הודו: נמצאה צפרדע ש"נכחדה" לפני 150 שנה
חוקרים מהודו, סרי לנקה, בלגיה וארה"ב גילו במהלך חיפושים ביערות הודו צפרדע עצים זעירה בעלת עיניים גדולות וחוטם בולט, המטילה את ביציה בחללי עצים. הראשנים שלהן שחיים בתוך המים בחללי העצים טורפים את הביצים שנותרו. רק לאחר בדיקות גנטיות, התגלה כי מדובר בצפרדעים שנראו לאחרונה בטבע ב-1870 ולמעשה מדובר בסוג חדש למדע
משלחת חוקרים של דו-חיים גילתה ביערות צפון מזרח הודו, צפרדע נדירה שלא נראתה מאז 1870, לאחר שהתגלתה לראשונה למדע.
צפרדע העצים הזעירה התגלתה על ידי חוקר בריטי בשם ט.ס ג'רדוני ונקראה על שמו. היא נחשבה אז כמין חדש למדע וזכתה לשם הלטיני Polypedates jerdonii. אז נמצאו רק שני פרטים בלבד והם שומרו במוזיאון הטבע בלונדון. מאז לא נמצאו שוב הצפרדעים בטבע וחוקרים העריכו כי הן נכחדו ככל הנראה מהטבע.
החוקר ל-ynet: "לפתע שמענו קריאות רמות של צפרדעים"
אך ב-2007 הכל השתנה. פרופ' סאת'יאבהמה דאס בּיג'וּ, מאוניברסיטת דלהי, אחד החוקרים המובילים בעולם בחקר דו-חיים שגילה עשרות מינים חדשים למדע של צפרדעים, יצא למשלחת מחקר אחר דו-חיים ביערות צפון מזרח המדינה.
פרופ' בּיג'וּ מספר בראיון ל-ynet כי התגלית לא היתה מתוכננת. "בשעה שמונה בערב, לפתע שמענו קריאות רמות של צפרדעים בצמחייה הגבוהה מעלינו", הוא משחזר את המפגש הראשון עם הצפרדעים ב-2007.
"אחרי מספר ימים של חיפושים קדחתניים, הצלחנו למצוא את הצפרדע בפעם הראשונה. בחלוף השנים, הגענו לאזור כדי לבצע סקרים ממוקדים במטרה לעקוב אחרי דפוסי המחייה של הצפרדעים. בתחילה לא ידענו את זהותן של הצפרדעים ורק אחרי שש שנים בהן השלמנו את המחקר, התברר לנו כי מדובר לא במין חדש למדע, אלא בסוג חדש למדע של צפרדעי עצים".
הצפרדעים הללו שייכות למשפחת ה-Rhacophoridae (צפרדעי עצים הנפוצות באזור אסיה ואפריקה) בה ישנם למעלה מ-400 מינים שונים של צפרדעי עצים. תורת המיון ההייררכי (הטקסונומיה) נועדה לאפשר מיון של כל האורגניזמים הידועים למדע בעולם.
שמם המדעי של בעלי החיים הנכתב בלטינית, משמש לפירוט הסוג והמין אליו שייך בעל החיים. כך לדוגמא, בסוג קיפוד קיימים בישראל שלושה מינים: קיפוד מצוי, קיפוד חולות וקיפוד מדבר.
לדברי ביג'ו, הפרטים היחידים שהיו קיימים במוזיאון לא זוהו כראוי ורק לאחר בדיקות גנטיות מקיפות, התגלה כי מדובר בסוג חדש של צפרדעים.
ביג'ו מציין כי מדובר בצפרדעים באורך של 37-50 מילימטרים, בעלות עיניים גדולות וחוטם בולט. הנקבות מטילות 16-30 ביצים בתוך הקירות הפנימיים בחללי העצים. אותם חללים המלאים במים, מעניקים תנאי התפתחות לחים לביצים עד שבוקעים מהן הראשנים, בדרך להשלמת הגלגול לצפרדע.
הראשנים טורפים את הביצים שהשריצה האם
לאחר הבקיעה, הראשנים שנותרים ללא מזון מספק עקב מקום המחייה הקטן הממוקם בגובה של מספר מטרים מעל פני הקרקע, טורפים את הביצים שלא התפתחו. עוד גילו החוקרים כי האם מטילה ביצים רבות שאינן מופרות כדי שישמשו למזון של הראשנים ולטענתם, אף מצאו ביצים במעיים של הראשנים.
בעקבות התגלית, החליטו החוקרים לשנות את שמה המדעי המקורי של הצפרדע שישקף את שדרוגה לסוג חדש למדע והחליטו לקרוא לה פרנקיקיאוס ג'רדוני (Frankixalus jerdonii), כמחווה של פרופסור ביג'ו לחוקר הבלגי פרנקי בוסיט, שלקח חלק במחקר ועל תרומתו לחקר עולם הדו-חיים וביקשו לשמור גם על שמו של מגלה הצפרדע הראשון ב-1870.
המחקר התפרסם באתר המדעי PLoS One והוא שיתוף פעולה בין גופי מחקר בהודו, סרי לנקה, בלגיה ומוזיאון הטבע בארצות הברית.
פרופסור ביג'ו ציין כי החיפושים נמשכו כשלוש שנים בשטח באזור הודו. "לצערי, מרבית מהדו-חיים בהודו סובלים מסכנת הכחדה, נוכח אובדן בתי גידול ושטחים טבעיים שנעלמים. חלק מהאוכלוסיות שמצאנו התגלו באזורים הסובלים מהפרעות באזורי המחייה שלהם".
החוקרים סבורים כי הצפרדעים מצויות לא רק בהודו, אלא גם בסין ותאילנד. החשש הגדול הוא כי חלק מאזורי היערות בהם נמצאו הצפרדעים ב-2007, הפכו בשנתיים האחרונות לשטחים חקלאיים, סבלו מפגיעה קשה עקב כריתת עצים למטרות התיישבות וסלילת כבישים.
לפנייה לכתב/ת 
