בכמה שנים, מרחוק, באסיפות בתקופת הבחירות. אבל אז, אדם ממרכז העשייה נפגש איתך כל שבוע בשיעור אזרחות. וכשהוא מדבר על קריאה ראשונה ושנייה ושלישית, הוא מביא את זה מהשטח, לא מדפי לימוד יבשים". לפיכך, לדבריו, "ההשוואה היא כאילו היום היו מביאים את אובמה ללמד בישראל. היו לנו המון מורים טובים, אבל התחושה הייתה שהוא היה משהו אחר. היינו הכי פריפריה שאפשר, והוא ייצג מבחינתנו את המרכז, ועוד היה ח"כ. זה לא שהוא בא ללמד והלך. הוא עבר לגור בקריית שמונה. עוד בתור נער אני זוכר שהערכתי את זה".

     

    1980: עם שמעון פרס בכנסת (צילום: חנניה הרמן, לע"מ) (צילום: חנניה הרמן, לע
    1980: עם שמעון פרס בכנסת(צילום: חנניה הרמן, לע"מ)

    1985: במליאת הכנסת (צילום: חנניה הרמן, לע"מ) (צילום: חנניה הרמן, לע
    1985: במליאת הכנסת(צילום: חנניה הרמן, לע"מ)

    1988: שריד לצד ח"כ יאיר צבן (צילום: יעקב סער, לע"מ) (צילום: יעקב סער, לע
    1988: שריד לצד ח"כ יאיר צבן(צילום: יעקב סער, לע"מ)

    יום טוב סיפר כי העיר סבלה אז מאוד מהפגזות של קטיושות: "החיים היו נוראים, ללא מקלטים וחדרי ביטחון. הקושי הביטחוני מאוד העיב על חיי היומיום. אז בא שריד ואמר, 'אני רוצה לגור פה, במקום המסוכן הזה, ולהיות מחנך'. זה ראוי להערכה".

     

    אך לא אז נגמר הרומן של שריד עם הפריפריה הצפונית. בשנת 2000, בתקופה שבה נאבקו חברי מושב מרגליות ותושבי אצבע הגליל במתווה הנסיגה של צה"ל מלבנון – הוא הגיע שוב. "יצאנו למאבק ויום אחד קיבלתי טלפון מלשכת שר החינוך", סיפר יו"ר ועד מושב מרגליות, איתן דווידי. "נפגשנו בירושלים והוא אמר לי שהוא רוצה לבוא ולחיות תקופה במרגליות. ברור שהזמנתי אותו בשמחה – שר בממשלת ישראל רוצה לבוא ולגור אצלנו?


    1988: עם יצחק רבין (צילום: אבי אוחיון, לע"מ) (צילום: אבי אוחיון, לע
    1988: עם יצחק רבין(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

    1993: דיונים על הסכמי אוסלו במליאה (צילום: צביקה ישראלי, לע"מ) (צילום: צביקה ישראלי, לע
    1993: דיונים על הסכמי אוסלו במליאה(צילום: צביקה ישראלי, לע"מ)

    אישור הסכם ישראל-אש"ף, 1993 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ) (צילום: אבי אוחיון, לע
    אישור הסכם ישראל-אש"ף, 1993(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

    1999: ממשלה הולכת. נתניהו מפנה את כסאו לממשלת ברק ולוחץ יד ליוסי ביילין. ברקע, יוסי שריד וח"כ חיים אורון  (צילום: אבי אוחיון, לע"מ) (צילום: אבי אוחיון, לע
    1999: ממשלה הולכת. נתניהו מפנה את כסאו לממשלת ברק ולוחץ יד ליוסי ביילין. ברקע, יוסי שריד וח"כ חיים אורון (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

