שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מסע אל הארץ התיכונה

    מונגוליה התיכונה הוא חבל ארץ עצום, שהיה בעבר חלק ממונגוליה ובמהלך השנים והמלחמות סופח לסין. מה תיירים צריכים לעבור כדי לנהוג במדינה, איפה אפשר לחבק עיזי קשמיר ואיך מתכוננים לטיול במדבר גובי - מהגדולים בעולם? מסע פתיחת ציר לאחד היעדים הנידחים והלא מתוירים בעולם

    בשיתוף מאגמה

     

    "תרשום ביומן: מסע פתיחת ציר במונגוליה התיכונה..." ככה זה התחיל. אחר כך מצאתי את עצמי נוסע במרחבים האין סופיים של מדבר גובי, צופה בגמלים דו דבשתיים ובמקדשים צבעוניים ונוהג בחולות ללא התחלה וסוף. ברוכים הבאים למונגוליה התיכונה - אחד המקומות הנידחים והמיוחדים בהם טיילתי בחיי.

     

    ככה פותחים ציר חדש

    ראשונים בשטח: איך מגלים טיול חדש בעולם?

     

    מסע פתיחת ציר הוא מסע שלוקח חבורה של הרפתקנים, שיוצאים בדרך כלל ליעדים לא מוכרים, במסלולים חדשים (ולפעמים גם בתנאים לא פשוטים) על מנת להכיר ולבדוק את היעד החדש. זהו מסע גאוגרפי שמתקיים הרחק ממסלולי התיירות הרגילים והשחוקים. הערך המוסף? הראשוניות, ההרפתקנות וחדוות הגילוי המשותפת. אז יצאנו לדרך.

     

    יוצאים לדרך? אבל קודם חייבים לעבור במשרדי המפלגה

    הדרך למונגוליה התיכונה עוברת בבייג'ין - ממנה אנו ממשיכים בטיסת פנים אל החבל המכונה "מונגוליה התיכונה" פעם זאת היתה מונגוליה, ארץ המרחבים הבלתי נגמרים אשר נשלטה על ידי ג'ינגס חאן ושלטה על חלקים עצומים מהעולם, בשנת 1947 האזור נכבש (סופית) על ידי הסינים וכיום רק 17% מתושביו הם מונגוליים. רק שבניגוד לחבלי ארץ אחרים בסין, שנהנים בשנים האחרונות מתיירות פנים וחוץ - מונגוליה הפנימית היא אחד האזורים הנידחים והפחות מתויירים בסין.

    גמלים במדבר גובי - מהגדולים בעולם. מונגוליה התיכונה  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    גמלים במדבר גובי - מהגדולים בעולם. מונגוליה התיכונה (צילום: shutterstock)

    אולי בגלל זה כל כך מהר אנחנו הופכים להיות סוג של אטרקציה: לא זכור לי מסע שבו כל כך הרבה אנשים ביקשו להצטלם איתי וזה כולל את הקופאיות, המלצרים, המתדלקים, נהגי האוטובוס והאנשים בשוק המקומי. סלבס זה אנחנו.

     

    בירת מונגוליה הסינית היא העיר Huhehaote . (ועכשיו תנסו להגיד את זה בעברית... ) אשר מונה כ- 3 מיליון תושבים ונחשבת לעיר קטנה יחסית בסין. אי אפשר להתחיל טיול ג'יפים באזור בלי להגיע אליה, בעיקר בגלל שסין היא אחת המדינות היחידות בעולם שלא מכבדת רישיונות נהיגה בינלאומיים: בעוד שבמדינות רבות רישיון ה"פלסטיק" הפשוט תופס, פה כבר מדובר על מנגנון שלם: רוצים לנהוג? אין בעיה! כולנו נדרשים לעבור בדיקה רפואית מטעם משרד הבריאות המקומי. עכשיו כבר מותר לגלות שלא מדובר בבדיקות מעמיקות במיוחד ושחלק מאתנו - בלי להסגיר שמות - גילו שעל פי הבדיקות הללו גילו שהם רואים ושומעים הרבה יותר טוב מאשר במציאות.

