המנצחים והמפסידים של חלון ההעברות

גילי ורמוט עשה הכל כדי לעזוב את מכבי ת"א, הכל, ולא היה אכפת לו מה כולם חושבים כל עוד הוא לא ילבש יותר צהוב. ורמוט הצליח לעצבן את מכבי ת"א עד כדי כך עד שמיץ' גולדהאר העדיף לשחרר אותו בחינם, רק שלא יחזור בטעות לקבוצה בסוף העונה. ורמוט הסכים לחתוך 150 אלף יורו לעונה מהשכר העונתי שלו – 650 אלף ש"ח, סכום גדול לכל הדעות – כדי לעזוב.

למרות שמצבה של מכבי חיפה לא מזהיר, ולמרות שרק לפני שנה ורמוט היה שחקן ששווה הרבה כסף, ורמוט צריך את חיפה הרבה יותר משהיא צריכה אותו. עבור חיפה זו תוספת לא רעה לסגל, בגזרת מכבי ת"א גם אותם תומכים בכל מחיר שייקבעו כי חסכון השכר הוא הצלחה מסחררת יסכימו שלא היה אסון אם ורמוט היה נשאר - אבל השחקן עצמו הוא היחיד שפשוט היה "חייב" את המעבר. הוא היה זקוק לו כמו אוויר. ולכן, אחרי שהוצג הבוקר בירוק, גילי ורמוט מוכתר כמנצח הגדול של חלון ההעברות.

האם הימים האחרונים הוסיפו לצורה בה אנחנו תופסים את ורמוט כשחקן? ממש לא. לרוב האוהדים ברור שוורמוט פשוט לא התמודד על מאבק דקות עם דור מיכה וברק יצחקי. ועדיין, לוורמוט לא היה אכפת ועכשיו הוא מגיע להזדמנות האחרונה. אם לא ישחק טוב בחודשים הבאים סביר להניח שהוא שוב יהיה "חייב" מעבר, אבל במקרה הזה ידובר על מכבי פ"ת או קבוצה אחרת בסגנון.

אין ספק שכל סיפור ורמוט הכעיס מאוד את גולדהאר, לא אדם שעובר בשתיקה על רכישת מוצר בכסף גדול וזריקתו ללא תמורה אחרי שנה אחת. מכבי ת"א חוסכת את השכר

של ורמוט, אבל אני מאמין שהעסקה הזו רעה עבורה. היא מראה שאפשר לנצל אותה בעתיד, במו"מ נכון ומוקדם יותר גם היתה זוכה אפילו לתמורה כספית על ורמוט, והאמת שגם מקצועית יש לה איזה חוסר קטן באגף כרגע. אם דור מיכה לא יוכל לשחק, או סתם לא יהיה טוב, האופציות להחליף אותו בצד ימין הן ברק יצחקי או ערן זהבי, שעדיין יועדף כחלוץ בלא מעט משחקים.

המנצח הגדול של החלון. גילי ורמוט בירוק(צילום: אביהו שפירא)

מהצד השני, של חיפה, יהיה מעניין לראות איך קו קישור התקפי של ורמוט, יוסי בניון ואלירן עטר יעבוד. סביר להניח שכל עוד בניון משחק ורמוט ייכנס לצד ימין על חשבון לודוביק אוברניאק. ורמוט, כמו עטר שנמצא בצד שמאל, הוא לא מסוג השחקנים שרודפים אחרי כדור באגף בהגנה. בצד ההתקפי שלושת השחקנים אוהבים לקבל כדור לרגל וליזום התקפות בעצמם. קשה לחכות ולראות מה רוני לוי יעשה במשחקים הראשונים.

אז המנצח הגדול בעסקה הזו הוא ורמוט. המפסיד הוא גולדהאר, גם אם מדובר בכסף קטן עבורו. והשאלה המקצועית היא איך תעבוד השלישייה ורמוט-בניון-עטר. בינתיים הנה עוד מנצחים, מפסידים ועוד כמה שאלות מרכזיות שהתעוררו בחלון ההעברות.

