נתניהו דיבר על שורש הסכסוך, הח"כים הערבים עזבו

הכנסת חגגה 67 שנים להיווסדה ו-50 שנה לחנוכת משכנה. לדיון החגיגי במליאת הכנסת הגיעו הערב (יום ג') רק חמישה שרים - איילת שקד, אבי גבאי, אורי אריאל, אופיר אקוניס וזאב אלקין - וכן ראש הממשלה בנימין נתניהו. "שורש הסכסוך הוא שלילת עצם קיומה של ישראל, השאיפה למחוק אותנו מהאדמה", אמר נתניהו. במחאה, יצאו חברי הכנסת הערבים מהמליאה ושבו בתום הנאום. הם הגדירו את דבריו של נתניהו "דמגוגיה ימנית זולה וניצול המעמד". ynet העביר את הדיון בשידור חי.

שפיר בפסנתר, הנגבי קראטיסט: חוגגים יום הולדת לכנסת

נתניהו נואם מעל דוכן הכנסת(צילום: גיל יוחנן)

כיסאות ריקים במליאה בתחילת הדיון החגיגי(צילום: מורן אזולאי)

נתניהו ציין בנאומו כי האיסלאם הקיצוני בעולם זוקף את ראשו ומייצג חזון אנטי-דמוקרטי מובהק. "ישראל נמצאת בקו החזית של המערכה הזאת", אמר ראש הממשלה, וסיפר: "הייתי הבוקר בעתניאל בביקור תנחומים אצל משפחית מאיר, משפחה אצילית שנושאת את אבלה על הרצח המזעזע של דפנה, הרעיה והאם, בצורה מעוררת כבוד, בצורה קורעת לב. תהום מוסרית עמוקה מבדילה בינינו לבין אויבינו.

"רוצח פלסטיני שפל בן 15 לא היסס ליטול חיים באכזריות נוראית. הוא ספג מן הסתם את רעל השנאה ליהודים מערש לידתו. ההסתה נגדנו מצד הפלסטינים, כולל גורמים לצערי בהנהגה הפלסטינית, ההסתה הזו איננה פוסקת. מזינים אותם באשליות על חזרה לגבולות 1948, לחיפה, ליפו, לעכו ולצפת במקום מדינת היהודים".

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מנמנם ביציע(צילום: גיל יוחנן)

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג אמר בנאומו כי "הרעיון המסדר של הדמוקרטיה חזק מכולם ושורשיו נטועים עמוק בבית זה. מי שהיום בשלטון, ימצא עצמו באופוזיציה, ומי שבאופוזיציה יכול למצוא את עצמו בשלטון".

הוא הוסיף ותקף את הממשלה: "מי שחושב לשמר שלטון באמצעות החלשת כוחה של הכנסת וביטול סמכותה חוטא לעקרונות הבסיסיים ביותר שעליהם קמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מי שחושב לשמר שלטון באמצעות החלשת שומרי הסף, כלי התקשורת, גורמי הפיקוח, המשפט ואכיפת החוק חוטא לבסיס הדמוקרטיה שעליה קמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

הרצוג הזהיר כי "שלטון הרוב בקלות יכול להפוך לעריצות הרוב. הדמוקרטיה הישראלית חזקה ככל שתהיה, היא גם שברירית. האחריות לחיזוקה, שמירתה והגנתה מונחת לפתחנו - כל חברי הכנסת".

נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר בנאומו: "יום-יום אני פוגש אזרחים וקבוצות אזרחים ממגזרים שונים בחברה הישראלית. דתיים, חרדים, חילונים, ערבים. יש ביניהם הרבה שוני, אבל להפתעתי משותפת לכולם תחושה אחת. כולם ללא יוצא מן הכלל חווים את עצמם כמיעוט נרדף ומותקף, כמיעוט שזהותו וערכיו נמצאים תחת איום מתמיד מצד קבוצות אחרות".

ריבלין הוסיף כי "על רקע אי אלו תקריות שנקשרו בשמה של הכנסת לאחרונה, אני בוודאי נשמע תמים. אבל אתם ואני יודעים היטב שהשערוריות הללו אינן מתרחשות בלב הבית הזה, כי אם בשוליו הפיזיים והמהותיים. ביום הולדתה של הכנסת אני מבקש מכם כמנהיגי הציבור: גם אם אין בידיכם היכולת לתקן את החטא הקדמון של הבית הזה ולממש את ייעודה של האסיפה המכוננת, אנא מכם, סללו לנו דרך משותפת, דרך של שותפות".

הנשיא ריבלין ויו"ר הכנסת אדלשטיין(צילום: גיל יוחנן)

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר בדיון: "אל תיתנו להתרחשויות מטרידות, מקוממות או 'צהובות' לכער את התמונה הגדולה. זכרו מהי מהות הכנסת, את מקומה ואת תפקידה המכריע במרקם השלטוני ובדמוקרטיה הישראלית. אל תיתנו למיעוט של נבחרי ציבור, שבהתנהלותו באולם זה או מחוצה לו מבייש בעיקר את עצמו, להוציא דיבת הכנסת רעה. אל תמהרו להכליל ולהשמיץ את כנסת ישראל כולה, על פועלה הרב, על עובדיה המסורים ועל חבריה הפעילים".

אדלשטיין ציין כי לצד החלטות היסטוריות, "הכנסת הנחילה לציבור הישראלי גם לא מעט אכזבות, ולא אחת הייתה תחושה שהוא המיט עלינו גם קלון. דווקא משום שאנו מכירים במורכבות זו, ביום זה עלינו לזכור כי הכנסת יקרה, חשובה ונישאה מסך יחידיה החברים בה, שרובם המכריע הם שליחי ציבור מסורים הנאמנים לשליחותם. ביום חגיגי זה אני פונה אל הציבור הישראלי, אל כל אחד ואחת מכם העוקבים אחרינו, ומפציר בכם: אל תיתנו לעצים להסתיר לכם את היער".

יו"ר הכנסת הוסיף ואמר: "כמו כולנו, אני שומע את הקולות ואת הלכי הרוח בציבור, המעניקים לנו בעקביות ציונים נמוכים. הדבר מדיר שינה מעיניי, משום שלא מדובר בהסתייגות נקודתית או זמנית מחבר כנסת פלוני או מהתרחשות אלמונית, ואפילו לא רק בכרסום במעמד הכנסת. כנסת נבחרת ומתפזרת, חברי כנסת באים והולכים; אבל הדמוקרטיה הישראלית, רבותיי, היא זו שנמצאת היום בסכנה. לא לפרובוקציות ולמהלומות מילוליות מצפים מאתנו, וגם לא לזלזול בדוברים האחרים, להפרעות או להתעלמות הפגנתית, אלא לשיח נוקב וחד שמתנהל תוך כבוד הדדי, תוך הקשבה ובעיקר - תוך הבנה מתמדת, כי עיני הציבור נשואות אל הבית הזה ואל האולם הזה".