    מקבלים רשיון נהיגה סיני (צילום: זהר שפק ) (צילום: זהר שפק )
    מקבלים רשיון נהיגה סיני(צילום: זהר שפק )

    אבל זה לא נגמר בזה. אחרי שנמצאנו בריאים המשכנו ל"משרד התחבורה" המקומי לקבל רישיונות נהיגה סיניים. כאן כבר ברור לגמרי שאף אחד מהעובדים במשרדי הממשלה האלה לא מורגל לפגוש אנשים לבנים כך שתופעת הסלפי מתחילה עם השומר והפקידים ומסתיימת בצוות טלוויזיה מקומי שמגיע לתעד את האירוע המרגש בטקס חגיגי בנוכחות משטרת התנועה המקומית - וכולל הסבר מפורט בסינית (!) על נהיגה בטוחה. אז זהו, יש לנו רישיונות. עכשיו אפשר לעלות על הג'יפים. אפשר? רגע...לא כל כך מהר.

     

    מסתבר שבאזור אין ג'יפים להשכרה והג'יפים שלנו מובלים לכאן במבצע לוגיסטי מטורף ממרחק של יותר מ 1500 ק"מ. הם יגיעו אלינו בשעת לילה מאוחרת, מובלים על גבי מובילי ענק, ישר לעיר Boutou שם יתחיל המסע הרכוב שלנו.

     

    מדבר גובי ועיזי הקשמיר

    משכימי הקום מהקבוצה שלנו יוצאים עם בוקר לרחוב ומצטרפים למאות מקומיים שמתרגלים מגוון של ריקודי שורות / התעמלות בוקר / תרגילי גוף למיניהם - הכל בעיני המתבונן. השעה שש בבוקר, מוזיקה מקומית מושמעת ברמקולים בעוצמה מלאה והם רוקדים. המראה המקסים הזה מלווה אותנו כל בוקר, בכל מקום שבו אנחנו מתעוררים, והיופי הוא לא רק במראה השורות הנעות יחד אלא דווקא בקלות ובשמחה שבה הם מאפשרים לנו להשתלב איתם בריקודים האלה - המון סקרנות ופתיחות, חיוכים ושמחה מתקיימים במפגש הבוקר האלה ( וסלפי, ברור, כבר אמרנו).

    עיזי קשמיר (צילום: זהר שפק ) (צילום: זהר שפק )
    עיזי קשמיר(צילום: זהר שפק )

    הג'יפים לוקחים אותנו אל מעמקי האזור. בצדי הדרך עדר של יאקים צועד לאיטו והנה מדבר גובי. מה לא נכתב ולא נאמר על המדבר האסייתי העצום הזה. יותר מששמרה החומה הסינית על סין שמר עליה מדבר גובי עם מרחבים עצומים ובלתי נתפסים ותנאי מחייה קיצוניים הנעים ממינוס 40 מעלות בחורף לפלוס 40 מעלות בקיץ.

     

    כאן משוטטים לאיטם עדרים של גמלים דו דבשתיים ועיזי קשמיר. ובואו נגלה לכם פרט טריוויה קטן: כאן מיוצר רוב צמר הקשמיר הנמכר בעולם. זוג מונגולים המתגוררים בבקתות בוץ, מאפשרים לנו לבקר את עדר עיזי הקשמיר שלהם ואין איש בקבוצה שנותר אדיש אל מול הרכות והנעימות של העיזים הקטנות האלה. בקצה החווה עומדת יורטה מסורתית אבל עכשיו היא כבר לא משמשת למגורים אלה כמחסן.

    אי אפשר להתאפק אל מול הדבר החמוד הזה  (צילום: זהר שפק ) (צילום: זהר שפק )
    אי אפשר להתאפק אל מול הדבר החמוד הזה (צילום: זהר שפק )

    מבנה המגורים הוא בקתת בוץ אליה צמודה שבשבת קטנה שמייצרת חשמל שמספיק למנורה אחת שאפשר להדליק בלילה בבקתה. הזוג המונגולי הנחמד הזה ממשיך ללוות אותנו על גבי האופנוע המיושן שלהם כשהם פותחים לנו את שערי הגדרות לאורך הדרך עד שאנחנו יוצאים משטחי המרעה שלהם לכיוון החולות העמוקים יותר של מדבר גובי , בהם לראשונה במסע (אבל לא בפעם האחרונה) אנחנו מתחילים להתנסות בדרכי החול של המדבר: קצת נתקעים, קצת דוחפים...מוציאים אוויר מהגלגלים ובעיקר מגלים מאיזה חומר אנושי נפלא מורכבת הקבוצה.