    1999: ממשלה באה. יוסי שריד לוחץ יד לח"כ הרב מיכאל מלכיאור. ברקע דוד לוי ואהוד ברק (צילום: אבי אוחיון, לע"מ) (צילום: אבי אוחיון, לע
    1999: ממשלה באה. יוסי שריד לוחץ יד לח"כ הרב מיכאל מלכיאור. ברקע דוד לוי ואהוד ברק(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

    "אפשר לחלק את החיים במושב לתקופה שלפני בואו ולאחריה. הוא פתח לנו הרבה דלתות במשרד ראש הממשלה. פקקים בירוקרטיים נפתחו והוא עזר לנו לגייס תקציבים ולמנף את המקום. לא הרבה יודעים שבזכותו הוקם בית הכנסת במושב", סיפר דווידי. "במקביל פנו אליו אנשים גם בבעיות אישיות והוא עזר בכל מה שהיה יכול". 

     

    במהלך השנים הפכו דווידי ושריד לחברים. שריד עזב את מרגליות לאחר שלוש שנים, אולם שב אליה לקיץ בלתי נשכח – בימי מלחמת לבנות השנייה ב-2006. "הוא היה פה מהיום הראשון של המלחמה עד היום האחרון. עברנו חוויות קשות אבל גם מצחיקות - עבדנו ואספנו ביצים בלול כי העובדים התאילנדים עזבו. צחקנו עליו שזו הפעם הראשונה בחיים שהוא מתלכלך. ביום אחר, קטפנו אגסים במטע קרוב מאוד לגבול ולכל הבלגן והפיצוצים. אמרתי לו שעוד יחטפו אותו, והוא אמר שאם יחטפו אותו המלחמה תיגמר.'אולמרט יכריז שמטרות המבצע הושגו. אף אחד לא ייצא למלחמה כדי להחזיר אותי', הוא אמר". דווידי הוסיף כי שוחח עם שריד ביום חמישי האחרון. "הוא התקשר לשאול לשלומנו, ותכננו להיפגש באחד הימים כשהוא יבוא להרצות במכללת תל חי".

     

    שריד ודווידי - במושב מרגליות ()
    שריד ודווידי - במושב מרגליות

    1995: לצד אמנון רובינשטיין  (צילום: אבי אוחיון, לע"מ) (צילום: אבי אוחיון, לע
    1995: לצד אמנון רובינשטיין (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

    1998: שריד נועד עם ערפאת בעזה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    1998: שריד נועד עם ערפאת בעזה(צילום: רויטרס)

    שריד ואריה שומר בדרכם ארצה מפולין, שנת 2000 (צילום: יעקב סער, לע"מ) (צילום: יעקב סער, לע
    שריד ואריה שומר בדרכם ארצה מפולין, שנת 2000(צילום: יעקב סער, לע"מ)

    2000: נפגש עם סטודנטים בבית רה"מ ברק  (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ) (צילום: עמוס בן גרשום, לע
    2000: נפגש עם סטודנטים בבית רה"מ ברק (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

    2000: שריד, ברק ולוי במליאת הכנסת (צילום: אבי אוחיון, לע"מ) (צילום: אבי אוחיון, לע
    2000: שריד, ברק ולוי במליאת הכנסת(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
     

    שריד בקבינט השלום ב-2001 (צילום: משה מילנר, לע"מ) (צילום: משה מילנר, לע
    שריד בקבינט השלום ב-2001(צילום: משה מילנר, לע"מ)
     

    שריד עם אשתו דורית (צילום: מיכאל קרמר "ידיעות אחרונות") (צילום: מיכאל קרמר
    שריד עם אשתו דורית(צילום: מיכאל קרמר "ידיעות אחרונות")
     

