ארץ הקשת בענן: רוצה לנסוע לגואטמלה?

בשיתוף מלכת המדבר

גואטמלה היא מדינה קטנה ומגוונת להפליא. יש בה נופים הרריים מרשימים, הרי געש פולטי עשן ויורקי אש, אגמים בשלל צבעים, מערות נטיפים, יערות גשם טרופיים, חופים קריביים זהובים, נהרות, מפלים ועושר של צמחיה ובעלי חיים.

בתוך כל העושר הנופי מזדקרים אתרים של תרבות המאיה העתיקה: פירמידות, מקדשים ומבנים מסתוריים. ערים קולוניאליות מרוצפות באבן, עם דלתות כבדות מעץ עתיק וכפרים אינדיאנים ססגוניים בהם ניתן לפגוש עולם אנושי מרתק: עשרות קבוצות אתניות של אינדיאניים הנבדלים זה מזה במלבושיהם הצבעוניים. שווקים ייחודיים הנראים כמו הילולה פסיכדלית של צבעים. בדים, מסכות, חפצי פולחן ותשמישי קדושה נוצריים, עבודות אמנות מעץ וממתכת וגם מזון, בעיקר פירות וירקות, המוסיפים צבעים ועניין.

כדאי לחלק את התרבות בגואטמלה לשני חלקים. התרבות הפרה-קולומביאנית (שקדמה להגעתו של קולומבוס לאמריקה) בה מתבלטת תרבות המאיה המרשימה. ברחבי המדינה פזורים עשרות אתרי מאיה ובהם עדויות יפות לתרבות הקדומה, ביניהן הפירמידות המפורסמות.

הפן השני של התרבות בגואטמלה שייך להשפעה הספרדית. האדריכלות, הלשון, הספרות, התיאטרון והאמנות, עד היום אלה מושפעים מספרד בפרט ומאירופה בכלל.

(צילום: סיגל יושע)

מי מדבר מאיה?

השפה הרשמית בגואטמלה היא אמנם ספרדית, אבל במחוזותיה השונים של המדינה מדברים ב-12 שפות מאיה שונות. מלבד לשונות המאיה מדברים בגואטמלה גם בכמה לשונות אחרות. רוב השפות האלה מוכרות באזורים הכפריים, המרוחקים מן הערים הגדולות.

דברו לעצים

משמעות השם גואטמלה באחד מהניבים של המאיה היא "ארץ העצים". ביקור במדינה מבהיר היטב שיש יסוד ממשי לכינוי הזה. חלק נרחב משטחה של המדינה מכוסה ביערות עבותים. רובם צומחים באזורים הרריים. גואטמלה דורגה במקום השני בעולם ברמת האוזון. נתונים אלה מצביעים על ההשפעה החיובית שיש ליערות הרבים בגואטמלה על איכות האוויר.

(צילום: ויטי אריאל)

29 הרי געש שוכנים בשטחה הקטן של גואטמלה, כחלק מהקשת הגעשית של אמריקה המרכזית. שבעה מהם עדיין פעילים, כמו הר הגעש פואגו (=אש), המתנשא מעל אנטיגואה, או הר הגעש אטיטלן השוכן לגדות אגם הנושא את שמו.

פסגתו של הר הגעש טאחאמולקו היא הגבוהה ביותר בגואטמלה. ההר מתנשא לגובה 4,220 מטר מעל פני הים. חוויה מיוחדת במינה של טיפוס להר געש מספק ההר פקאיה. המטפסים על ההר זוכים לחוש מקרוב את החום של הלבה הטרייה שזורמת מן ההר. גובה ההר 2,522 מטר, והוא התפרץ לפחות 23 פעמים מאז שהגיעו לכאן הספרדים.

2 פרס נובל

עד היום זכו שני גואטמלטקים בפרס נובל. בשנות השישים זכה מיגל אנחל אסטוריאס על יצירתו הספרותית (לעברית תורגם רק ספר אחד, "כבוד הנשיא"). בשנת 29' זכתה מנהיגה אינדיאנית יוצאת דופן, ריגוברטה מנצ'ו, על פעילותה למען השלום וקידום זכויות האינדיאנים.

יש בעיה? פנו למשימון

סן סימון, הידוע גם בכינוי משימון, הוא אלוהות חשובה לצאצאי המאיה שהתגלגלה לפולקלור של ימינו בדמות אדם מגולף בעץ, לבוש בחליפה וכובע (סמל למעמד וכוח כשל הכובש הספרדי), מעשן סיגר ושותה אלכוהול (חומרים המשמשים בכל הטקסים).

המאמינים פונים אליו לעזרה באמצעות נרות ופרחים בצבעים המתאימים: צבע תכלת, למשל, יעזור בבעיה כלכלית, וכחול יסייע במציאת עבודה. רצוי להגיע עם מנחות שונות עבור הקדוש: טבק, אלכוהול וכסף.