העדיף לשחרר את ורמוט בחינם. מיץ' גולדהאר(צילום: ראובן שוורץ)

המנצחים

דור מיכה. כשוורמוט חתם במכבי ת"א, רק לפני שנה, כולם הסכימו שמיכה נמצא בבעיה. כשהגיעה העונה הנוכחית, והיה נדמה שסלבישה יוקאנוביץ' לא תמיד סופר את מיכה, הבעיה אפילו התחדדה. אבל מיכה ניצח את כולם, היה השחקן הכי טוב של מכבי באגף ימין והחותמת הסופית לכך הגיעה עם עזיבתו של ורמוט והעובדה שלא הצטרף שחקן אגף אחר במקום. מיכה הוא באנקר היום במכבי.

ברק בכר. מאמן הפועל באר-שבע רצה שני שחקנים החודש. הראשון הוא וובה בראון, שהגיע מהר. השני הוא חלוץ אחר במקום שלומי ארבייטמן, ובאמת ברגע הכמעט אחרון מוחמד גדיר הצטרף. מדובר בשני שחקנים טובים שמוסיפים גם עומק לקבוצה וגם גיוון. עכשיו בכר יכול עוד יותר לשחק עם המערכים שלו. שימו לב שהמנצח הוא בכר, ולא פשוט באר-שבע. למה? כי המאמן קיבל את מה שרצה, אבל עדיין לא צריך להגזים ולומר שאלה רכישות שמשנות את כל התמונה, או משהו בסגנון. שני השחקנים לא יהיו בהרכב ברוב המשחקים. אלה פשוט היו התוספות שהמאמן ביקש, וקיבל.

קיבל מה שרצה. ברק בכר עם מוחמד גדיר(צילום: ישראל יוסף)

איתי שכטר. בדיוק כמו ורמוט, גם חברו שכטר עשה עסקה טובה עבורו בחלון. שכטר היה גמור במכבי חיפה, חסר כל סיכוי להצליח שם, בעיקר באשמתו יש לומר. והנה, במשחק הראשון שלו בבית"ר ירושלים היה ישר אפשר לראות שהסיכוי שלו להצליח גדול יותר. בית"ר היתה זקוקה לשני שחקני התקפה בחלון ולמזלו של שכטר הוא החלוץ האמיתי היחיד שהצטרף. הרכש השני, ההולנדי ארסניו ולפורט, הוא קודם כל שחקן שמוצב בקו ולא במרכז ההתקפה.

חלוצים מהירים שישחקו נגד מכבי ת"א. האלופה חוטפת לא מעט ממתפרצות העונה, בעיקר במשחקי הבית שלה, אז היריבה מתגוננת עוד יותר. מתוך עשרה משחקי בית העונה מכבי הצליחה לשמור על שער נקי רק בשלושה משחקים והסיבה העיקרית היא איטיות ההגנה. עכשיו, בהנחה שחאריס מדוניאנין ייכנס להרכב במקום דור פרץ או נוסא איגיבור, תהיה אפילו פחות עזרה להגנה מהקישור. מכבי לא צירפה מגן שמאלי ולא בלם. ההגנה לא תשתפר.

המפסידים

שלומי ארבייטמן. הוא התמהמה, כמעט סגר בבני יהודה, ואז בהפועל חיפה, אבל הטופס, אוי הטופס, הגיע בשש דקות איחור. גם אם יוגש ערעור סביר להניח שארבייטמן נשאר בהפועל באר-שבע, מקום בו כמעט לא קיבל דקות עד עכשיו, ובטח שלא יזכה להרבה כאלה אחרי הצטרפותו של גדיר לקבוצה. ארבייטמן היה חייב לנהל את עניניו בצורה מסודרת יותר, ומוקדם יותר. עכשיו הוא תקוע.