     

    פסלי החול עצומים, קניונים צרים ומקדשים מבודדים

    ביקור באתר פסלי החול של מונגוליה התיכונה הוא לא חובה. זהו אתר שבנוי עבור התיירות המקומית ומזכיר את ארמונות ופסלי הקרח שמקימים כול חורף בסין, בלפלנד ובמקומות אחרים בעולם. אי אפשר להתעלם מהיופי של פסלי החול ומהיכולת של האמנים המקומיים להכניס בהם רוח חיים ולתת תחושה שעוד רגע מסתער עליך הלוחם משושלת צ'אנג עם סוסו הפראי אבל אנחנו ממשיכים בדרכנו, עוברים בקניון גרניט צר וארוך, מתפתלים בין הרי גרניט מרהיבים, בדרכנו אל אחד המקדשים המבודדים ביותר בחבל ארץ זה: מקדש YINSUMU שהוא מקדש טיבטי. הדרך כולה רצופה בדגלי הבודהיזם המתנופפים ברוח. באחת המערות שנמצאות סמוך למקדש שכן לפני 200 שנה הדאלי למה של התקופה מה שהופך את המקום לקדוש במיוחד.

     

    כאן קיבלנו שיעור באסרטיביות. אחד הנזירים גילה שאחת המטילות לא שמעה את ההנחיה שניתנה - לא לצלם במקדש. כשהיא מוציאה את המצלמה הנזיר לוקח אותה באחת ורק לאחר משא ומתן והבטחות לשמור על קדושת המקום אנחנו מקבלים בחזרה את המצלמה לאחר שנמחקו התמונות. טוב, אמרתי שתיירים זה לא דבר שרגילים אליו כאן...

    אילן יגר - במסע פתיחת ציר למונגוליה התיכונה (צילום: זהר שפק ) (צילום: זהר שפק )
    אילן יגר - במסע פתיחת ציר למונגוליה התיכונה(צילום: זהר שפק )

    ממשיכים בנהיגת שטח מיוחדת בתוך הקניון הצר, בין בתי המגורים של שבט טיבטי שמתגורר באזור ושומר על המקדש, ויוצאים למסלול הליכה קצר בקניון האדום המרהיב שמאפשר לנו רגעי מדבר ושקט כי יש אומרים שממש כאן נמצאת השלווה ושרק צריך להקשיב לה.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    את הלילה נעשה בעיר ALXA - בירת הדרום המאופיינת באוכלוסייה מעורבת : מונגולים סינים בני האן ואוייגורים שהם מיעט מוסלמי שחי באיזור.

     

    הדיונות העצומות של מדבר גובי

    בבוקר שלפני ההגעה לדיונות של אלקסה, נדמה שכולם נמצאים בסוג של "היכון". שני מדריכים מקומיים שמתמחים בנהיגת חולות מקצועית מצטרפים אלינו הבוקר כדי לעזור לנו לחצות את מדבר החולות הלא נגמר הזה על הדיונות העצומות שלו. אז אנחנו מורידים אוויר מהגלגלים, נכנסים פנימה, אל אזור הדיונות: מוקפים במרחבים עצומים של חול וחול, בשקט מדברי, בגוונים של אדום - כתום - צהוב מלוא העין ובתחושת הרחיפה של הג'יפ על החול.

     

    כל אלה הם אושר גדול לחובבי נהיגת המדבר שבינינו. ומדבר כמו זה - הוא מדבר ששווה להגיע אליו. וממש שם, בלב מרחבי הדיונות העצומים, נמצא לו האגם הנעלם - תופעה חריגה ויוצאת דופן של אגם בלב מדבר והזדמנות להפסקה שמאפשרת להסתכל לרגע אל המרחבים העצומים הנמצאים סביבנו ולהבין כמה רחוק הגענו.

     

    כי זאת אולי תמצית התחושה שליוותה אותי במהלך המסע: והמילה "רחוק" תסכם את זה. מונגוליה הפנימית רחוקה. היא רחוקה מהמוכר, היא נידחת ולא מוכרת, היא אחד המקומות האחרונים בהם אין כמעט תיירות חיצונית והאוכלוסייה המקומית מתלהבת באמת מביקור של זרים, זהו חבל ארץ מרהיב ונידח, מיוחד ומסקרן שיש המון מה לראות בו או כמו שאמר מרקו פולו - "לא סיפרתי אפילו חצי ממה שראו עיני"

     

    הכותב הוא מדריך טיולי ג'יפים בחברת מאגמה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    גמלים במדבר גובי - מהגדולים בעולם
    צילום: shutterstock
    מומלצים