אוסידון: "לא נישאר בלאומית יותר מעונה"

בחודש יוני האחרון קיבל דורון אוסידון (41) משימה מראשת העיר נתניה מרים פיירברג: להציל את קבוצת הדגל, שנקלעה לחובות בסך 13 מיליון שקל כשסכנת פירוק מרחפת מעל.

ההתחלה נראתה מבטיחה. גויסו ספונסרים, הוחתם מאמן ומכבי נתניה יצאה למחנה אימונים בחו"ל שנטע תקוות רבות בקרב האוהדים. אבל את הכסף, כידוע, סופרים במדרגות. בשבוע שעבר פורסמו נתונים שלפיהם רשם המועדון בראשות אוסידון רווח תפעולי של כשני מיליון שקל, אך ההתרסקות המקצועית נמשכת.

"כשיגיע רוכש, אצא לחופשה בתאילנד". דורון אוסידון(צילום: יאיר שגיא)

מאזן הביניים עגום: שני מאמנים פוטרו, שחקנים צורפו ושוחררו בסיטונות, הרבה לפני הפלייאוף הקבוצה השלימה למעשה עם הירידה ללאומית, וברקע מתנהל קמפיין מאסיבי של אוהדים מתוסכלים תחת הכותרת "אוסידון אסון". אחרי התבוסה 3:0 למכבי חיפה בשבת, גם היו"ר נאלץ להשלים עם העובדה שהסיפור גמור.

"ירדנו ליגה, ואנחנו כבר נערכים לעונה הבאה בלאומית", הוא אומר בראיון ל"ידיעות אחרונות". "לפני ההפסד למכבי חיפה עוד היינו עם עין אחת לליגת העל והשנייה ללאומית, כי בספורט יש תמיד תקווה מסוימת בלב. אבל עכשיו, עם כל הכאב, צריך להודות - מכבי נתניה תשחק בעונה הבאה בלאומית".

מרגישים בלאומית כבר בפברואר. שחקני מכבי נתניה(צילום: אורן אהרוני)

נחזור לתחילת העונה. למה בחרת דווקא בשלומי דורה?

"היו לחצים למנות מאמנים אחרים ואני התעקשתי דווקא עליו. בהתחלה ראינו את הדברים עין בעין מבחינת קידום צעירים וכדורגל התקפי, אבל מאז קרו המון דברים שאני לא מעוניין לפרט שהובילו אותי לפטר אותו. אני מכבד את שלומי כמאמן וכאדם ומעדיף לא לפתוח את הדברים".

ובכל זאת.

"הסיבה שהוא פוטר היא מעבר למחאת האוהדים או דברים כאלה. אולי הוא נכשל בנתניה, אבל אני לא חושב שהוא מאמן פחות טוב. האנרגיות והחיבור פה לא צלחו מבחינתו".

אחריו נתת את המפתחות לראובן עטר, שבהתחלה בכלל לא רצית.

"לא הכרתי את עטר. אנשי כדורגל שמכירים את האופי שלי, הזהירו אותי שיהיה לי קשה להסתדר איתו. אבל אנשי מקצוע בדירקטוריון המליצו לי עליו ואחרי שיחה עם ראובן חשבתי שאולי הוא האיש הנכון באותה תקופה, בגלל החיבור לאוהדים ולמועדון. גם זה לא צלח. לא ציפיתי לכישלון כזה".

"הזהירו אותי מראובן עטר"(צילום: עוז מועלם)

כלומר אתה נכנעת ועטר נכשל.

"כן, אפשר להגיד שעטר נכשל. שלומי בנה את הקבוצה וראובן קיבל ירושה. כל אחד יכול למשוך את זה לכיוון שלו. אני לא התחברתי לדרך של ראובן ובמבחן התוצאה זה לא עבד. להגיד בדיעבד שנכשלתי איתו זה הכי קל. הדירקטוריון הצליח להוביל אותי לשם, ולשכנע שהוא האיש הנכון בזמן הנכון. החלטתי לזרום איתם ועם הקהל".

יכול להיות שנקודת השבירה ביניכם הייתה כשעטר לא רצה לבחון את ארון שוינפלד?

"לא. נכון שהייתה לי בעיה מולו עם בחירת שחקנים שלא היו לטעמי. במקרה של שוינפלד, ראובן באמת לא רצה לבחון אותו כי הוא הסתכל על הסטטיסטיקה שלו. ביקשתי ממנו מספר פעמים, ואמרתי שאני מתכוון להביא אותו לארץ כדי שיבחן אותו וגם חשבתי על מכירה בעתיד. בסוף, אחרי משחק אימון, ראובן אמר לי שהוא שחקן יוצא מן הכלל".

אחריו הבאת את מנחם קורצקי, שעד עכשיו נחשב גם הוא לכישלון.