ממציאי השירים בהפועל ת"א. הם נותנים לכל שחקן בהפועל שיר משלו, אבל העונה, לראשונה יש להניח, אולי יגמרו כל הלחנים. ההחתמות של הפועל בחלון הביאו את מספר השחקנים החדשים שהגיעו לקבוצה העונה ל-33, לא פחות. רק בימים האחרונים חתמו בהפועל שחקנים מארבע יבשות שונות – שונפלד מצפון אמריקה, קאווה מדרום אמריקה, בארי מאפריקה וניקוליץ' מאירופה. הפועל תציג בקרוב הרכב שונה לחלוטין מזה שפתחה איתו את העונה.

נשאר תקוע. שלומי ארבייטמן(צילום: עוז מועלם)

איסמאיל ריאן. במכבי חיפה יש מקום לשחקנים צעירים העונה, אבל ההצטרפות של ורמוט מכניסה את ריאן לבעיה. גם ככה כשכולם כשירים ריאן לא היה בהרכב ועכשיו ורמוט ואוברניאק על המשבצת מצד אחד, עטר ועזרא על המשבצת בצד השני. אולי צריך לנסות אותו כמגן ימני?

נבחרת ישראל. שמתם לב שאף שחקן לא יצא לשחק בחו"ל? נדיר מאוד. לעומת זאת שחקנים חזרו לארץ אחרי תקופה חלשה בחוץ. בנוסף, אופיר מרציאנו, שהוא השוער הראשון של הנבחרת, לא הצליח למצוא קבוצה חדשה וימשיך להתייבש על הספסל. כרגע, אין לנבחרת אפילו מאמן, והמשחקים הרשמיים הבאים רחוקים, אבל התחושה שהתקבלה לגבי איכות השחקן הישראלי לא השתפרה החודש.

איסמעיל ריאן. מתאים כמגן ימני?(צילום: ראובן כהן)

השאלות

ההשתלבות של חאריס מדוניאנין. מבחינת סוג שחקן, מדוניאנין הוא בדיוק מה שמכבי ת"א היתה צריכה: קשר מרכזי שהאיכות המרכזית שלו יותר התקפית מאשר הגנתית. עכשיו אולי סוף-סוף נראה במכבי שחקן שיכול לחלק מסירה טובה להתקפה מעמדה אחורית יותר. אבל מדוניאנין לא שיחק הרבה זמן, ובנוסף לכושר משחק שחקנים שנכנסים ישר לתפקיד מרכזי אחרי שלא ראו הרבה דקות נוטים להיפצע יותר. זמן ההשתלבות שלו יהיה קריטי.

המיקום של עומר אצילי. ולפורט, כאמור, הוא שחקן כנף. גם ניקיטה רוקאביצה ולידור כהן כאלה. ולפורט יוכל לעזור לקבוצה בעיקר במשחק מעבר ומתפרצות, תחום שגם ככה בית"ר ירושלים טובה בו. אבל מה יהיה מול הגנות צפופות וחזקות? הפתרון יכול להיות במעבר של עומר אצילי למרכז על חשבון קשר אחורי, לפחות בחלק מהמשחקים. יש תחושה שסלובודן דראפיץ' ינסה את זה עכשיו ויהיה מעניין לראות אם, ואיך, המהלך יעבוד.

ההחלטות של אלי גוטמן. אלי גוטמן מוגדר כמנג'ר, כלומר גם זה שקובע איזה שחקנים חותמים בקבוצה. הפועל ת"א החתימה לא מעט שחקנים, אבל יצרה עומס בקישור ולא התחזקה מספיק בהתקפה. ארון שונפלד הוא חלוץ, אבל אלון תורג'מן ושגיב יחזקאל הם שחקני התקפה תומכים, שמשחקים יותר טוב ליד חלוץ מרכזי וכזה יש רק אחד. לעומת זאת, להפועל יש 13 שחקני סגל לגיטימיים בקישור המרכזי וההתקפי. השאלה המרכזית היא מי יעזור לניקוליץ', שגוטמן בונה עליו. האיכות הבולטת של המונטנגרי היא הכנסת כדורים בחצי גובה לשטח. מי אמור להיות החלוץ שרץ לשטח הזה?