(צילום: סיגל יושע)

בגואטמלה יש 22 מחוזות, ולכל אחד מורשת קולינרית נפרדת. כך למשל, רכשו הממתקים המיוחדים של אנטיגואה, העשויים פירות מסוכרים, מוניטין רב.

המטבח הבסיסי היום יומי, הוא המשכו הישיר של מטבח המאיה, שעושה שימוש נרחב בתירס (טורטיות), עגבניות, אבוקדו, פלפלים ושעועית חומה (פריחולס). יש גם מאכלים שמתאימים לימים מסוימים בשבוע. כך למשל, בשבת מקובל לאכול טאמלס - בצק תירס ממולא בבשר או כל מילוי אחר שיעלה על הדעת, מבושל ועטוף בעלה של תירס.

שותים (כמו) תרנגול

המשקאות הבולטים ביותר הם הבירה הלאומית שנקראת גאיו (תרנגול), שהסמל שלה מתנוסס בכל רחבי המדינה, ולצידה המשקה הלא אלכוהולי - לימונדה קרה עם סודה. אך המשקה היוקרתי ביותר הוא רום זהוב ומזוקק, מקני סוכר, שעליו גאוותה של גואטמלה. המפורסם ביניהם הוא רום Zacapa.

בין מים לשמיים

בגואטמלה יש 100 נהרות, 61 אגמים, 5 לגונות ו-3 ביצות.

(צילום: החברה הגיאוגרפית)

אגם אטיטלן (Lago de Atitlan) - שעומקו יותר מ-300 מטרים, שוכן למרגלות שלושה הרי געש, שגובהם יותר מ-3,000 מטר. רבים כינו אותו "האגם היפה בעולם", וקל להבין מדוע. סביב האגם ממוקמים 12 כפרים, ששמות רובם מוקדשים לשליחיו של ישו.

תושביהם אינדיאנים בני מאיה, משלושה שבטים שונים. בכפרים עוסקים באריגה וברקמת בדים בצבעים ובדגמים שונים, ולכל כפר דגמי לבוש מיוחדים לו.

בולטים בצבעוניותם תושבי סנטיאגו דה אטיטלן (Santiago de Atitlan), המקשטים את לבושם ברקמת ציפורים ופרחים, תושבי סנטה קטרינה (Santa Catarina), המשתמשים ברקמות בגוונים שונים של כחול, ותושבי סן אנטוניו (San Antonio), האורגים בגדי פסים שהגוון הבולט בהם הוא האדום. בחלק הדרומי של האגם שוכנת פנחצ'ל (Panajachel), עיירת קיט על שפת האגם, שהמקומיים נוהגים לקרוא לה "גרינגו-טננגו", עיירת הגרינגו (הזרים)

אנטיגואה (Antigua) - העיר אנטיגואה כיהנה כבירת גואטמלה, עד שנחרבה ברעש אדמה כביר בשנת 1773. שלושה הרי געש יפים מתנשאים מעל העיר, ופעילותם הוולקנית פגעה בעיר 16 פעמים. בכל פעם היא שוקמה מחדש, והיום היא אחת הערים היפות באמריקה התיכונה. בתיה ושלל כנסיותיה, שנבנו בהשראת הרנסנס האיטלקי, משווים לה חזות קולוניאלית יפייפיה.

(צילום: מיכל ברזילי)

 

עוד קצת על גואטמלה

בירה: גואטמלה סיטי, או בשמה המלא La Nueva Gutemala de la Asuncion, היא הבירה מאז המאה ה-18. חיים בה יותר ממליון תושבים, אך יחד עם סביבתה, מונה האוכלוסיה מעל 4 מליון תושבים.

שטח: 108,890 קמ"ר (פי 5 משטח מדינת ישראל, אבל קטנה פי 18 משכנתה הענקית מצפון, מקסיקו).

אוכלוסיה: 14 מיליון, מתוכם %95 מסטיסוס (בני תערובת), והשאר אינדיאנים צאצאי מאיה מקבוצות אתניות שונות.

שפה רשמית: ספרדית ועוד 23 ניבים אינדיאנים.

מטבע: קצאל (Quetzal), ע"ש הציפור הלאומית.

דתות: באופן רשמי הדת נוצרית קתולית (70%). אט אט חודרים זרמים פרוטסטנטים, בעיקר הכנסיה הפנטקוסטלית. בקרב האוכלוסיה האינדיאנית ניתן לראות שילוב מרתק בין הדת הקתולית לבין פולחני המאיה.

צורת שלטון: דמוקרטיה נשיאותית, שהשתחררה מ-63 שנות מלחמת אזרחים עקובה מדם, ועודנה מלקקת את הפצעים. ב-1996 נחתם הסכם שלום עם כוחות הגרילה, המבטיח גם את זכויות הילידים, ורק ב-58' נערכו בחירות דמוקרטיות לראשונה מאז הדחת הממשל ב-45', בהתערבות הממשל האמריקני וה-CIA.

(צילום: סיגל יושע)