אנחנו נפגשים בלובי של בית המלון באיסט סייד של מנהטן, אליו הגיע השר אופיר אקוניס למספר ימי פגישות. כמי שחבש שלל כובעים בממשלות בשנים האחרונות, הוא מגיע הפעם לראשונה לארה"ב כשר המדע. בביקוריו הבינלאומיים כשר המדע הספיק לבקר כבר בדרום קוריאה וגם בסין.

הפעם הוא מגיע לארה"ב בתקווה לקדם שיתופי פעולה מדעיים, אותם מגדירים במשרדו כתחום בעל עדיפות לאומית.

"נחתם הסכם היסטורי, לראשונה במשרד המדע והטכנולוגיה, בינינו לבין מדינת קליפורניה, שהיא הכלכלה השביעית בגודלה בעולם. הם ישקיעו פי 4 מאיתנו במחקרמשותף. זהו ביטוי לרצון של מדינות רבות בעולם לשתף פעולה עם ישראל בתחומי המדע, המחקר, הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה".

מה זה אומר בפועל?

"אנשי המקצוע שלנו יקחו חלק ויובילו מחקרים שמאחוריהם מימון ומיטב המוחות. מחקר תאי גזע, למשל, כזה שיכול להוביל לפריצות דרך אדירות כמו מלחמה באיידס".

עד כה לא היו שיתופי פעולה מהסוג הזה?

"היו שיתופי פעולה לאורך השנים, אבל לא ברמה של מחקר משותף ומזכר הבנות בין משרד המדע והסטייט של קליפורניה. זו התשובה המוחצת והחדה ביותר לכל היוזמות להחרמות אקדמאים נגד ישראל, מי שמחרים את ישראל - ההפסד כולו שלו".

ההסכם נחתם בסיועו ובתיווכו של ארגון הקהילה הישראלית אמריקאית (IAC). "אנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו לקדם את אחד הנושאים הדחופים ביותר העומדים בפני האנושות", אמר אדם מילשטיין, יו"ר IAC , "יש כאן הזדמנות שגם מחזקת את הקשר בין העם הישראלי לעם האמריקאי. גם ישראל וגם קליפורניה הן מרכזים בינלאומיים של חדשנות, מוחות מבריקים ורעיונות נועזים. נמשיך לפעול לכך שישראלים ואמריקאים ימשיכו לשתף פעולה ולהגיע להישגים משמעותיים לטובת האנושות".

שר המדע אופיר אקוניס ומנהל תחום המחקר במדינת קליפורניה ג'ונתן תסמס

עד כמה מעורבים הישראלים שבארה"ב בתיווך וסיוע בשיתופי פעולה של ישראל ומוסדות מקומיים?

 “נפגשתי עם נציגי הארגון וראיתי מעורבות יומיומית כבירה, קהילה מאוד מגובשת של ישראלים. הייתי גם בשלהבת והתרגשתי מכך שרבים מהם מתגייסים אחר כך לצבא. אבל אמרתי להם את דעתי: ישראלים צריכים להיות בישראל, יהודים צריכים להיות בישראל".

אתה לא מזהה את היתרונות שיש לישראלים מקומיים עבור ישראל?

"אני כמובן מזהה. הישראלים כאן הם השגרירים הכי טובים שלנו פה, גם פה וגם במקומות אחרים. למשל קליפורניה סובלת מחרמות ויש רצון להיאבק בזה, וזה מתחיל בישראלים המקומיים. ברור שזה טוב, אם הם כבר נמצאים כאן. אני חושב שהכי טוב לעלות לארץ, אבל אני מכבד את זה כי בסופו של דבר זו החלטה אינדיבידואלית וכן יש בזה יתרונות".

במסגרת תפקידו כשר המדע, אמון אקוניס גם על קידום תחום החלל. לכן בחר להיפגש במהלך ביקורו בוושינגטון עם יו״ר נאס״א, צ׳רלי בולדווין. במהלך הפגישה, העלה אקוניס את האפשרות של צירוף אסטרונאוט או אסטרונאוטית ישראלית במסעות עתידיים לחלל. בפגישה לקח חלק גם יו״ר סוכנות החלל הישראלית, פרופ׳ איציק בן ישראל. "כמובן שזה תלוי במבחנים. יש כבר אנשים בראש, אבל זה עדיין בשלבים ראשוניים”.אקוניס ובולדווין סיכמו על המשך ההידברות בין הצדדים במטרה לצרף אסטרונאוט ישראל במהלך שנת 2020, שנתיים אחרי חידוש המסעות המאוישים של נאס״א.