    רן כהן, לשעבר שר וחבר כנסת מטעם מרצ, הזכיר כיצד התייחס שריד לפערים עדתיים: "בנושאים חברתיים הוא עשה רק כשהוא היה שר. כשר לאיכות הסביבה ביישובים ערביים או יהודיים, וכשר חינוך הפך להיות בלב ליבם של ראשי ערי הפיתוח. הוא הפך לקונצנוז בשדרות, באופקים, בצפון". כהן ציין כי התייחס בספקנות למעבר של שריד לקריית שמונה ובהמשך למושב מרגליות: "הייתי סקרן שמא ההליכה לקריית שמונה זו הצגה. ואז נוכחתי לדעת שזו לא הצגה. שמעתי על הפשטות ועל החברות שלו עם אנשי המקום. כשהוא הלך לגור במרגליות נסעתי עד שם וראיתי שהאיש באמת אוהב את אנשי מרגליות, שהם כולם מזרחיים ואין שם אף אחד שמריח מאשכנזיות".

      

    עוד סיפר כהן כיצד התייצב לימינו בנושא הדיור הציבורי: "במלחמה שלי על חוק הדיור הציבורי, כל החברים שלי במרצ לכאורה תמכו, למרות שידעתי שצוחקים עליי מאחורי הגב. אבל יוסי שריד היה באמת הכי נלהב לתמוך בי. הוא האמין בזה, הוא הצדיק את זה, הוא עזר ללכד את הסיעה בעד החוק. היחידי שהיה נגד החוק היה פורז, אבל כולם היו איתי. שריד נתן לי גם להנהיג את זה".

     

    יו"ר מרצ לשעבר חיים אורון, סיפר כי "יוסי לא היה איש של מאבקים פוליטיים. הוא לא עסק במתווה הגז, לא בדיור. אצלו המאבק היה חלק ממאבק הרבה יותר רחב. היה לו סגנון של בוקס בבטן, הוא לא עיגל פינות". עוד סיפר: ""הוא היה אדם שלא היה קל להגיע איתו לפשרות, לא היה קל להגיע איתו לכל מיני תמרונים".

     

    אורון נזכר כי לגבי תוכנית ההתנתקות, שריד "היה מהוסס. הייתה אפילו הצבעה שאני זוכר שהוא נמנע או אפילו הצביע נגד". לדבריו, "בגדול, יש מעט מאוד אנשים שהיה להם האומץ שהיה לו לומר את הדברים הקשים ביותר והחדים ביותר. היתה לו נאמנות עד הסוף למה שהוא חשב. כאשר התפטרנו מהממשלה סביב סיפור נהרי, באו אליו ראשי הערים מהפריפריה ואמרו לו לא להתפטר מתפקידו כשר. בפגישה הזו היו דמעות, ובקול חנוק הוא אמר, 'אם אזייף, לא אוכל לחנך'. זו הייתה האמת שלו".

     

    ישי שריד (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    ישי שריד(צילום: מוטי קמחי)
     

    בדברים שנשא מחוץ לביתו בתל אביב שחזר בנו ישי את הרגעים שבהם התמוטט אביו ונפטר. "הוא התיישב אתמול לראות בערב חדשות עם אמא שלי ואז הוא אמר לה שהוא לא מרגיש טוב. חלפו שניות ספורות עד שהוא איבד את ההכרה". עוד אמר כי אביו "היה אדם שקם כל בוקר כדי להילחם על הדברים שנראו בעיניו צודקים וחשובים. קודם כל להילחם על דמותה של המדינה הזו ולמען אזרחיה מכל הסוגים".

     

    ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע את תנחומיו על לכתו של יוסי שריד: "יוסי שריד היה בעל קול ייחודי בפוליטיקה הישראלית, איש דעתן וחריף. אף שחלקנו בנושאים רבים הערכתי את נאמנותו לדרכו, את השכלתו הרחבה ואת העברית המוקפדת שבפיו ובעטו".

     

    יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, אמר כי שריד היה "מנהיג שקולו החד והצלול עמד תמיד, בעיקשות וחריפות, על אמת אמיצה, לא מתפשרת, שהאמין בה בכל ליבו. שר שהותיר חותם עמוק על מערכת החינוך והמדינה כולה".