"התוצאות פחות טובות אבל קשה מאוד לבוא אליו בטענות. הוא הגיע לקבוצה במצב לא טוב. אמנם לא רואים את השינוי שהוא הביא בתוצאות, אבל אני יכול להגיד שהוא איש עבודה, האימונים שלו ברמה גבוהה והשחקנים מחוברים אליו. אני מקווה מאוד שהוא יצליח להרים אותם כדי שנרד ליגה כמו גברים".

"מקווה שקורצקי יצליח להרים אותם"(צילום: ישראל יוסף)

מה הטעויות שעשית בנתניה?

"בטוח שעשיתי טעויות בדרך. הטעות המרכזית הייתה שלא הלכתי עם הלב שלי עד הסוף בשניים־שלושה מקרים, כמו שקרה עם עטר. פה אני יכול לתת טיפ לאנשים: גם אם אתה טועה בחיים, לך בדרך שלך ותבוא בטענות לעצמך".

והמקרים האחרים?

"טעות נוספת הייתה שלא הבאתי מנהל מקצועי. אבל זה בגלל הלחץ שהייתי נתון בו בתחילת העונה, עם ערימות של ניירת, פקס שלא הפסיק לצלצל, אין־ספור תביעות והוצאות לפועל, וארגון מחנה האימונים. במצב הזה לא יכולתי לבחון את הדברים לעומק מול המאמנים. מנהל מקצועי יכול היה להוריד ממני הרבה לחץ. זה תפקיד חובה בכל קבוצת כדורגל".

אז הצלחת כלכלית ונכשלת מקצועית?

"כלכלית עמדנו ביעדים. מקצועית? אני לא איש מקצוע של כדורגל, אלא איש ניהול של כדורגל. ניסיתי למלא את דרישות המאמנים על פי התקציב שלי, וזה מה שהיה. אני חלק מהכישלון של ירידת ליגה, ללא ספק, אבל זה בא ממקום אחראי. אני לא מתנער מאשמה. בסך הכל ניסיתי להדביק פלסטר על צלקת מאוד עמוקה שהשאירו כאן לפניי. אז נכון, הצלחנו כלכלית ונכשלנו מקצועית".

"כלכלית עמדנו ביעדים". דורון אוסידון(צילום: יאיר שגיא)

אז אוסידון הוא אסון כמו שטוענים האוהדים המוחים?

"אני לא יכול להעיד על עצמי. אם מסתכלים מבחינה מקצועית הקבוצה ירדה ליגה, אבל אנשים שוכחים שכאשר הגעתי היה פה כאוס, שלא שילמו משכורות חמישה חודשים. שבועיים מהרגע שבאתי כבר היו משכורות. בקטע הכלכלי סיפקנו את הסחורה עד כה. כמובן שאנחנו ממתינים לשאר התמיכות מהעירייה, ממר יצחק תשובה ומעוד ספונסרים שהתחייבו לעזור, ונסיים את העונה מאוד יפה".

אבל נתניה ירדה ליגה.

"מבחינה מקצועית זה לא סוד שסבלנו מהמון חוסר מזל של פציעות, טעויות שיפוט והחמצות. כל זה הפך לכדור שלג שהתגלגל והביא אותנו לעונה רעה. לא ציפיתי להיות במקום הזה. היינו יכולים לעשות החתמות גדולות של שחקנים ולרוץ לפלייאוף העליון, אבל לפני חודשיים לא היה לי ממה לשלם להם".

למכבי נתניה חזר אוסידון אחרי שלוש שנים בארה"ב, שם ניהל את עסקיו הפרטיים. הפעם הקודמת שבה היה מעורב בכדורגל הייתה ב־2011/12, כשניהל את הפועל ת"א בתקופת אלי טביב, אך עזב אותה בטריקת דלת. השיבה למגרשים, ודווקא למכבי נתניה, גרמה לרבים להרים גבה.

למה היית צריך את זה בכלל?

"לא התכוונתי לחזור לכדורגל אבל החיים בלתי צפויים והאתגר היה גדול. ברגע שראשת העיר הציעה לי, הסכמתי מיד. מי שנכנס לעולם הכדורגל יש לו שריטה. אני אוהב כדורגל ונהנה מעשייה. מהתוצאות השנה לא נהניתי, אבל זה לא סוף העולם. נבנה קבוצה שתעלה מהר מאוד בחזרה. לא נישאר בלאומית יותר מעונה".

"לא התכוונתי לחזור לכדורגל"(צילום: יאיר שגיא)

הוכתרת בעבר כמלך חיי הלילה. לא בטוח שתזכה בתואר כזה גם בכדורגל.

"גם בחיי הלילה, שאותם כבר מיציתי, לא הייתי מלך. אלה הכותרות של אנשים. יש מלך אחד והוא בשמיים. בכדורגל היו לי הצלחות בהפועל תל־אביב, אבל המטרות שם היו שונות. היה מאוד כיף לבוא לכל משחק בידיעה שאתה 99 אחוז מנצח. בנתניה הסיפור אחר עם מטרות ותקציב שונים. כשאתה יודע שאתה עושה את המקסימום וזה לא מתחבר, זה מאוד מתסכל".

