משרד הביטחון תובע את הצעירים ש"הקפיצו" את המדינה

אסרף (מימין) ונגאוקר(צילום: אילנה קוריאל, הרצל יוסף)

אחרי ביום החטיפה מגיעה התביעה: פרקליטות מחוז דרום הגישה היום (ה') תביעה כספית לבית המשפט השלום בבאר שבע נגד ניב אסרף וערן נגאוקר, שבחודש אפריל האחרון בדו את חטיפתו של אסרף. השניים נתבעים על-ידי המשטרה ומשרד הביטחון בסכום של 625 אלף שקל. 

"נגרמו נזקים כלכליים למדינה עקב התנהלות הנתבעים, שביימו את חטיפתו של אסרף לחברון בפסח האחרון וגרמו לשווא להקפצת כוחות צבא ומשטרה גדולים לשם חיפוש אחר 'החטוף'", נכתב בתביעה.

אסרף אחרי ששוחרר ממעצר(צילום:הרצל יוסף)

עוד נכתב בתביעה: "התנהגות הנתבעים הייתה חמורה במיוחד, נוכח פעילותם המתמשכת להטעות את המשטרה וכוחות הביטחון ולהכביד על עבודתם. מעבר לנזק הכלכלי, עסקינן בפגיעה בביטחון הציבור בימים של מצוקת כוח אדם ומשאבים מדולדלים, וכן בזריעת בהלה ובסיכון הציבור". עוד נכתב כי סכום התביעה אינו משקף את כל ההוצאות שהמדינה השקיעה.

סנגורו של ניב אסרף, עו"ד מוטי יוסף: "זו תביעה מופרכת שכל כולה למען יראו וייראו. המדינה הולכת לנהל פה הליך סרק, יעלה לה יותר כסף לנהל את התיק מאשר סכום התביעה". סנגורו של ערן נגאוקר, עו"ד איתי יצחק: "מדובר בכתב תביעה קיקיוני, אין לו שום אחיזה במציאות. זו התביעה הראשונה שהוגשה אי פעם במדינת ישראל נגד אדם שהגיש תלונת שווא. היו אלפי מקרים של אנשים שהזעיקו את כוחות הביטחון סתם".

ישן בוואדי עת חיפשו אחריו

ב-2 באפריל האחרון עלה חשש לחטיפה של אסרף באזור הרי יהודה. נגאוקר התקשר למוקד 100 וטען שהוא וחברו נתקעו עם מכוניתם בגלל תקר בגלגל. הוא סיפר שחברו הלך להביא כלי עבודה כדי להחליף גלגל, אך לא שב. חרף סימני שאלה שהעלתה גרסתו, כוחות גדולים של צבא ומשטרה סרקו את השטח שבין קריית ארבע לכפר בית ענון.

אלא שעד מהרה התברר כי השניים בדו את החטיפה, ואסרף נמצא ישן בוואדי באזור. נגאוקר סיפר שהם ביצעו את המעשה כדי לגרום לחברה לשעבר של אסרף "לדאוג לו", אבל מנגד הסביר אסרף כי החליט "להיעלם" בעקבות חובות של מיליוני שקלים שצבר בהימורים. השניים נעצרו ושוחררו כעבור כמה ימים למעצר בית.

כבר אז העריכו במערכת הביטחון כי נשקלת השאלה באילו כלים משפטיים לטפל באסרף ונגאוקר. מלבד הליך פלילי, הובהר שתוגש תביעת פיצויים בגין ההוצאות שנגרמו למדינה. בשנים האחרונות הגישה המדינה תביעות נזיקין נגד אזרחים בגין התרשלות או התרעות שווא שהובילו להקפצת שוטרים או חיילים, אך לא זכור מקרה בהיקפים שנרשמו במקרה זה.

המבצע לחיפושו של אסרף העסיק לא רק את החיילים בשטח, אלא הוביל לדיוני חירום שכינס שר הביטחון משה (בוגי) יעלון וישיבת הערכת מצב מיוחדת של הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט עם מפקד פיקוד מרכז אלוף רוני נומה. הצבא הפעיל כמעט את כל זרועותיו המבצעיות והלוגיסטיות - פיקוד מרכז, חיל האוויר, אגף התקשוב, אמ"ן ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה - וכן פרס חפ"קים אוגדתיים בשטח, הרים מל"טים ובלוני תצפית לאוויר, השתמש בעשרות רכבים ואמצעי מסווגים, והשתמש אף ביכולות מעקב ותקשורת לוויניות יקרות, תוך פחות משעה מרגע היוודע על ההיעדרות של אסרף.

במבצע החיפושים השתתפו אלפי חיילים, בהם מאות לוחמים שסרקו בלב השטח הפלסטיני, לצד שוטרים, אנשי שב"כ ומתנדבים שהוקפצו. אלמנט נוסף שנפגע בעקבות מעשה הקונדס של אסרף וחברו קריטי לא פחות: הכוחות מחטמ"ר יהודה, חטיבה החולשת על חברון, עסקו שעות ארוכות בניסיונות לאיתור אסרף במקום לבצע פעילות מבצעית מתוכננת נגד פעילי טרור. "נכנסנו לתוך עשרות בתים של פלסטינים, שיבשנו שגרת חיים של אזרחים, ירדנו לבורות ובארות תוך סיכון חיים ממשי שלנו", סיפר אז מפקד זוטר שהשתתף במבצע החיפושים. "לרגע לא חשבנו במדובר במתיחה. לא היססנו גם כאשר זרקו עלינו אבנים. צריך להיות מטורף או מרושע כדי לעשות דבר שכזה".