     

    "איש דעתן וחריף" - נתניהו על שריד (צילום: מיכאל קרמר "ידיעות אחרונות") (צילום: מיכאל קרמר
    "איש דעתן וחריף" - נתניהו על שריד(צילום: מיכאל קרמר "ידיעות אחרונות")

    יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה: "יוסי היה מורה דרך, מגדלור של מוסר ואחריות, גדול אוהבי ישראל ומופת של מנהיגות. פנומן של מילים, חד וחריף, שהשמיע קול צלול, ברור, חסר פחד ועקבי".

     

    בהודעה של הבית היהודי נמסר כי המפלגה "אבלה עם כל עם ישראל עם לכתו. שריד החזיק בתפיסה אידיאולוגית רחוקה מזו של הבית היהודי, אבל היה היה אדם ישר שאהב את מדינת ישראל ורצה להיטיב עימה, בעל חדות מחשבה ועומק אינטלקטואלי. יהי זכרו ברוך".

    כיהן 32 שנים כח"כ. שריד בכנסת ב-2002 (צילום: אלכס קולומויסקי   "ידיעות אחרונות") (צילום: אלכס קולומויסקי
    כיהן 32 שנים כח"כ. שריד בכנסת ב-2002(צילום: אלכס קולומויסקי "ידיעות אחרונות")

    שריד נולד באוקטובר 1940 ברחובות. אביו יעקב שריד (שניידר) היה מנכ"ל משרד החינוך. בצה"ל שירת שריד בחיל התותחנים ולאחר מכן ככתב צבאי. הוא למד באוניברסיטה לתואר ראשון בספרות ובפילוסופיה ולתואר שני במדעי המדינה.

     

    שריד כיהן כחבר כנסת 32 שנים. את דרכו הפוליטית החל כדובר מפא"י ולאחר מכן כעוזר לשר האוצר פנחס ספיר ולראש הממשלה לוי אשכול. ב-1974 הושבע לראשונה כחבר כנסת מטעם המערך והיה חבר בין היתר בוועדת החוץ והביטחון. בכנסת ה-11 פרש מהמערך ועבר לרצ.

     

    תפקידו הראשון בממשלה היה בשנת 1992 בממשלת רבין – אז מונה לשר להגנת הסביבה. לאחר יריבות ממושכת עם שולמית אלוני, שעמדה בראש מרצ, נבחר שריד ב-22 בפברואר 1996 ליו"ר המפלגה. בבחירות 1999 הבטיח שריד לבוחריו שלא יצטרף לממשלה עם ש"ס. לבסוף הסכים להיכנס לממשלה לאחר שמנהיג ש"ס אריה דרעי התפטר. בממשלתו של אהוד ברק התמנה לשר החינוך, וגרם למשבר קואליציוני כאשר סירב לתת סמכויות לסגנו מש"ס, משולם נהרי.

     

    עם פרישת מרצ מהממשלה, ב-24 ביוני 2000, התפטר שריד מתפקיד שר החינוך. לאחר כישלונה של מרצ בבחירות לכנסת ה-16 בינואר 2003, פרש מתפקיד יו"ר התנועה, אך נשאר חבר כנסת מטעמה. ב-2005 הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.

     

    במשך תקופה מסוימת לימד שריד בהתנדבות אזרחות בבית ספר בשדרות. לצד פעילותו החברתית והפוליטית, שלח ידו גם בכתיבה ספרותית. בין ספריו: "פגישה במקום אחר" - שירים (1961), "שירים 2003-2005" (2005) ו"פפיצ'ק - הוא לא ידע את שמו" (2006). בשנים האחרונות כתב שריד מאמרים ב"הארץ". לאחרונה שימש כחבר פאנל בתוכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מיכאל קרמר "ידיעות אחרונות"
    יוסי שריד
    צילום: מיכאל קרמר "ידיעות אחרונות"
    מומלצים