מסירים את הכפפות: כשבופון פוגש את נוייר
האיטלקי נבחר לשוער הגדול בהיסטוריה, הגרמני המציא מחדש את התפקיד - ושניהם זכו במונדיאל. ג'יג'י בופון ומנואל נוייר עשויים להיות ההבדל בין רבע גמר להדחה כואבת
בניגוד לקרירות הקבועה המלווה את יחסיהם של כריסטיאנו רונאלדו ולאו מסי, השוערים הטובים בעולם נוטים להיות עם מפרגן יותר. אולי בגלל שהם הגיבורים המקופחים של הכדורגל, לא אלה שמבקיעים 500 שערים אלא ההם שנאלצים להוציא את הכדורים מהרשת, הם מרגישים צורך לפאר את חבריהם - כי בדרך כלל כל השאר יתעלמו מהם.
והערב ייפגשו שניים מהטובים ביותר. אחד מהדור הקודם, ג'יג'י בופון, שמוכיח שוב שבתפקיד שלו לא מזדקנים, והשני מהדור החדש (בערך), מנואל נוייר, שמוסיף רבדים חדשים למקצוע וזולל תארים בקצב מסחרר. "הוא שוער נפלא", אמר בעבר נוייר על האיטלקי, שבעצמו הדגים היטב אתמול את הפרגון ההדדי הזה כשהחמיא לגרמני: "ראיתי הרבה שוערים גדולים לאורך הקריירה, והוא אחד מהם. הוא שוער אמיץ".
העניין, כמובן, אינו מדיד במיוחד. לכו תשוו בין מספרי הדיפות, דרגת הקושי של הכדורים שאיתם הם מתמודדים, חוזק היריבות ופרמטרים נוספים כמו משחק רגל. זה לא ניתן לביצוע. אפשר רק לדבר על הרושם ששוער מסוים משאיר. והשניים האלה כובשים פסגות שאחרים לא נוגעים בהן.
זו לא רק הזכייה במונדיאל, הישג ששניהם רשמו, אלא הכבוד ששמור בדרך כלל לכוכבים נוצצים יותר – ההתברגות לשלישייה המובילה בפרס שחקן השנה בעולם. בופון היה שני ב־2006, נוייר שלישי ב־2014. זו הכרה בכך שהם באמת יוצאי דופן.
לא הולך לשום מקום
בופון כבר בן 38, אבל לא הולך לשום מקום. לאחרונה הצהיר שיפרוש רק אחרי מונדיאל 2018, ועד אז, הוא אמור להמשיך להיות השוער האיטלקי הבכיר ולשמור על מקומו בהרכב יובנטוס. וזה לא קורה בגלל שהוא מקבל כבוד מופרז - בופון הוא עדיין עילוי בעמדה הזו.
הנתונים שאיתם הוא מגיע למשחק הערב מול באיירן סנסציונליים. הוא לא ספג בשבעת המשחקים האחרונים של יובה, 654 דקות של שער נקי. ב־36 משחקים העונה, במדי יובה ואיטליה, רק 18 כדורים עברו אותו. הוא מחזיק בשיא הליגה עם 263 משחקים ללא ספיגה, והשיא האמיתי היה לפני כשבועיים, כשמשאל ב"פראנס פוטבול" הכתיר אותו לשוער הגדול בכל הזמנים.
נדיר ששחקן כל־כך מבוגר שומר על מעמד כמו שלו, אבל לאיש אין ספק עד כמה הוא משמעותי בהצלחה של יובנטוס. החלק האחורי המסודר לא היה נראה כך בלי שוער מעולה מאחוריו. לקראת המשחק, חלוץ באיירן לשעבר, מירוסלב קלוזה מלאציו, שיבח: "החשיבות שלו גדולה. הוא משדר תחושה חזקה של ביטחון בזכות הניסיון שלו, והחלוצים שמולו מודעים לדמות שמולם. הוא עדיין מציל כדורים בלתי־אפשריים".
הנוכחות שלו כדמות, ולא רק כשוער, חשובה גם היא עבור יובה. החלוץ אלבארו מוראטה סיפר השבוע: "כבוד לשחק איתו. הוא אדם נהדר ואינטליגנטי. אגדה. הוא מטריף את הקבוצה, ותמיד מתפנה לעזור לצעירים".
הודף מהומות
נדמה באמת שבופון הוא המבוגר האחראי לעומת נוייר הילד - אבל בלי ששמנו לב, בחודש הבא הגרמני כבר יהיה בן 30. לא מצעירי הענף, אבל עדיין צעיר יחסית. כמות התארים העצומה שלקח עם שאלקה ובאיירן, שלא לדבר על הזכייה במונדיאל, צפויה רק להתנפח בעתיד.
גם הוא בקושי סופג, כמובן - 21 שערי חובה ב־35 משחקים העונה - וידוע בהדיפות מהממות ובכל הדברים שהופכים שוער לפופולרי. אבל הייחוד בנוייר הוא בכך שהגרמני הוא המייצג הבולט ביותר של
דמות "השוער החדש", זה שלא מסתפק ביציאות לכדורי גובה והמתנה לכדורים שיגיעו אליו, אלא משתתף במשחק. הוא מרבה לצאת מהשער כדי להשתתף בהנעת הכדור, מתחיל התקפות במסירה, וגם מבצע תנועה בלי כדור כדי למקם את עצמו בנקודות מדויקות במגרש, דבר שמאפשר לו לצאת בתזמון מושלם למניעת מהלכים של התקפת היריבה. אלו דברים שצפויים להפוך לרלוונטיים יותר ויותר עם התפתחות המשחק, ונוייר אינו רק פורץ דרך במובן הזה, אלא גם מבצע את המשימות האלה בצורה פנטסטית. קפטן באיירן, פיליפ לאם, אמר השבוע שכל התכונות האלה הופכות אותו לטוב בעולם ללא עוררין.
על פניו, בופון יהיה האיש העסוק יותר בצמד המפגשים, אבל בגלל היעילות המדהימה של יובה, שמתמחה בדהירה קדימה, נוייר יהיה משמעותי לא פחות. דבר אחד בטוח: החשיבות של שני הענקים האלה - 1.93 מ' נוייר, 1.91 מ' בופון - לקביעת העולה לרבע הגמר עשויה להיות זהה לזו של מחוררי הרשתות.
לפנייה לכתב/ת 
