שתף קטע נבחר

תיעוד נדיר מ-1927: רעידת האדמה הגדולה בארץ

300 בני אדם נהרגו ברעידת האדמה שפקדה את ארץ ישראל לפני 89 שנים. לידי ynet הגיעו תמונות שתיעדו את ההרס שזרע אז הרעש. חוקר אסונות טבע: "התיעוד מרגש, עוד נדבך בפסיפס שאנחנו מנסים לבנות בתחום"

 

הנזק היה אדיר  (באדיבות אוניברסיטת חיפה) (באדיבות אוניברסיטת חיפה)
הנזק היה אדיר (באדיבות אוניברסיטת חיפה)

  

התיעוד ההיסטורי נחשף: אלבום תמונות נדיר, שלפי ההערכות צילם מהנדס מחיפה, התקבל לפני כשנה אצל פרופ' משה ענבר מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. עבור פרופ' ענבר, מומחה לאסונות טבע, מדובר באוצר של ממש: התמונות מתעדות את נזקי רעידת האדמה הגדולה שפקדה את ארץ ישראל ועבר הירדן ב-11 ביולי 1927, זרעה הרס רב וגבתה 300 קורבנות בנפש.

 

זו הייתה הרעידה הראשונה בארץ ישראל שתועדה במכשירים מודרניים, ועצמתה הייתה 6.2 דרגות בסולם ריכטר. המוקד היה בצפון ים המלח והרעש הורגש היטב בכל רחבי הארץ. ההרס היה גדול, אולם גם אז, מבנים שנבנו כראוי שרדו, ואלה שהיו רופפים קרסו. פרופ' ענבר מעריך כי צלם התמונות, שזהותו אינה ידועה, היה מהנדס, מכיוון שלצד התמונות הוא רשם הערות בנוגע לטיב הבנייה. בנוסף הוא הצביע אז על מבנים ששרדו בשל בנייה איכותית יותר. באחד המקרים ציין "מילוי רע", ולגבי יריחו כתב: "מלון חדש, קירות מבלוקים, קורות מברזל".

 

 

1927: נזקי רעידת האדמה בטבריה (באדיבות אוניברסיטת חיפה) (באדיבות אוניברסיטת חיפה)
1927: נזקי רעידת האדמה בטבריה(באדיבות אוניברסיטת חיפה)

אומדים את הנזקים בדגניה ב' (באדיבות אוניברסיטת חיפה) (באדיבות אוניברסיטת חיפה)
אומדים את הנזקים בדגניה ב'(באדיבות אוניברסיטת חיפה)

גם היישוב ריינה נפגע (באדיבות אוניברסיטת חיפה) (באדיבות אוניברסיטת חיפה)
גם היישוב ריינה נפגע(באדיבות אוניברסיטת חיפה)

 (באדיבות אוניברסיטת חיפה) (באדיבות אוניברסיטת חיפה)
(באדיבות אוניברסיטת חיפה)

 (באדיבות אוניברסיטת חיפה) (באדיבות אוניברסיטת חיפה)
(באדיבות אוניברסיטת חיפה)

לדברי פרופ' ענבר, "התמונות מלמדות אותנו על עוצמת הרעידה, ההתפשטות שלה, המקומות שבהם הרעידה הייתה אופקית ואחרים שבהם הייתה מלמטה למעלה. אלה דברים חשובים מבחינה מחקרית. בנוסף, יש כאן תיעוד שלא היה קודם לכן, כמו התמונות מטבריה ושכם, מהיישוב ריינה (ליד נצרת) ומקיבוץ דגניה ב' שבו נראה מבנה שנסדק ברעידה.

 

"מעניין שלמרות שהקיבוצים תיעדו אירועים רבים בתולדותיהם, אין בקיבוצי עמק הירדן תיעוד של הרעידה. גם בארכיון הרכבת אין תיעוד לכך, ומה שמעניין הוא שלמרות שמסילת הרכבת עברה בלב השבר

הסורי אפריקני – תחנות מרכזיות היו בצמח ובבית שאן – אין תיעוד של נזקים, וככל הידוע הרכבת המשיכה לפעול כסדרה. מדובר היה במבנים חזקים שלא נפגעו ברעידה".

 

על התיעוד מהיישוב ריינה סיפר פרופ' ענבר כי בעבודת מחקר מ-2005 איתרו החוקרים קשיש תושב המקום, שהיה כבן 10 בעת הרעידה. "הוא סיפר כי צעד ברגל מבית הספר בנצרת לכפרו כשהחלה הרעידה, ותיאר כיצד ראה את ביתו נהרס וקורס".

 

באלבום כ-30 תמונות ייחודיות, אבל זהות הצלם כאמור אבדה. האלבום נמסר לפרופ' ענבר מפרופ' ארנון סופר, שקיבל אותו משני תושבי חיפה. גם השניים לא יכלו לשפוך אור על התעלומה. בימים אלה מכינים פרופ' ענבר וד"ר כרמית רפפורט – שניהם מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה – חוברת בנושא אסונות טבע, שבה יפרסמו לראשונה את התמונות הייחודיות.

 

"מבחינתי כחוקר, מרגש מאוד לראות את התיעוד הזה, ממש לגעת בתמונות איכותיות שמהוות עוד נדבך בפסיפס שאנחנו מנסים לבנות בתחום רעידות האדמה ואסונות הטבע בישראל. המוכנות שלפני היא זו שקובעת כמה קשה ישפיע עלינו האירוע עצמו וכמה מהר נתאושש אחריו", אמר פרופ' ענבר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות אוניברסיטת חיפה
נזק לבתים בריינה
באדיבות אוניברסיטת חיפה
באדיבות אוניברסיטת חיפה
האסון ב-1927
באדיבות אוניברסיטת חיפה
מומלצים