בדרך לרומא

כשהייתי בדרך המוליכה לרומא, שהיא אחת מארבע הדרכים הקדושות של המסורת המגית שלי, שמתי לב – לאחר כמעט עשרים יום שבהם הייתי למעשה לבדי – שהייתי במצב גרוע לאין ערוך לעומת מצבי בתחילת הדרך. הבדידות הביאה עלי מחשבות עגומות, מרות, עלובות.
חיפשתי את המדריכה שלי לדרך. אמרתי לה שכשהתחלתי את העליה לרגל, חשבתי שאתקרב לאלוהים. אך לאחר שלושה שבועות, הנה אני מרגיש גרוע לאין ערוך.
"אל תדאג", היא אמרה. "מצבך השתפר. האמת היא שכשאנו מדליקים את האור הפנימי, הדבר הראשון המתגלה לנו הוא קורי העכביש והאבק הרב, שהם הנקודות החלשות שלנו. הם היו שם כל העת, אלא שאתה לא ראית דבר, כי היית חשוך. כעת יהיה קל יותר לנקות את נשמתך".