שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הונחה אבן פינה לאוניברסיטה הישראלית בסין
    טקס הנחת אבן הפינה ל"מכון גואנגדונג-טכניון", המיזם המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו שבסין, התקיים במעמד היזם הסיני, הנשיא לשעבר שמעון פרס, נשיא הטכניון פרץ לביא ובהשתתפות 5,000 אורחים מרחבי העולם

    בשנטאו שבסין הונחה הבוקר (יום ד') אבן הפינה להקמתו של מכון גואנגדונג-טכניון, שותפות היסטורית בין הטכניון לבין אוניברסיטת שנטאו הסינית, בתמיכתם של מושל מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו וקרן לי קא-שינג (LKSF). הקמת המכון החדש, שייקרא GTIIT – Guangdong Technion Israel Institute of Technology, היא פרי שיתוף פעולה חסר תקדים בין ממשלת סין והטכניון בחיפה. מטעם הטכניון יעמוד בראש המכון פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004.

     

     ( Guangdong Nan Ya Construction Engineering Design Co. and Mochly-Eldar Architects) ( Guangdong Nan Ya Construction Engineering Design Co. and Mochly-Eldar Architects)
    ( Guangdong Nan Ya Construction Engineering Design Co. and Mochly-Eldar Architects)

     

    המכון יכלול שלוש פקולטות אקדמיות: מדע, הנדסה ומדעי החיים. התחומים הספציפיים יהיו הנדסה כימית, הנדסה ביוטכנולוגית ומזון, הנדסת חומרים, הנדסה סביבתית, הנדסת מכונות, כימיה, מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה והנדסה ביוכימית. עד שנת 2025 יפעלו במכון שלוש הפקולטות האקדמיות בכל התחומים האמורים, עם 5,000 סטודנטים, 1,000 מהם לתארים מתקדמים. שיתוף הפעולה עם הטכניון עולה בקנה אחד עם היעד האסטרטגי של ממשלת סין - הקמת אוניברסיטאות ופקולטות ברמה עולמית - ועם האסטרטגיה המחוזית: פיתוח מבוסס חדשנות.

    הטקס בסין (צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג) (צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג)
    הטקס בסין(צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג)

    נשיא מכון גואנגדונג-טכניון, לי ג'יאנ-גה ו חתן פרס נובל בכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר מטמינים "קפסולת זמן" בטקס הנחת אבן הפינה (צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג) (צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג)
    נשיא מכון גואנגדונג-טכניון, לי ג'יאנ-גה ו חתן פרס נובל בכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר מטמינים "קפסולת זמן" בטקס הנחת אבן הפינה(צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג)

     

    "בעידן הזה," אמר יושב ראש הקרן מר לי קא-שינג, "אין איש מפקפק בכך שחדשנות טכנולוגית היא תנאי חיוני ליכולתה של מדינה ליצור עושר משותף, והיא המפתח להצלחה אישית. יצירתיות היא הכוח המניע של זמננו, המקדם אותנו אל העתיד. כינונה של פרדיגמה יצירתית אינו אתגר פשוט, ורק באמצעות החינוך ושלטון החוק נוכל להבטיח עתיד חופשי, הוגן ופורה לכל".

     

    הנשיא לשעבר פרס, שהיה אחד מאורחי הכבוד המרכזיים בטקס, אמר כי "הקמת שלוחת הטכניון בסין היא עוד הוכחה לכך שהחדשנות הישראלית פורצת דרך וחוצה גבולות גיאוגרפיים. סין היא אחת השותפות המרכזיות של ישראל בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק. כיום פועלות בסין מעל 1,000 חברות ישראליות, ואני מקווה כי שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות רק יעמיקו. יש לשתי המדינות הרבה מה לחלוק ומה ללמוד זו מזו".

    נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מקריא את מגילת אבן הפינה בטקס (צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג) (צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג)
    נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מקריא את מגילת אבן הפינה בטקס(צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג)

    משמאל לימין: הנשיא התשיעי - שמעון פרס, מזכיר המפלגה של מחוז גואנגדונג - הו צ'אנג הואה ולי קא-שינג (צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג) (צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג)
    משמאל לימין: הנשיא התשיעי - שמעון פרס, מזכיר המפלגה של מחוז גואנגדונג - הו צ'אנג הואה ולי קא-שינג(צילום: ממשלת מחוז גואנגדונג)

     

    שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס, אמר במהלך הטקס: "זהו הישג חסר תקדים לאקדמיה הישראלית, הפותחת הלכה למעשה אוניברסיטה ישראלית בסין".

     

    נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, אמר: "אנו מניחים היום את אבן הפינה הפיזית לשיתוף פעולה חסר תקדים, התורם לחיזוק היחסים בין ישראל לסין ומצעיד קדימה את הטכניון, את אוניברסיטת שנטאו ואת החינוך בסין כולה. השילוב בין הרוח הישראלית של חדשנות ויזמות לבין קנה המידה, העוצמה והמשאבים האדירים של סין הוא בסיס איתן לשותפות נפלאה. יחד אנו יוצרים מכון מחקר ייחודי ואיכותי, שיפעל לרווחת אזרחי ישראל, סין והעולם כולו".

     

    פרופסור-מחקר אהרן צ'חנובר, סגן נשיא מכון גואנגדונג-טכניון, אמר: "הטכניון יתרום מנסיונו העשיר בהכשרת מהנדסים היודעים ליישם את שלמדו ולהפוך ידע זה למוצרים מסחריים המתמקדים במדע ובטכנולוגיה.

     הסינים יתרמו את חריצותם הרבה ודבקותם במטרה, תכונות שאנו הישראלים חסרים אותן במעט. לכן מדובר בשיתוף פעולה שיהיה פורה לשני הצדדים".

     

    להקמת המכון החדש בסין סייעה תרומת ענק לטכניון בסך 130 מיליון דולר מקרן לי קא-שינג, שבראשה עומד איש העסקים הסיני לי קא-שינג. התרומה, עליה הוכרז לפני יותר משנתיים, היא הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו ואחת הנדיבות ביותר בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל. בטכניון אמרו כי תרומה זו מוקדשת לשיפור תשתיות ולקידום תכניותיו של הטכניון לרווחת הסטודנטים והסגל בקמפוס בחיפה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים