שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    OECD: "מחירי הדירות בישראל מופרזים גם בהשוואה לארה"ב"
    שיעור הצמיחה הישראלי עוקף את רוב מדינות ה-OECD - אבל שיעור העוני ופערי השכר בישראל הם מהגבוהים ביותר בהן, כך ע"פ סקירה שמפרסם הארגון. ענף הבנקאות הישראלי ריכוזי ולא יעיל, רגולציית המחירים רחוקה מלהיות יעילה ומחירי הדירות מופרזים - גם בהשוואה לארה"ב. מדוע ביצועי הפריון חלשים ומה מעכב את המגזר הפרטי?

    נתוני המאקרו של כלכלת ישראל חזקים - אבל ביצועי הפריון חלשים. ההכנסה לנפש אמנם מדביקה בהדרגה את הפערים מול המדינות המתקדמות ביותר, אבל שיעור העוני בה ופערי השכר הם מהגבוהים במדינות ה-OECD. כך עולה מדו"ח שסוקר את כלכלת ישראל ושפורסם היום על ידי ה-OECD.

     

    כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

     

    "הודות למדיניות מוניטרית, פיננסית ופיסקלית שקולה, הצמיחה עלתה על זו של מרבית מדינות ה-OECD במשך יותר מעשור", נכתב בדו"ח, "שיעור התעסוקה עולה, האינפלציה נמוכה וכספי הציבור נמצאים במצב יחסית טוב. אבל, למרות שההכנסה לנפש מתקרבת לזו שבמדינות המתקדמות ביותר, זה לא בא לידי ביטוי בתוצאות דומות של פריון. מחסור משמעותי ברגולציה של שוק המוצרים ובתחרותיות, בעיקר בתחום ענף המזון, הבנקים ושוק החשמל - מחליש את הפריון ומצמצם את ההכנסה הפנויה".

     

    לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן

     

     (מקור: OECD) (מקור: OECD)
    (מקור: OECD)

    תעודת עניות לכלכלת ישראל מצטיירת בדו"ח בדמות שיעור העוני הגדול - השנייה מבין מדינות ה-OECD אחרי מקסיקו עם כ-18% שיעור עוני, הפערים בחברה ומחירי הדיור הבלתי אפשריים. "ישנם פערים גדולים, בממדים חומריים ולא חומריים של רווחה", נכתב בדו"ח, "שיעור העוני הוא גבוה במיוחד בקרב קשישים, בחלקו בשל פנסיה בסיסית נמוכה. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות-ישראליות נותר נמוך. מחירי הדיור הגואים מציבים עול נוסף, באופן הולך וגובר אפילו בקרב מעמד הביניים".

     

    היעדר תחרותיות במשק הישראלי מעלה את יוקר המחייה בישראל, מבחינים בדו"ח ומסבירים: "רמת מחירים גבוהה יחסית בשל תחרותיות חלשה, בעיקר בענף המזון, כופה על הישראלים עלות מחייה גבוהה יותר, בעיקר לקבוצות סוציו-אקונומיות חלשות".

     

    ענף הבנקאות - ריכוזי ולא יעיל

    על פי הדו"ח, עול המסים והוצאות הציבוריות האזרחיות בישראל הן נמוכות, וחלוקה מחדש של ההכנסה היא מוגבלת. למרות שהיא גוברת משמעותית בשנים האחרונות, ההוצאה על חינוך פר תלמיד היא עדיין נמוכה יחסית להכנסה לנפש בהשוואה למדינות OECD אחרות - כ-19%. תשתיות לא מספקות, בעיקר בתחום התחבורה, מעכבות את המגזר הפרטי.

     

     (מקור: OECD) (מקור: OECD)
    (מקור: OECD)

    ב-OECD ממליצים שמאחר שהאינפלציה היא מתחת ליעד יציבות המחירים, יש לשמור על המדיניות המוניטרית ההתרחבותית הנוכחית, וליישם צעדי מאקרו זהירים נוספים אם הסכנות למערכת הפיננסית יעלו - כתוצאה ממחירי הדיור.

     

    לגבי יוקר המוצרים, מעירים ב-OECD כי הרגולציה בשוק המוצרים רחוקה מלהיות יעילה. "יש לוודא שההפחתה המתוכננת של נטל הרגולציה מסתמכת על הערכות איכותיות של השפעת הרגולציה", נכתב.

     

    בעניין יוקר מוצרי המזון, מעירים ב-OECD כי יש להוריד תעריפים, בפרט על ידי אימוץ של נהלי הייבוא של האיחוד האירופי על מזון ומוצרים חקלאיים. בנוסף, יש לשקול סינון של התניות אנטי-תחרותיות בענף המזון באמצעות ערכת הכלים להערכת תחרותיות של ה-OECD.