באיזה מקום חשבת שתסיימו?

"חשבתי שנהיה בחוף מבטחים בתקופה הזאת. בחלומות הכי שחורים שלי לא עבר לי בראש שנהיה במקום האחרון עם ניצחון אחד בלבד".

לא חשבת להסיק מסקנות אישיות?

"מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם חזק. באתי כדי להבריא את המועדון כלכלית. כמובן שלהשאיר את הקבוצה בליגה, היה אמור להיות ההישג הכי חשוב אבל לא פחות חשוב להתגבר על גירעון של 13.5 מיליון שקל עם הלוואה של 7.5 מיליון".

וכל המחאה נגדך?

"לא מפריעה לי בכלל המחאה הזאת ולא העליהום סביבי. אני גם מקבל הרבה הודעות תמיכה מהקהל השפוי. את מי שעושה רעש שומעים יותר. את המחאה נגדי החלו אנשים שהראיתי להם את הדרך החוצה מהמועדון. אם זה ספונסר לשעבר שחשב שהוא יכול להחליט פה ולקבוע גם את ההרכב, או מנהל שהרוויח הון ועוד אנשים שלא הבנתי מה תפקידם".

"המחאה לא מפריעה לי"(צילום: אורן אהרוני)

אי־אפשר שלא להתייחס גם לדירקטוריון שהתפרק.

"יש כמה אנשים בדירקטוריון, ואני רוצה להפריד מהם את דובל'ה לנד שתורם המון והמועדון זורם בעורקיו. או עודד מכנס שהוא בן אדם מקסים ואנחנו ביחסים מצוינים. הוא לא עזב בגלל ההתנהלות, כמו בהמצאות שהקומץ מפיץ, אלא בגלל לחץ משפחתי. אני מקווה שיחזור, כי מקומם של אנשים כאלה בנתניה. מצד שני יש גם מי שהכי קל לו לטנף בכל מקום וברח כשהקבוצה התדרדרה, כדי לנקות את עצמו מהכישלון שהוא היה חלק גדול ממנו. מישהו שהיה שותף להחלטות ולחץ בכל הכוח שעטר ימונה למשל".

קיבלת את זכויות הניהול לחמש שנים. עד מתי תישאר?

"שלאף אחד לא יהיו אשליות, כי חוץ ממני אף אחד לא ינהל את המועדון הזה, אלא אם יגיע רוכש. רק אז אזוז מכאן. גם אם הוא ממש ירצה שאשאר, אעשה לו חפיפה ואמשיך לדרכי. עברתי פה תשעה חודשים אינטנסיביים מאוד כדי להעביר את השרביט למישהו שייהנה מהעבודה שעשיתי. לכן אעביר את הזכויות אך ורק לרוכש ולא לאינטרסנטים".

ואיך תוכל להמליץ לרוכש לקנות את הקבוצה, על רקע המחאה נגדך?

"קשה לבקש ממישהו שיקנה את המועדון כשבאים אליי הביתה ומקללים אותי, ולמרות הכל אני כן ממליץ. זה מועדון ענק שלא מורכב מ־150 מוסתים אלא מעשרות אלפי אוהדים איכותיים שאוהבים את המועדון ומחכים למישהו שיבוא עם ממון ודרך ברורה.

אני מקווה שיבוא רוכש, ואם לא, אני פה לשירות המועדון כמו שהבטחתי למרים. יש על הפרק רוכש בשם אבי גרוס, שהוא איש רציני ואני קורא לו להגיע".

מה היה רגע השפל שלך בקבוצה?

"משחק הגביע מול נס־ציונה, כשאבא שלי ואחי ישבו לידי ביציע. שני אוהדים, שאני יודע בדיוק מי הם, התחילו להשמיע לעברי מטר קללות. אבא שלי קפא במקום ומבחינתי זה היה הרגע הכי נמוך שחוויתי בקבוצה. הרגע הכי גדול היה הניצחון היחיד שלנו, בדקה ה־90 מול בני־יהודה".

ממי התאכזבת?

"נתניה נראתה לי תמיד מועדון סימפטי. הבעיה שהיו פה יותר מדי מקורבים, וידעתי שאצטרך לנקות את העשבים השוטים. ידעתי גם שזה יעלה לי במחיר של אופוזיציה נגדי. לא ציפיתי מאף אחד לכלום. היחידה שציפיתי ממנה וקיבלתי תמורה מלאה זאת מרים, שעומדת לצידי ואני לצידה".

ואיפה נראה אותך יום אחרי נתניה?

"כשיגיע רוכש אצא לחופשה של חודש לנוח מתחת לאיזה עץ קוקוס בתאילנד, כי עבדתי קשה מאוד. נתניה נכנסה לי ללב וארצה שתצליח. שבעוד כמה שנים יבינו איזה תהליך התחלתי".