עוד סוכם בין הצדדים על הקמת קבוצות עבודה לדיון בפרויקטים משותפים נוספים בתחום החלל. "סיכמנו שנקים צוותי פעולה משותפים לחקר החלל". בסוף הפגישה העניק השר אקוניס ליו״ר נאס״א מטבע עם תבליט של ירושלים. ״אנחנו אמנם עוסקים בעתיד, אבל המטבע הזה מירושלים מביא לידי ביטוי את עברה העתיק של בירת העם היהודי כבר 3000 שנה״.

פגישה נוספת היתה לו עם חברת הקונגרס דבי ווסרמן-שולץ, ושגם ממנה ביקש לסייע במאבק העיקש בחרמות. "למרות שצריך גם להגיד שבארה"ב הבעיה היא הרבה פחות גדולה מבאירופה. אני לא רואה את זה מתפתח כאן".

אקוניס ואייב פוקסמן בבית הספר למדעים בניו יורק

בין ביקורים בבתי ספר, בתי כנסת ופגישות עם ארגונים כמו אייפאק, הספיק אקוניס גם להיפגש עם חברת הקונגרס דבי שולץ, ומספר שגם ממנה ביקש לסייע לישראל במאבק בעיקש בחרמות. "צריך להעלות לסדר היום. למרות שצריך גם להגיד שבארה"ב הבעיה היא הרבה פחות גדולה". הוא טוען. "הבעיה היא האירופה ולא בארה"ב. אני לא רואה, גם אם יהיו יוזמות פרטיות כאן, אני לא רואה את זה מתפתח".

אקוניס נשמע בטוח שדווקא כאן בארה"ב סימון מוצרים וחרמות אינם נשקפים באופק, אולם רק השבוע בתחקיר בערוץ חדשות ישראלי נתדלה שסימון כזה נעשה כבר זמן רב, והדיבורים על הפרדה בין מוצרים מהתנחלויות למוצרים בתוך הקו הירוק כבר עלו כאן לדיון ממש לאחרונה. כשאני מציינת את אלו בפניו הוא מספר שבתחום הפעילות של המשרד שלו בכל מקרה, הוא לא נרגיש את זה. "כשהאיחוד האירופי רוצה לקדם תכנית למחקר משותף למשל, זה מתקיים. החרם לא מדובר בכלל. יש יוזמות קיקיוניות שקוראות לחרם, סו וואט? לא צריך להיות חכמולוג גדול כדי לדעת אך פרץ הסכסוף עם הפלסטינים. הוא לא פרץ בגלל הישראלים. הוא לא קרה בגלל הציונים ולא היהודים. לכן צריך להיאבק בזה. אייפאק למשל", הוא מציין בעקבות המפגש עם נציגי הארגון, "משפיע על חקיקה זה דבר גדטול ואמרו לי שאכן נבחנת חקיקה וחברת הקונגרס שולץ סיפרה לי שגם היא תומכת בזה מאוד".

לניו יורק הגיע אקוניס לחתום את הביקור. "אני מגיע לבית כנסת ספרא, נפגש עם יהודים רבים, בין השאר נציגי איפאק המקומיים וחברי ארגונים יהודיים שונים. בהזמנתו של אייב פוקסמן ביקרנו בבית הספר למדעים, ושם מספר איך הפכנו למעצמה טכנולוגית".

איך אתה מתקבל בכל המוסדות בהם ביקרת?

"בזרועות פתוחות. היחסים בין ישראל וארה"ב הם מצוינים. יכולים להיות חילוקי דעות, אבל הדברים המשותפים הם למעלה מ-90%. אני מתרשם שאם נגיע למצב אבסורדי שבו תהיה יוזמה צרפתית שמובילה להצהרה חד צדדית במועצת הביטחון על הקמת מדינה פלסטינית, יהיה וטו אמריקאי. הידידות גדולה והערכים המשותפים גוברים על חילוקי הדעות. בניית מרפסת באריאל או הנחת אבן פינה במעלה אדומים זו לא בעיה של העולם. חילוקי דעות היו קיימים בינינו תמיד. אני לא מרגיש הבדל ביחס אלי כאן”.

מה לדעתך יכולים הישראלים המקומיים לעשות מכאן למען ישראל?

"ישראלים צריכים לראות את עצמם כשגרירים. לכל ישראלי יש את היכולת להסביר, לתת, יש ארגונים שמשוועים לכוחות ישראלים צעירים. יש להם מנופי לחץ גם על פוליטיקאים שיכולים לגרום לחקיקה שתועיל לישראל וגם לעזור להפיץ את האמת שנעלמת מהשיח הציבורי הבינלאומי - שישראל היא הטוב של המזרח התיכון".