     

    ענף הבנקאות, נכתב בדו"ח, הוא ריכוזי ולא יעיל. "יש להמשיך בתוכניות המאפשרות כניסה של מתחרים חדשים בבנקאות הקמעונאית, בפרט על ידי גופי אשראי חוץ בנקאיים, עם רגולציה מערכתית והגנה מתאימה של הצרכן".

     

    מחירי דירות מופרזים - גם בהשוואה לארה"ב

    לגבי שוק החשמל, שנשלט בישראל על ידי חברה ממשלתית עתירת חובות, מוצע בדו"ח להפוך את חברת החשמל לחברת אחזקות וליצור ספק תשתיות אחר.

     

     (מקור: OECD) (מקור: OECD)
    (מקור: OECD)

    בעניין שוק הדיור, מציינים ב-OECD כי היצע מוגבל מעלה את מחירי הדירות ומצמצם את רווחתן של המשפחות, בעיקר אלה של הזוגות הצעירים. "יש להשלים את תוכניות ההתייעלות של ענף התכנון והבנייה", נכתב, "בהמשך יש לפתח תשתיות של תחבורה ציבורית כדי שהחיים מחוץ לאזורי הביקוש, במחירי דיור נמוכים, יהיו קלים יותר, וכן לקדם את נושא ההשתתפות בשוק העבודה עבור אלה שגרים באותם אזורים מרוחקים".

     

    הגידול ביחס בין השכר הממוצע לבין מחירי הדיור בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, עם גידול של 58% בין השנים 2008-2014, וכך גם הגידול ביחס בין השכר הממוצע למחירי השכירות, עם 18% בין אותן השנים.

     

    למרות היסודות היציבים של המערכת הפנסיונית, שיעור העוני בקרב הקשישים הוא גבוה. כיצד מציע ה-OECD לתקן זאת? "יש להגדיל את הקצבאות מבלי ליצור תמריצי עבודה שליליים", מסבירים בדו"ח, "למתן את ההשפעה של הפרשות חובה לפנסיה על המשכורת נטו של עובדים בשכר נמוך ובהדרגה להעלות את גיל הפרישה חובה של נשים כך שישתווה לזה של הגברים. להתאים את גיל הפרישה לתוחלת החיים מגיל 65 ויש לדרוש מחברות הביטוח להציע קרנות פנסיה בעלות נמוכה כברירת מחדל".

     

    שיעור התעסוקה ב-2016, לפי נתוני הדו"ח, עומדים בישראל על 73% ועולים על ממוצע ה-OECD – כ-65%. עם זאת, שיעור העוני, כאמור, הוא השני מבין מדינות ה-OECD, עם כ-18%, ואת ישראל עוקפת מקסיקו בלבד, עם 19% עוני.

     

    בגרף המשווה את מחירי הדיור, נראה שמחירי הדירות בישראל מופרזים אף בהשוואה לא רק מול ה-OECD אלא מול ארה"ב ומול גוש האירו. המחירים נמדדים באינדקס של 100. כך, מחירי הדיור של ישראל הם 150, אלה של ה-OECD הם 110, בגוש האירו 105 ובארה"ב 102.

     

    "המערכת הבנקאית היא רווחית ומכוונת היטב", נכתב, "למרות שהחשיפה הכבדה לאשראי לדיור ולענף הנדל"ן מהווה סיכון שבנק ישראל שואף להפחית".

     

    קיצוץ בהוצאות ציבוריות, נכתב, הוביל להוצאות בלתי מספקות בכמה מגזרי מפתח, שלא במפתיע, מבין מדינות ה-OECD, ישראל היא המדינה שמוציאה הכי הרבה על ביטחון - כמעט 6% מהתוצר המקומי גולמי.

     

    על אף ששיעור התעסוקה עלה, הגידול בשכר מאוד מדשדש, מבחינים ב-OECD. ישראל נמצאת יחסית בתחתית מבין מדינות ה-OECD בגידול בשכר - עם גידול שנתי של 0.3%. פחות מבלגיה, הולנד, ארה"ב וצרפת.

     

    יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן אמר היום בתגובה לפרסום הדו"ח: "שוב ושוב אנו נוכחים לדעת כי המדיניות של הממשלה, כמו גם העובדה שהיא לא מציבה לעצמה כיעד את נושא צמצום הפערים החברתיים, משפיעה על החברה הישראלית בחומרה ופוגעת ברמת החיים של הציבור בכל התחומים כמעט. כמה עוד דו"חות מביכים וציוני 'נכשל' תצטרך המדינה לקבל כדי שייעשה פה שינוי אמיתי? אני קורא למקבלי ההחלטות להתעורר עכשיו ולפעול למען מיגור העוני, לחלוקה הוגנת יותר של עוגת ההכנסות ולהגברת השוויון בכל חלקי החברה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים